דוח"ות

דו"ח רבוע נדל"ן: נמכרו 95% מהדירות במתחם השוק הסיטונאי בת"א

חברת הנדל"ן רשמה גידול של 4.1% בהכנסות מדמי שכירות ברבעון הראשון אשר הסתכמו ב-53.2 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת רבוע נדלן מסכמת את הרבעון הראשון של 2013 עם הכנסות מדמי שכירות בהיקף של 53,203 מיליון שקל, זאת לעומת 51.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 4.1%. הגידול נובע בעיקר בשל השכרת שטחי מסחר חדשים ובשל עליית המדד. בתקופת הדו"ח כ-82% מהכנסות החברה הינן מקבוצת אלון ריבוע.

החברה פועלת יחד עם חברת גינדי השקעות להקמת פרויקט המגורים במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב אשר יכלול בסופו של דבר 11 בניינים ו-722 דירות. במהלך שנת 2012 התקבלו היתרי בנייה להקמתן של סך הכול 652 דירות, להערכת החברה היתרי בנייה להקמת יתר 70 הדירות בפרויקט במחצית השנייה של שנת 2013. נכון למועד אישור הדו"ח, נחתמו בין חברת המגורים לרוכשי הדירות הסכמי מכר בגין 622 יחידות דיור בגינם צפויה החברה לקבל תמורה בסכום כולל של 1.466 מיליארד שקל כולל מע"מ.

הרווח הנקי ברבעון הראשון לשנת 2013, הסתכם לסך של 24.2 מיליון שקל לעומת 27.6 מיליון שקל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נובעת כתוצאה מעליה בהוצאות המימון שגדלו בכ-20% והסתכמו לסך של כ-25.8 מיליון שקל. כהערכות לפירעון סדרות אגרות חוב (א+ב) החל מאוגוסט 2013, החברה ביצעה במהלך 2012 הרחבות אג"ח סדרה ד' בהיקף של כ- 319 מיליון שקל ע.נ. כמו כן, החברה נטלה הלוואה בהיקף של כ-125 מיליון שקל מתאגידים מוסדיים לצורך מימון הקמת הקומה הנוספת בקניון הדר. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות עומד על סך של כ-1.5 מיליארד שקל נכון ל-31.3.2013 ומהווה כ-37% מסך המאזן.

הנדל"ן להשקעה הסתכם נכון ליום 31 במארס לסך של כ-2.692 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לכ-2.675 מיליארד שקל ביום 31 בדצמבר 2012. הגידול הינו בעיקר בשל יתרת דיבידנד לשלם בסך של 50 מיליון שקל שהוכרז במהלך הרבעון הראשון של 2013 ושולם ב-23 באפריל, 2013.

נכון ליום 31 במארס לחברה 117 נכסים, כ-268 אלף מ"ר להשכרה, למטרות מסחר, לוגיסטיקה ומשרדים. בנוסף, לחברה פרויקטים בהקמה בסך של כ-61.95 אלף מ"ר וכ-2,300 מקומות חנייה.

השינוי בשווי הוגן נטו ברבעון הראשון הסתכם לסך של כ-7 מיליון שקל ונבע בעיקר משערוך פרוייקט החברה ברעננה להקמת מבנה משרדים, לעומת כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון הראשון התקשרה החברה עם הראל ביטוח בהסכם, לפיו רכשה הראל מחצית מזכויות החברה במקרקעין, ובפרויקט הקמת והשכרת מבנה המשרדים ברעננה, בתמורה לסך של כ-36 מיליון שקל. בנוסף לתמורה שולם לחברה סך של כ-15 מיליון שקל, המהווה השתתפות הראל השקעות במחצית מהוצאות הקמת הפרויקט עד למועד החתימה. התמורה משקפת שווי הוגן של חלק המקרקעין שמומש ולפיכך החברה רשמה בתקופת הדוח רווח משינויים בשווי הוגן של הנדל"ן להשקעה בסך של כ-5.5 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    44 21/05/2013 12:41
    הגב לתגובה זו
    שאשכנזים מרוחים מיליונם זה טבעי-בטח הם ילדים של ניצולי שואה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?