ירון זליכה הגיש תביעה ייצוגית נגד תנובה: "קבעה מחירים מופרזים"

היקף התביעה כחצי מיליארד שקל - אסור למונופולים למכור מוצרים במחיר הגבוה ב-20% מעליות הייצור; מה הם המוצרים שהתביעה?
אבי שאולי | (11)

עליית מדרגה במאבק נגד מונופולים בישראל: בזמן שקרן אייפקס מנהלת בסין מו"מ למכירת חברת תנובה, הגיש פרופ' ירון זליכה בקשה לתביעה ייצוגית נגד תנובה בטענה שגבתה מחירים מופרזים בגין חלק מהמוצרים שלה.

פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר וכיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, טוען כי תנובה, הנמצאת בשליטת קרן אייפקס (56%) וחברת מבטח שמיר (20.7%), גבתה מחירים גבוהים בניגוד לחוק בגין שני מוצרים מובילים שלה: גבינה לבנה 5% ו-ושמנת מתוקה 38%.

תנובה הוכרזה בשנת 1998 מונופול בחלב ובמוצריו. ענקית המזון המקומית מחזיקה בכ-50% משוק הגבינות הלבנות ובכ-70% משוק השמנת המתוקה בישראל. "הרווח האדיר של המונופול הוא נזק עצום לציבור הצרכנים, לצמיחה ולרווחה של הציבור בישראל", נכתב התביעה.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר נאור, רנן גרשט ושירן גורפיין והיא מתייחסת לגבינה לבנה 5% (כל מי שרכש שבע שנים שקדמו לינואר 2014) ושמנת מתוקה 38% (כל מי שרכש מינואר 2009 ועד ינואר 2014). בתחילת השנה פחתו מחירי המוצרים הללו ב-20%.

התביעה מתבססת על הוראות הממונה על הגבלים עסקים - לפיו אסור למונופולים למכור מוצרים במחיר הגבוה ב-20% מעליות הייצור. בנוסף, בינאר 2014 החליטה ועדת המחירים הממשלתית להכניס את הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח.

לתביעה צורפה חוות דעת כלכלית שהכין הכלכלן חנן שרון, לשעבר כלכלן ברשות ההגבלים העסקיים. שרון מעריך שהנזק שנגרם לצרכנים 137 מיליון שקל בגין שמנת מתוקה 38% ו-362 מיליון שקל בגין גבינה לבנה. בכל פעם שמוצרים אלו יצאו מפיקוח מחירם זינק.

זליכה : "מחירי המזון המופקעים בישראל אינם גזרה משמיים, אלא תוצאה ישירה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי תוך פגיעה חמורה בציבור הצרכנים בדרך של קביעת מחירים מופרזים ובלתי הוגנים".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ד.ב.י. 02/03/2014 18:50
    הגב לתגובה זו
    לא שכחנו.....ועל כך חייב לך הציבור הרחב את תודתו הגדולה ומעניק לך צל"ש על הנחרצות והעקביות שלך לגילוי המעשים הנואלים לכאורה של האיש השנוי במחלוקת שעדיין מהלך אימים על תרבות היושרה הציבורית ונקיון הכפיים.....
  • 9.
    אלי 02/03/2014 18:40
    הגב לתגובה זו
    בנוסף לתרומתו לאקדמיה הוא דואג גם לשיפור תדמיתה של הכלכלה במדינה רוויית ניגודים כשלנו.....
  • 8.
    יישר כוח!!! (ל"ת)
    ארנון 02/03/2014 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מייק 02/03/2014 16:43
    הגב לתגובה זו
    הוא פשוט יוצא מדעתו על כך שאינו מצליח לעורר את דעת הקהל ונופל לפח שהוא טומן לעצמו.....
  • 6.
    סופסוףף קם מישהו ודואג לפשוטי העם (ל"ת)
    כל הכבוד !! 02/03/2014 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דורון 02/03/2014 14:52
    הגב לתגובה זו
    ישר כוח מר זליכה אתה תותח אמיתי תמשיך ככה אולי יום אחד תעשה את זה גם למפעל הפיס אני הראשון לעזור יש לי הרבה חומר לתביעה ייצוגית נגד בעל הבתים של המדינה שעושקים את הציבור ומרמים אותם במכירת אשליות הזכייה במסווה של הכסף חוזר לקהילה ובנתיים מרמים בכל יום מחדש את המהמרים צור עמי קשר [email protected]
  • 4.
    גיורא 02/03/2014 10:31
    הגב לתגובה זו
    גבינה לבנה חמישה אחוז יש גם לשטראוס למשל מה ששומט את הקרקע מהטענה המשפטית של זליכה
  • אלמונימי 02/03/2014 17:58
    הגב לתגובה זו
    מונופול נקבע ע"י אחוז שליטה בשוק ולא על פי מספר השחקנים.
  • 3.
    איך אפשר להצטרף לתביעה? (ל"ת)
    banano84 02/03/2014 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 02/03/2014 09:47
    הגב לתגובה זו
    אבל צעד יפה, במקום לדבר באוויר ולשבת בועדות עשה מעשה בפועל. גם אם לא יצא מזה כלום, זה איתות רציני ואני מקווה שילחמו במונופולים בעוד צעדים.
  • 1.
    אנונימי 02/03/2014 09:43
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו. אם יש חוק ומצפצפים עליו צריך להיכנס בהם.
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים