מחקו בטעות צילומי וידאו של חתונה - בכמה פיצו את בני הזוג?

"הכלה שרויה במרבית משעות היום בדכדוך ומצב רוח דיכאוני, מרבה לבכות, חסרת תיאבון וחסרת ריכוז". בני הזוג תבעו 75 אלף שקל
אבי שאולי | (4)

רבים חושבים בטעות שיום חתונתם הוא היום המאושר בחייהם. בין אם מגיעה התפכחות מאוחר יותר או לא, מדובר באירוע חשוב שמשקיעים בו סכום כסף נכבד. אביב ומורן שמחאי שילמו לאורי חיון ושי אוחיון 9,000 שקל עבור צילומי וידאו, סטילס ופיתוח תמונות של יום חתונתם. אלא שהם קיבלו 5 קבצי ווידיאו קצרים, לא ערוכים, ברמת צילום וקול ירודים וחסרי הקשר בין האחד לשני. התובעים דרשו 75 אלף שקל - הרף העליון של תביעה בסדר דין מהיר וציינו כי אין שום סכום כספי אשר יוכל לפצותם. השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה לטובת בני הזוג שמחאי פיצויים בגובה של 25 אלף שקל. מורן שמחאי ציינה בכתב התביעה שהיא שרויה במרבית משעות היום בדכדוך ומצב רוח דיכאוני, מרבה לבכות, חסרת תיאבון, חסרת ריכוז, מבולבלת בעבודתה ועוד דברים קשים בשל הנזק שגרמו לה התובעים ועוד דברים שמפאת הצנעה לא פורטו. הנתבעים טענו להגנתם שסיפקו את כל מרכיבי העסקה למעט חלק שני מצילומי הווידיאו וטענו שחלק זה לא סופק עקב כוח עליון שאין עליו שליטה ולטענתם בהעברת הקבצים למחשב אירע אותו כוח עליון ולא ניתן היה להפיק את סרט הווידיאו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יואב 27/10/2014 14:09
    הגב לתגובה זו
    אתה בטוח לא יהודי
  • 2.
    banano84 27/10/2014 12:30
    הגב לתגובה זו
    אני מתחתן עוד חצי שנה ומחזיק אצבעות שאחד מהאנשים המקצועיים ששכרתי לחתונה יפשל ואתבע לו את הצורה... פשוט רווח נקי! גם ככה התמונות הולכות לבוידם ואחרי כמה חודשים אף אחד כבר לא מסתכל על זה!
  • 1.
    קופים מזרחיים (ל"ת)
    רון 27/10/2014 12:17
    הגב לתגובה זו
  • הקופים בקבוצה השניה משתמשים לא פחות בוידיאו בחתונתם (ל"ת)
    על ראש הקוף ..... 27/10/2014 13:05
    הגב לתגובה זו
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

למה האח שנשאר במושב ישלם לאחיו 200 אלף שקל?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הכריע סוף סוף בסכסוך משפחתי מר ומתוקשר בין שבעה אחים על הזכויות במשק חקלאי במושב בדרום. אחרי שנים של הליכים ודיונים, השופט בן שלו פסק שהאח ד', שנותר לגור ולעבוד במושב, הוא זה שמוכן ומסוגל להחזיק במשק ולקיימו - אך יהיה עליו לשלם 200 אלף שקל לאחיו א', שעזב לפני עשרות שנים. מדובר במאבק משפחתי טעון, שבו הוטחו האשמות על קנוניה, סחיטה כלכלית ואף משפט שלמה משפחתי

עוזי גרסטמן |


לפני יותר משני עשורים, כשהאם המנוחה עוד היתה בחיים, היא חתמה על הצהרה באגודת המושב, שבה ביקשה להכיר באחד מבניה - ד' - כבן ממשיך. עם זאת, ההליך לא הושלם אז, והסוגיה נותרה פתוחה. רק לאחר פטירת האם, חזרו הילדים להתכתש ביניהם בבית המשפט סביב מי יהיה זה שיקבל את הזכויות במשק המשפחתי. מה שנראה היה בתחילה כעניין טכני נהפך עם הזמן למאבק טעון בין האח שנותר במושב ועסק בחקלאות, לבין האח שעבר לגור בעיר, מכר בעבר משק אחר שהיה לו וניהל את מאבקו בעיקר בשמו של בנו, ב'.

האח א', שבנו וכלתו מתגוררים כיום באחד ממבני המשק, ואף נתבעו לסלק ידם ממנו, דרש שבית המשפט יכיר בו כזכאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כמי שמחזיק בזכויות בנחלה. מנגד, יתר האחים, כולל ד', הציגו מנגנון פנימי מוסכם שלפיו ד' רכש מהם את חלקם תמורת 200 אלף שקל לכל אחד - הצעה שא' לא הצליח להשוות, ונחל כישלון בגיוס מימון מתאים.

בית המשפט לא התעלם מהעבר החקלאי של שני האחים, אך ציין כי בניגוד לד', שאכן מתגורר במושב ומעוניין לעבד את המשק, א' פרש זה מכבר מעבודה חקלאית, התגורר בעיר במשך שנים ועבד במרכול. מעבר לכך, השופט התרשם כי עיקר מטרתו היתה להבטיח מקום מגורים לבנו ב' ולכלתו ג', שמתגוררים כיום במבנה בלתי חוקי בתוך שטח המשק, ולא לקיים בפועל משק חקלאי פעיל.


ד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל


עוד נקבע כי גם אם הסכם המשבצת מול רמ"י לא דורש במפורש תשלום לאחים האחרים, הרי שבני המשפחה היו רשאים לקבוע מנגנון פנימי מוסכם שכולל פיצוי כזה. כל האחים, כולל א', נטלו חלק בהתמחרות פנימית, והגישו הצעות כספיות זהות, אלא שד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל. השופט בן שלו דחה את טענותיו של א' בדבר קנוניה משפחתית והבהיר: "הטענה המשתמעת לפיה ככל שלא ניתן יהא לבחון את האפשרות לאזן את האינטרסים של בני המשפחה באמצעות תשלום כספי, תגבר עד מאוד הנטייה להתדיין... תחת הגעה להסכמות פנים משפחתיות".

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

למה האח שנשאר במושב ישלם לאחיו 200 אלף שקל?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הכריע סוף סוף בסכסוך משפחתי מר ומתוקשר בין שבעה אחים על הזכויות במשק חקלאי במושב בדרום. אחרי שנים של הליכים ודיונים, השופט בן שלו פסק שהאח ד', שנותר לגור ולעבוד במושב, הוא זה שמוכן ומסוגל להחזיק במשק ולקיימו - אך יהיה עליו לשלם 200 אלף שקל לאחיו א', שעזב לפני עשרות שנים. מדובר במאבק משפחתי טעון, שבו הוטחו האשמות על קנוניה, סחיטה כלכלית ואף משפט שלמה משפחתי

עוזי גרסטמן |


לפני יותר משני עשורים, כשהאם המנוחה עוד היתה בחיים, היא חתמה על הצהרה באגודת המושב, שבה ביקשה להכיר באחד מבניה - ד' - כבן ממשיך. עם זאת, ההליך לא הושלם אז, והסוגיה נותרה פתוחה. רק לאחר פטירת האם, חזרו הילדים להתכתש ביניהם בבית המשפט סביב מי יהיה זה שיקבל את הזכויות במשק המשפחתי. מה שנראה היה בתחילה כעניין טכני נהפך עם הזמן למאבק טעון בין האח שנותר במושב ועסק בחקלאות, לבין האח שעבר לגור בעיר, מכר בעבר משק אחר שהיה לו וניהל את מאבקו בעיקר בשמו של בנו, ב'.

האח א', שבנו וכלתו מתגוררים כיום באחד ממבני המשק, ואף נתבעו לסלק ידם ממנו, דרש שבית המשפט יכיר בו כזכאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כמי שמחזיק בזכויות בנחלה. מנגד, יתר האחים, כולל ד', הציגו מנגנון פנימי מוסכם שלפיו ד' רכש מהם את חלקם תמורת 200 אלף שקל לכל אחד - הצעה שא' לא הצליח להשוות, ונחל כישלון בגיוס מימון מתאים.

בית המשפט לא התעלם מהעבר החקלאי של שני האחים, אך ציין כי בניגוד לד', שאכן מתגורר במושב ומעוניין לעבד את המשק, א' פרש זה מכבר מעבודה חקלאית, התגורר בעיר במשך שנים ועבד במרכול. מעבר לכך, השופט התרשם כי עיקר מטרתו היתה להבטיח מקום מגורים לבנו ב' ולכלתו ג', שמתגוררים כיום במבנה בלתי חוקי בתוך שטח המשק, ולא לקיים בפועל משק חקלאי פעיל.


ד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל


עוד נקבע כי גם אם הסכם המשבצת מול רמ"י לא דורש במפורש תשלום לאחים האחרים, הרי שבני המשפחה היו רשאים לקבוע מנגנון פנימי מוסכם שכולל פיצוי כזה. כל האחים, כולל א', נטלו חלק בהתמחרות פנימית, והגישו הצעות כספיות זהות, אלא שד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל. השופט בן שלו דחה את טענותיו של א' בדבר קנוניה משפחתית והבהיר: "הטענה המשתמעת לפיה ככל שלא ניתן יהא לבחון את האפשרות לאזן את האינטרסים של בני המשפחה באמצעות תשלום כספי, תגבר עד מאוד הנטייה להתדיין... תחת הגעה להסכמות פנים משפחתיות".