ירון זליכה הגיש תביעה ייצוגית נגד תנובה: "קבעה מחירים מופרזים"
עליית מדרגה במאבק נגד מונופולים בישראל: בזמן שקרן אייפקס מנהלת בסין מו"מ למכירת חברת תנובה, הגיש פרופ' ירון זליכה בקשה לתביעה ייצוגית נגד תנובה בטענה שגבתה מחירים מופרזים בגין חלק מהמוצרים שלה.
פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר וכיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, טוען כי תנובה, הנמצאת בשליטת קרן אייפקס (56%) וחברת מבטח שמיר (20.7%), גבתה מחירים גבוהים בניגוד לחוק בגין שני מוצרים מובילים שלה: גבינה לבנה 5% ו-ושמנת מתוקה 38%.
תנובה הוכרזה בשנת 1998 מונופול בחלב ובמוצריו. ענקית המזון המקומית מחזיקה בכ-50% משוק הגבינות הלבנות ובכ-70% משוק השמנת המתוקה בישראל. "הרווח האדיר של המונופול הוא נזק עצום לציבור הצרכנים, לצמיחה ולרווחה של הציבור בישראל", נכתב התביעה.
התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר נאור, רנן גרשט ושירן גורפיין והיא מתייחסת לגבינה לבנה 5% (כל מי שרכש שבע שנים שקדמו לינואר 2014) ושמנת מתוקה 38% (כל מי שרכש מינואר 2009 ועד ינואר 2014). בתחילת השנה פחתו מחירי המוצרים הללו ב-20%.
התביעה מתבססת על הוראות הממונה על הגבלים עסקים - לפיו אסור למונופולים למכור מוצרים במחיר הגבוה ב-20% מעליות הייצור. בנוסף, בינאר 2014 החליטה ועדת המחירים הממשלתית להכניס את הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח.
לתביעה צורפה חוות דעת כלכלית שהכין הכלכלן חנן שרון, לשעבר כלכלן ברשות ההגבלים העסקיים. שרון מעריך שהנזק שנגרם לצרכנים 137 מיליון שקל בגין שמנת מתוקה 38% ו-362 מיליון שקל בגין גבינה לבנה. בכל פעם שמוצרים אלו יצאו מפיקוח מחירם זינק.
זליכה : "מחירי המזון המופקעים בישראל אינם גזרה משמיים, אלא תוצאה ישירה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי תוך פגיעה חמורה בציבור הצרכנים בדרך של קביעת מחירים מופרזים ובלתי הוגנים".
- 10.ד.ב.י. 02/03/2014 18:50הגב לתגובה זולא שכחנו.....ועל כך חייב לך הציבור הרחב את תודתו הגדולה ומעניק לך צל"ש על הנחרצות והעקביות שלך לגילוי המעשים הנואלים לכאורה של האיש השנוי במחלוקת שעדיין מהלך אימים על תרבות היושרה הציבורית ונקיון הכפיים.....
- 9.אלי 02/03/2014 18:40הגב לתגובה זובנוסף לתרומתו לאקדמיה הוא דואג גם לשיפור תדמיתה של הכלכלה במדינה רוויית ניגודים כשלנו.....
- 8.יישר כוח!!! (ל"ת)ארנון 02/03/2014 17:48הגב לתגובה זו
- 7.מייק 02/03/2014 16:43הגב לתגובה זוהוא פשוט יוצא מדעתו על כך שאינו מצליח לעורר את דעת הקהל ונופל לפח שהוא טומן לעצמו.....
- 6.סופסוףף קם מישהו ודואג לפשוטי העם (ל"ת)כל הכבוד !! 02/03/2014 15:43הגב לתגובה זו
- 5.דורון 02/03/2014 14:52הגב לתגובה זוישר כוח מר זליכה אתה תותח אמיתי תמשיך ככה אולי יום אחד תעשה את זה גם למפעל הפיס אני הראשון לעזור יש לי הרבה חומר לתביעה ייצוגית נגד בעל הבתים של המדינה שעושקים את הציבור ומרמים אותם במכירת אשליות הזכייה במסווה של הכסף חוזר לקהילה ובנתיים מרמים בכל יום מחדש את המהמרים צור עמי קשר [email protected]
- 4.גיורא 02/03/2014 10:31הגב לתגובה זוגבינה לבנה חמישה אחוז יש גם לשטראוס למשל מה ששומט את הקרקע מהטענה המשפטית של זליכה
- אלמונימי 02/03/2014 17:58הגב לתגובה זומונופול נקבע ע"י אחוז שליטה בשוק ולא על פי מספר השחקנים.
- 3.איך אפשר להצטרף לתביעה? (ל"ת)banano84 02/03/2014 09:55הגב לתגובה זו
- 2.אבי 02/03/2014 09:47הגב לתגובה זואבל צעד יפה, במקום לדבר באוויר ולשבת בועדות עשה מעשה בפועל. גם אם לא יצא מזה כלום, זה איתות רציני ואני מקווה שילחמו במונופולים בעוד צעדים.
- 1.אנונימי 02/03/2014 09:43הגב לתגובה זוכן ירבו. אם יש חוק ומצפצפים עליו צריך להיכנס בהם.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
