ישראל כץ: "כל האלון חסן למיניהם לא יחזיקו יותר את המדינה בגרון"

כך אמר שר התחבורה ביחס להפרטת הנמלים. "אין להכניס את היד לבוץ בתוך הנמלים הקיימים, משום שאם עושים את זה קשה לקדם רפורמות"
לירן סהר | (5)

"אני לא בעד ההשבתה בנמלים שהבנתי שנוצרה כשביתת מגן על ידי ההנהלה", כך אמר שר התחבורה ישראל כץ היום (ג') בכנס התשתיות, התחבורה והנדל"ן של BDO זיו האפט ומשרד עו"ד לוי מידן.

בהתייחסו לתחרות בנמלים אמר כץ כי "באופן עקרוני הגישה שלי אומרת כי אין להכניס את היד לבוץ בתוך הנמלים הקיימים, משום שאם עושים את זה קשה לקדם רפורמות. מדיניות הממשלה היא להקים שני נמלים בו זמנית. אין טעם להשאיר מונופול באותו אזור. כשההקמה וההפעלה קורות במקביל. אין לי ספק שיהיו זוכים בדמות שתי חברות בינלאומיות שישקיעו כאן מיליארדים. אנחנו נוזיל את המחיר כתוצאה מהיכולת להשתמש בשני הנמלים".

כץ אמר כי אם העובדים יחליטו לשבות "אנחנו נעמוד בפני השביתה. מה שהיה פעם כבר לא יהיה. ההכרעה תהיה ציבורית. אותם "אלון חסן" שהתרגלו להחזיק את המדינה בגרונה, לא יוכלו לעשות זאת עוד. ההנהלה בנמלים תקבל גיבוי לנהוג כפי שהיא מוצאת לנכון. אם העובדים לא יעבדו וישבתו, הם לא יקבלו כסף. לא יהיה משא ומתן עם העובדים על הקמת הנמלים".

כץ סיכם ואמר: "קבעתי שני עקרונות שאני עומד בהם: הראשון, מימון הנמלים לא יהיה מתקציב המדינה אלא מגיוס הון. שנית, הרפורמה לא תמומן על ידי העלאת תעריפים למשתמשים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הלוי 26/02/2014 10:09
    הגב לתגובה זו
    צר לשמוע שכר מנופח של אלפי שקלים עשרים אלף שקל פנסיה . משכורות של של מליוני שקלים לחודש האם זה לא דורש התערבות הממשלה . רק בנמלים למה למשרות האלה של אלפי השקלים לא יוצאים למכרז בשכר נורמלי על מנת שתהיה התחרות .
  • 3.
    שר התחבולה נמאסת פופליסט בגרוש (ל"ת)
    אהרון 25/02/2014 18:40
    הגב לתגובה זו
  • משה 26/02/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
    אחד הגורמים ליוקר המחיה לכלל הציבור בישראל הוא התנהלות המונופולית של נמלי ישראל. הציבור ברובו תומך בהקמת נמלים פרטיים שיתחרו בנמלים הקיימים שקבוצה של עובדים (מאפיה מאורגנת) מנצלת את כוחה כדי לסחוט כספים על חשבון רוב הציבור. נאחל לשר התחבורה הצלחה במהלך שמוביל. כל הציבור במדינה תומך בך ומיחל שזה יקרה בעתיד הקרוב.
  • 2.
    אזרח 25/02/2014 12:25
    הגב לתגובה זו
    מרוויחים משכורות ענקיות ביחס לשוק העבודה והם בועטים במקום העבודה ומנסים כל הזמן את כוחם ומנצלים כל היזדמנות לחטוף מכל הבא ליד אים בהטבות ואים בשכר די לכח אתם הורסים את המדינה
  • 1.
    נמאס מהנמלים חסן הביתה ועכשיו (ל"ת)
    יניב 25/02/2014 11:45
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי