ניהול הכסף: אלה הגופים אליהם הזרים הציבור מיליארדים ב-2014 - צפו בטבלה
שנת 2014 הייתה שנה נוספת של ריביות אפסיות מסביב לעולם, והמשמעות היא היעדר אלטרנטיבת השקעה. בשטח, זה אומר שהכסף המשיך לזרום לתעשיית קרנות הנאמנות ובהיקפים אדירים. הקרנות המסורתיות גייסו סכום עתק של 33.5 מיליארד שקלים (סכום שיא מאז 2009) וזה כולל פדיונות ענקיים בחודש דצמבר -
לאן זרם הכסף? Bizportal ניתח את הגיוסים והפדיונות בבתי ההשקעות השונים בהסתכלות שנתית. את המקום הראשון תופס ילין לפידות אליו הזרים הציבור סכום עתק של 4.5 מיליארד שקלים השנה. הקרן שגייסה הכי הרבה השנה אצל 'ילין לפידות 90-10', שגייסה 1.59 מיליארד שקלים.
במקום השני נמצא בית ההשקעות אלטשולר-שחם עם גיוס ענק של 4.25 מיליארד שקלים. הקרן שגייסה הכי הרבה באלטשולר היא 'אלטשולר שחם 10-90' שגייסה 1.24 מיליארד שקלים.
אייביאיי סוגרת את השלישייה הראשונה עם גיוס ענק אף הוא - של 4.07 מיליארד שקלים. במקום הרביעי נמצא בית ההשקעות הקטן יחסית 'אלומות', שגייס סכום עצום באופן יחסי של 3.93 מיליארד שקלים - ככל הנראה בשל התשואות הגבוהות מאוד שהצליחו באלומות לייצר השנה -
- אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”
- אלטשולר: ירידה במספר העמיתים, אך עלייה בהכנסות ובנכסים המנוהלים ויציבות ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אורי קרן, מנכ"ל משותף בילין לפידות קרנות נאמנות: "שנת 2014 הייתה שנה שבה רוב הזמן שלטה בה האופוריה, וכמעט כל האפיקים הניבו תשואות יפות וכולם היו מרוצים. מתחילת השנה סברנו שהאפיק הקונצרני נהנה מהתרוממות יתר שהיא קצת מוגזמת, ולכן כבר בסוף 2013 ואל תוך 2014 הגדלנו את הסולידיות ברכיב האג"חי. למעשה, לראשונה מאז שילין לפידות הוקם היינו עם משקל עודף לאג"ח הממשלתי על חשבון הקונצרני. הורדנו רמות סיכון כי התימחור הוא תימחור מלא וקשה לתזמן מתי יגיע התיקון מטה. בסוף הגיע התיקון הזה ואפשר לראות שאפילו בדצמבר המשכנו לגייס בזמן שכל התעשייה רשמה פדיונות גדולים מאוד."
בשורה התחתונה, אומר קרן כי "לאורך השנה לא היה לנו תמיד קל להסביר את הסולדיות הזו שלנו ביחס למתחרים כי האופוריה נמשכה. אבל כאשר מסתכלים שנתית - ברור שהסולדיות השתלמה."
- 4.שמוליק המקצוען הפרטי 04/01/2015 17:36הגב לתגובה זואני לא מבין... אני בעבודתי באופן אישי מקצועי מאוד בתפקידי שולט בתחומי, ונמדד על איכותיות ועל שירות...כל אדם מתמקצע בתפקידו בעבודה ... אבל הם האירגונים הענקיים האלה: הגופים שמחזיקים את כל הכסף שלנו עם כוח כלכלי מטורף ...דואגים להפסיד לנו את הכסף...הגרפים יורדים והם לא עושים את תפקידם במקצועיות וגם לא בנאמנות ... אי אפשר לסמוך עליהם.... אי לכך, אני אישית הוצאתי הכל מהם ומטפל בזה לבד ומצליח הרבה יותר מהם... המקצוען הפרטי
- 3.מנורה מבטחים (ל"ת)5114269 04/01/2015 17:17הגב לתגובה זו
- 2.אבי 04/01/2015 17:01הגב לתגובה זואני חושב שצריך להחרים כל ימני וליכודניק ושאר החרא האלה לך אל תעשה צבא אל תשמור עלי ואחרי זה תזמבר אותי ואת כל המדינה בקלפי עם הליכוד המושחת המזוהם וכל המפלגות הימניות שלך לך טוס סע עוף למדינה אחרת תחיה תהיה עם כוסיות תעשה מה בא לך יש מלא מדינות יפות עם בחורות יפות בעולם אל תתרום לי אל תשמור לי סע תקדם עוף לי מהעין לא מדובשיך ולא מעוקצך ולא כלום ממך
- ליכודניק 04/01/2015 17:28הגב לתגובה זוורצוי פסיכיאטר.
- 1.מישהו יודע למי שייכים פועלים איביאי ולידר שוקי הון? (ל"ת)לירן ניסני 04/01/2015 15:21הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
