שוחים נגד הזרם? 4 סיבות שיזכירו לסוחרי השורט - לא תמיד זה כדאי
המדדים בוול סטריט, כידוע, נגעו לאחרונה ברמות שיא היסטוריות וכבר טסו עשרות אחוזים מתחילת שנת 2013. רק בשבוע שעבר הדאו-ג'ונס זינק 3%, ה-S&P500 עלה 2% והנאסד"ק התחזק ב-1.7%. מתחילת השנה, טיפס הדאו-ג'ונס 17.34%, בעוד מדד ה-S&P500 זינק 18.36% והנאסד"ק רשם את העלייה הגבוהה ביותר עם 23.27% מתחילת 2013.
דווקא כעת, כאשר המדדים שוברים שיאים, סוחרים רבים מעוניינים לבצע מכירה בחסר (שורט) מתוך חשיבה כי 'מכאן אפשר רק לרדת'. נציין כי נטייתן הטבעית של הרוב המניות היא לעלות - והמחיר שסוחרים עלולים לשלם בעבור שגיאה בהימור שלהם יכול להיות עצום. דווקא בתקופה זו באתר
להלן תמרורי האזהרה:
1. שחייה נגד הזרם. האתגר הברור ביותר, אך אולי גם החשוב ביותר במכירה בחסר הוא העובדה שבממוצע נוטות מניות לעלות. לא מדובר כמובן בכל המניות, ולא בכל שנה, אך המגמה הכללית היא כלפי מעלה. על פי נתונים מאוניברסיטת ניו יורק, המניות במדד ה-S&P500 עלו בממוצע 9% (בכל שנה) בין השנים 1928 ו-2012. לכן, שורט על מניות כמותו הימור כנגד כל הסיכויים וההיסטוריה.
2. טעות אחת קטנה יכולה להביא לחורבן. לעיתים קרובות שורט על מניות עשוי להציע תשואה מקסימלית של 100% המלווה בפוטנציאל בלתי מוגבל להפסד. בפועל, ההפסדים הפוטנציאליים הם לא בלתי מוגבלים מאחר והברוקר לא מאפשר זאת, אבל אתה יכול בקלות להפסיד את כל מה שהשקעת - פשוט לאבד את הכל. מדובר בסיכון דיי גדול בהתחשב בעובדה שזה אפשר מאוד. בהשקעות, אף אחד לא מצליח לעשות הימור נכון כל הזמן ואפילו וורן באפט האגדי עשה כמה וכמה טעויות ואיבד כסף בהשקעות.
3. העובדה שעשית החלטה נכונה לא מבטיחה לך הצלחה. שחקני השורט כפופים לגחמותיו של השוק, ולכן אפילו המניה הגרועה ביותר והמפוקפקת ביותר עשויה להישאר ברמה הנוכחית שלה או אפילו לעלות למרות שהשכל הישר והתזות הרציונליות אומרים אחרת. דוגמא מובהקת לכך היא הקרב של דוד אינהורן עם Allied Capital ב-2002. אינהורן ציין בפומבי אי סדרים חשבונאיים וזה היה מאבק ארוך שבמהלכו אף נחקר על ידי רשות ניירות הערך האמריקנית עד שבסופו של דבר באמת נמצא דופי בהתנהלות העסקית של החברה. במשך כל זמן המאבק המניות המשיכו לעלות וגילו גמישות, ולאחר שהתגלה כי אכן היו אי סדרים ירד המחיר מתחת למחיר המימוש שבו נקב אינהורן בפעולת השורט אולם הרווחים שלו היו קטנים מדיי ביחס למאמץ ועוגמת הנפש.
4. העלויות גבוהות מאוד. מכירה בחסר היא עסק יקר, ומחירה תלוי כמובן בברוקר ובמניה. קיימים לעיתים קרובות 'דמי השאלה' עבור ביצוע הפעולה. בנוסף, הסוחר עצמו אחראי לתשלום הדיבידנד הקשור לכל מניה שהוא שואל - וזה עלול להיות יקר.
- 4.יופיטר שוקי הון 17/09/2013 11:58הגב לתגובה זו3 משה. ששון ישר 15/09/2013 21:44 אני מחפש חתם שיוביל את הנפקה הפרטית של אגח לחברה שלי אני בעל חברה בשם יופיטר שוקי הון המתמחה במסחר מקצועי באגח ומניות בשוק ההון המקומי העולמי בבקשה מישהוא או מישהיא יכולים לסייע לי למצוא חתם שיוביל את הנפקה? הרבה ברכה והצלחה למסייעים לי הטל שלי 0532855155
- 3.משה. ששון ישר 15/09/2013 21:44הגב לתגובה זואני בעל חברה בשם יופיטר שוקי הון המתמחה במסחר מקצועי באגח ומניות בשוק ההון המקומי העולמי בבקשה מישהוא או מישהיא יכולים לסייע לי למצוא חתם שיוביל את הנפקה? הרבה ברכה והצלחה למסייעים לי הטל שלי 0532855155
- אם אתה רציני תתקשר 054-6988822 אבי (ל"ת)טאואר1 16/09/2013 07:48הגב לתגובה זו
- 2.טאואר 15/09/2013 21:29הגב לתגובה זובקרוב ההודעה הגדולה...
- הפוך גוטה, הפוך ... (ל"ת)טאואר1 16/09/2013 07:47הגב לתגובה זו
- 1.אלווריון ,לדוגמא. (ל"ת)איציק 15/09/2013 21:09הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
