הגירעון ממשיך להתכווץ: ירד ביולי ל-3.8% מהתמ"ג לעומת 4% ביוני
הגירעון ממשיך להתכווץ: מנתונים שפירסם היום אג"ף החשכ"ל באוצר עולה כי נמשכת מגמת הקיטון בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים. עד חודש יולי הסתכם הגירעון המצטבר ב-36.4 מיליארד שקלים שהם כ 3.8% תמ"ג, זאת לעומת גירעון מצטבר של 4.0%, 4.2% ו 4.5% עד יוני, מאי ואפריל בהתאמה. בחודש יולי נמדד בפעילות התקציבית של הממשלה גירעון בסך של כ-400 מיליון שקל. בתקופה ינואר - יולי הסתכם הגירעון הממשלתי בסך של כ-10.5 מיליארד שקלים לעומת גירעון בסך של כ-13.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. נציין כי עד סוף חודש יולי פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת, ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה המאפשר לממשלה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2012 בכל חודש. הוצאות משרדי הממשלה המשיכו לגדול בחינת צד ההוצאות מצביעה על כך שסך ההוצאות (ללא פירעון קרן) הסתכמו בחודש יולי ב 25.5 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 23.3 מיליארד שקלים ותשלומי ריבית 2.2 מיליארד שקלים. הוצאות משרדי הממשלה ביולי היו גבוהות מהוצאותיהם בחודש יוני (שהיו כזכור גבוהות בהשוואה לחודשים קודמים), זאת עקב עלייה בתשלומי העברה של המשרדים החברתיים (מימון דמי הבראה בתשלומי שכר עקיף), תשלום דמי ביגוד לעובדי מדינה ועלייה בהוצאות משרד הביטחון. מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ב 135.4 מיליארד שקלים - עלייה של 5.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת עלייה מתוכננת של 8.8% בתקציב מאושר ב 2013 לעומת הביצוע בשנת 2012. ההכנסות ממסים גדלו ב-14.8% מנגד, צד ההכנסות הצביע על כך שסך גביית המסים בחודש יולי הסתכמה ב 23.2 מיליארד שקלים לעומת 20.2 ביולי אשתקד, גידול של 14.8%. בחודשים ינואר יולי הסתכמה גביית המסים ב-140.1 מיליארד שקלים לעומת 129.6 בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 8%. עוד הכנסה שזרמה לתקציב המדינה נבעה ממלווה מהמוסד לביטוח לאומי שהסתכם בחודש יולי ב 0.2 מיליארד שקלים. סכום זה מבטא השקעה שלילית בסך של כ 2.3 מיליארד שקלים מתחילת השנה ביחס לפירעונות הקרן והריבית ששולמו למוסד. בנוסף, תקבולי המענק הביטחוני הסתכמו בחודש יולי ב 1.1 מיליארד. לצורך מימון הגירעון מסר החשכ"ל כי בחודש יולי היה גיוס ההון נטו (מקומי ובחו"ל) בסך של כ 5.8 מיליארד שקלים. בנוסף התקבלו תקבולים ממכירת קרקע ("הפרטה") שהסתכמו ב 0.3 מיליארד שקלים. וכן כתוצאה מהפעילות התקציבית של הממשלה עלו יתרות הממשלה בבנקים בסך של כ-6.1 מיליארד שקלים. בגבייה מני"ע נרשמה עליה של 316% בחינה של ההכנסות שהיו למדינה ממסים ישירים מראה כי בחודש יולי 2013 הסתכמו ההכנסות ממסים ישירים ב-10.9 מיליארד שקל לעומת 9.1 מיליארד שקל ביולי 2012. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 13.9%. ללא ההכנסות החריגות היו ההכנסות עולות ב- 2.3%. הגביה משוק ההון ביולי הסתכמה ב-330 מיליון שקל, פי 2 מהגבייה ביולי 2012. "בחלוקה בין סוגי מס אנו רואים כי בגביה מריבית נרשמה עליה של 55% ובגבייה מני"ע נרשמה עלייה של 316%", כתבו כלכלני החשכ"ל. הגבייה ממס הכנסה הסתכמה בחודש יולי 2013 ב-4.9 מיליארד שקל, עלייה של 34% בהשוואה ליולי 2012. יצוין כי נתון זה כולל גבייה חריגה של 1 מיליארד שקל ובניטרולה עלתה הגבייה ב- 7.4%. בגבייה מעצמאים נרשמה עלייה של 11.4% , בעוד שבגבייה מחברות נרשמה עליה של 43%. בנטרול הגביה החריגה, בגביית החברות נרשמה עליה של 6%. ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב-713 מיליון שקל, עליה של 14.7%. בדיקה לפי מערכי מס מעלה כי במס שבח נרשמה עליה של 16%. במיסי רכישה נרשמה עליה של 14%. ההחזרים הסתכמו ב-1.117 מיליארד שקל, ירידה של 6%. ההכנסות מהמע"מ זינקו ב-17.2% בהתייחס לההכנסות ממסים עקיפים בחודש יולי 2013 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-11.7 מיליארד שקל לעומת 10.5 מיליארד שקל ביולי 2012. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, ירדו ההכנסות בשיעור של 1.5%. ההכנסות ממס ערך מוסף בחודש יולי 2013 הסתכמו ב-8.5 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 17.2% לעומת יולי 2012. ללא העלאת שיעור המע"מ בספטמבר אשתקד וביוני 2013 היו הכנסות מע"מ עולות ב-5.4% בלבד. עיקר העלייה נובעת מגידול בהכנסות מע"מ ייצור מקומי. העלייה בהכנסות ביולי נובעת בחלקה מגידול ברכישות בחודש מאי לפני העלאת המע"מ ל-18%.
- 3.רמי 07/08/2013 14:36הגב לתגובה זוהתם נותנים יד לפשיעה הכלכלית שיש בבורסה ? ריגוציה זה אן מה לעשות התם מדינת עולם שלישי אבל הרמאות שהולכת פה במיוחד באופציות זה דבר שטצרכו לענות עלו מתי שהוא בבת משפט
- 2.עמית 07/08/2013 12:51הגב לתגובה זואני מפרגן
- מנהיג המהפכה 07/08/2013 13:12הגב לתגובה זוכל העלאת מיסים יוצרת גידול בהכנסות . אך גידול בהכנסות גורם לצימצום בפעילות הכלכלית . בטווח הארוך יהיה גידול בגירעון
- 1.בא 07/08/2013 12:45הגב לתגובה זובדיחה נוספת ,לפיד מייצג את האינטרסים של בוחריו נאמנה .

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו.
מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.
השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הכסף
השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.
גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.