המבקר: "פעילות הממשלה לגביית תמלוגי משאבי טבע - לא מספקת"

השופט יוסף שפירא מעביר ביקורת חריפה על הממשלה: "יש להבטיח שכלל האזרחים ייהנו ממשאבי הטבע המוגבלים במדינת ישראל"
חן דרסינובר | (4)

משרד מבקר המדינה פירסם היום (ג') את דו"ח המבקר לשנת 2013. במסגרת הדו"ח, השופט (בדימוס) יוסף שפירא התייחס גם לאחד מהנושאים הבוערים בשוק ההון הישראלי - גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע. בחודשים פברואר עד נובמבר בשנת 2012 בדק משרד המבקר את הפיקוח של המדינה על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי טבע ואת אופן גביית התמלוגים בגינם.

השופט שפירא מצא במסגרת הביקורת "ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא כי בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול. חלק מהליקויים נובע מהיקף המשאבים שהוקצו למעקב של המשרדים אחר ניצולם של משאבי טבע".

אומדן התמלוגים העתידי למדינה ממשאבי טבע: כ-12 מיליארד שקל

לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לפעול על מנת להבטיח שהאזרחים, וכן דורות העתיד, ייהנו ממשאבי הטבע, ועל כן הוא מטיל את האחריות על הרשות המבצעת בישראל. השופט שפירא קובע בשורה התחתונה כי "הממשלה לא עשתה די בתחום זה, ולכן עליה לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התמלוגים ממשאבי טבע, לרבות משאבי טבע שבגינם לא נגבו כלל תמלוגים... יש לוודא כי בחלוקת משאבים אלו יישמרו האינטרסים החיוניים של המדינה ותתקבל תמורה הולמת".

מבקר המדינה מצא במסגרת בחינת התגמולים ממשאבי הטבע מספר ממצאים מדאיגים, לפיהם עולה כי הממשלה טרם ביצעה מקיפה של כלל ההיבטים של סוגיית ניהול משאבי הטבע של מדינת ישראל ושיעור התמלוגים המוטלים בגין השימוש בהם, לרבות היבטים של איכות הסביבה. מדובר בעניין שהוא קריטי לכלכלה הישראלית, זאת היות ולפי אג"ף החשכ"ל עולה כי אומדן התמלוגים העתידיים לה זכאית המדינה ממשאבי טבע עומד על כ-12 מיליארד שקל, מתוכם 9.9 מיליארד שקל מנפט וגז ואשלג (נכון לסוף שנת 2011), כשהצפי הוא לגידול ניכר בנתח ההכנסות מתמלוגים על משאבי טבע.

הסכום הנתון במחלוקת בין כיל למדינה: כ-300 מיליון דולר

דו"ח מבקר המדינה מתייחס לתמלוגי המדינה שניתנים בגין המוצרים שמופקים מים המלח, ולמחלוקות שנתגלעו בין חברת בת של כיל למדינה. לפי דו"ח המבקר, הסכום הנתון במחלוקת בין הצדדים עומד על כ-300 מיליון דולר והנושא מצוי כעת בבוררות בין הניצים.

לדעת משרד מבקר המדינה, "יש מקום לשקול את הצורך להבהיר את סוגיית ההוצאות המותרות בניכוי באופן שלא יותיר מקום לטענות שונות בעתיד. בנוסף, צוין שם כי "יש מקום לשקול את הצורך ליזום תיקוני חקיקה מתאימים הכל הנוגע לחישוב ההכנסות ובכפוף לתוצאות הבוררות". המדינה מסרה בתגובה כי "בכוונת המדינה לבצע בחינה כוללת של חלקה של המדינה מהכסנות חברה א' (חברת בת של כיל)".

מביקורת שערך משרד מבקר המדינה בחשבות משרד התמ"ת, שהינו אחראי על גביית התמלוגים מחברת הבת של כיל, נמצא כי "אין נוהלי בקרה ובדיקה לאימות ולחישוב נתוני התמלוגים שמעבירה חברה א'. במהלך השנים לא נבדקו באופן שוטף הבסיס לחישובם של התמלוגים שהעבירה החברה ואופן חישובםף לא אומתו ולא הושוו לנתונים בפועל".

משרד מבקר המדינה סבור כי "יש להעביר את הפיקוח ואת הבקרה על התמלוגים שהמדינה מקבלת בגין ניצול משאבי טבע, לרבות תמלוגי חברה א'. מן הראוי גם לבחון את האפשרות להעביר את האחריות לפיקוח זה אל אגף החשכ"ל, מתוקף תפקידו כאחראי לנכסי המדינה. יש צורך בזירוז תהליכים אלו לאור התמשכותן של הבקרות הלקויות על פני שנים כה רבות".

בנוסף, משרד מבקר המדינה מצא כי אין במינהל אוצרות הטבע מערכת חשבונאית הולמת לניהול גביית התמלוגים. כיום הנתונים מנוהלים בקובצי "אקסל", שמאפשרים למחוק או לשנות בדיעבד, ואין להם ממשק עם שאר בסיסי המידע שבמינהל לאוצרות טבע".

לעניין הקרן לניהול כספי ההיטל על רווחי נפט וגז שמכוונת הממשלה להקים לשם מטרות חברתיות כלכליות, מבקר המדינה מציין כי "על הממשלה להמשיך לקדם את הקמת הקרן כפי שנקבע בחוק מיסוי רווח נפט. הקמתה המהירה חיונית גם לאור הסכום הלא מבוטל של מקדמות המס שכבר נגבו ושאין כל דרך לנתבן למילוי המטרות החברתיות-כלכליות בהתאם לחוק".

מבקר המדינה: "חשוב שמשרד האנרגיה והמים יפעל להשלמת הבחינה המשפטית-כלכלית והבהרת סכום הבסיס לתמלוגים"

השופט שפירא מתייחס בדו"ח גם לשיעור התמלוגים שעל מפיקי גז ונפט לשלם למדינה, וקובע כי ישנה בעייתיות בסוגיית ההכרה בהוצאות, שנבחנה כבר בשנת 2003 על ידי האגף לייעוץ משפטי במשרד האנרגיה והמים. אולם, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי רק בשנת 2013 החל משרד האנרגיה לקבוע עקרונות קביעת מחיר הזהים לאלו הנהוגים בארה"ב ואנגליה באמצעות יועץ חיצוני שזכה במכרז.

בשורה התחתונה, משרד המבקר המדינה קבע כי "חשוב מאוד שמשרד האנרגיה והמים יפעל להשלמת הבחינה המשפטית-כלכלית ויפעל בהתאם למסקנותיה לאור היקפי הסכומים המדוברים והחשיבות שבהבהרת סכום הבסיס שעל פיו יחושבו התמלוגים". בנוסף משרד המבקר קבע כי "בעת הדיון על חישוב התמלוגים יש להביא בחשבון גם את שקלולם של ההיבטים הסביבתיים ותמחור הנזקים העלולים להיגרם מפעילותן של חברות הפקת הגז והנפט".

מבקר המדינה: "רשות המים טרם השלימה הליך להסדרת תשלום נאות מחברות המים המינרליים בישראל"

משרד מבקר המדינה מתייחס גם לתמלוגים המזעריים שמשולמים למדינה ע"י חברות המים המינרליים. הציבור נחשף לסוגיה הבוערת כפועל יוצא ממכירת חברת הבת מי עדן הולנד לקרן זרה לפי מחיר המשקף שווי של יותר ממיליארד שקל בחודש ינואר האחרון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכי טוב 15/10/2013 16:17
    הגב לתגובה זו
    לקח.
  • אלו אלפי מקומות עבודה יצרניים שמחזיקים עוד אלפי ספקים (ל"ת)
    אירלנד תשמח לקבל טבע 15/10/2013 18:22
    הגב לתגובה זו
  • כסילון 15/10/2013 17:29
    הגב לתגובה זו
    טבע יעבירו את החברה לחול אבל לא את קווי הייצור. אולי יהיה נזק אבל לא כפי שאתה מציג
  • 1.
    עם של גאונים 15/10/2013 16:16
    הגב לתגובה זו
    צריך לפטר גם שם עובדים מקבלים משכרת בלי להביא תועלת
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.