אקסלנס חותכים המלצה ומחיר יעד לכיל: "נכנסת לתקופה ארוכה של חוסר ודאות"

מניית כיל נסחרת בשבועיים האחורנים תחת לחץ מוכרים כבד על רקע ההתפתחויות האחרונות בגזרה הרגולטורית. נראה כי התבטאויותיו של שר האוצר לפיד וכוונתו להקים וועדה לבחינת שיעור התמלוגים המשולמים למדינה על משאבי טבע, כמו גם נסיגת פוטאש מקניית כיל וכוונתה למכור את אחזקותיה בכיל עושים את שלהם. בית ההשקעות אקסלנס ברוקראז' מגיב להתפתחויות, ומוריד המלצתו למניית הכימקלים מ"קנייה" ל"תשואת שוק", תוך הורדת מחיר יעד מ-54 שקלים ל-42 שקלים.

בהתייחסו לנסיגת פוטאש מרכישת כיל, האנליסט גלעד אלפר מציין כי לא הייתה שום הפתעה בצעד הזה ואין לכך כל השפעה על מצבה העסקי של כיל. אלפר הוסיף כי פוטאש ציינה כי נכון להיום אין בכוונתה למכור את הנתח שיש לה כיום בכיל בשיעור של 14%, מתוך תקווה לשינוי פוליטי, כך שלחץ המכירה נחסך ממנה בטווח הקצר.

אלפר סבור שהמדינה תעלה בצורה משמעותית את המיסים ואת התמלוגים על חברת הכימיקלים שמשולמים למדינה. אלפר מציין כי לפני כשנה וחצי המדינה העלתה את התמלוגים המוטלים על עסקי האשלג של כיל מ-5% ל-10% על כל כמויות האשלג מעל 1.5 מיליון טון הנמכרים מים המלח, צעד שנתקל בביקורת ציבורית על כך שהוא מקל מדי.

כעת, כשהמדינה מתכננת לעשות את הצעד הנוסף, ייתכן "כי מודל המיסוי שהוטל על חברות הגז ישכפל עצמו עם שינויים והתאמות מתבקשות גם על חברת כיל". אלפר השווה את חלקה של המדינה במיסים בכיל לעומת המיסים שמשלמת מוזאיק (סימול: MOS) לממשלת קנדה, כאשר החישוב מכליל התמלוגים על האשלג ומס חברות, ואינו כולל מס על דיבידנד.

בהנחה של מס חברות בשיעור של 25% (המס שכיל תשלם בארץ החל מ-2018), אלפר הגיע למסקנה שחלקה של הממשלה מהרווח התפעולי של כיל עומד על 34%, בעוד החלק של הממשלה הקנדית ברווח התפעולי של מוזאיק עומד על 40%. אלפר סבור כי כדי להשוות בין המיסוי של שתי החברות, כיל תצטרך לשלם תוספת של 140 מיליון דולר בשנה, או אובדן שווי שוק של כמעט 4 מיליארד שקלים (מבוסס על מכפיל 10 לאחר מס).

בהקשר זה, נציין כי האנליסט רוני בירון מבנק ההשקעות השוויצרי UBS, שמחזיק בהמלצת "קנייה" על כיל ובמחיר יעד של 55 שקל, חישב את החלק של הממשלה ברווח התפעולי של כיל בשיעור של 54% ב-2018, ושיקלל במסגרתו הן את שיעור המיסוי על דיבידנד, מס החברות והתמלוגים שישלומו למדינה.

אלפר חושש כי המצב יכול להיות גרוע יותר מבחינת משקיעי כיל, זאת היה וועדת ששינסקי השנייה לא תשתמש במוזאיק או בפוטאש כנקודת ייחוס, אלא במס החברות האוסטרלי המחמיר בשיעור של 30% שיכול ויהיה המודל שייתן השראה לועדה. אלפר סבור שהמדינה מתכננת למסות את כל עסקיה של כיל, כולל עסקי הפוספט.

לסיום, אלפר מציין כי כיל נכנסת לתקופה ארוכה של חוסר ודאות בסיסי בכל הקשור לרווחיות שלה, כאשר החשיפה לסקטור הדשנים, ובפרט סקטור האשלג, שצפוי ליהנות מהביקושים במזרח הרחוק, דרך חברות אחרות נושאת פחות סיכון.