אילן פלטו: "האוצר ורשות ני"ע עסוקים במלחמות של אתמול, ופה השוק משותק"
"הקשר בין תפקוד החברות הציבוריות לתפקוד שוק ההון והבורסה הוא ברור - החברות זקוקות לשוק ההון כדי לגייס הון שיעזור להן להשקיע, להתפתח לצמוח ולהשקיע שוב. כשזה לא קורה, כמו עכשיו - זה פוגע בכל המשק, וזה המצב עכשיו", כך אומר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות בשיחה עם Bizportal.
לדבריו, "הקשיים והנטל שמוטלים היום על החברות הפרטיות שרוצות לגייס הון ציבורי בשוק ההון הם בלתי אפשריים. הנטל הרגולטורי הוא אדיר והעלויות שנדרשות לשם גיוס ראשוני בבורסה מהוות חסם ממשי בעבור מרבית החברות הבינוניות והקטנות. לכן החברות לא רק שלא נכנסות לבורסה, אלא 30 חברות נמחקו ממנה בשנה האחרונה. זה רק המעגל הראשוני והוא בהחלט בעייתי.
"אנחנו פנינו גם למשרד האוצר גם לרשות ני"ע וגם למשרד המשפטים והבהרנו להם שהם עסוקים היום במלחמות של אתמול. אני מתכוון למלחמתם בריכוזיות או בשכר הבכירים. הם חייבים להבין שהסנקציות עליהם החליטו הרגולטורים בעבר והם מטילים אותם על השוק כיום גורמים להרעה של התנאים בהן פועלות החברות כיום עוד יותר. אנחנו חושבים שבמצב המשברי בו נמצא העולם והמשק הישראלי - הממשלה היתה צריכה לעשות יותר על מנת לתמוך בחברות הציבוריות בפרט ובמגזר העסקי בכלל".
פלטו מציין כי איגוד החברות הציבוריות ביקש להקל בכמות הדוחות שהחברות נדרשות להגיש. ונותן כדוגמה את אסם שמגישה דוחות בישראל 4 פעמים בעוד שהחברה האם השוויצרית, נסטלה נדרשת להגיש דוחות מלאים רק פעמיים בשנה. גם התיקון האחרון בעניין שכר הבכירים, תיקון 20, במסגרתו נדרשות החברות להקים ועדת תגמול מיוחדת ולרוץ לאסיפה כללית על כל החלטה מכביד, מסרבל ומייקר מאוד את התפקוד של החברות.
לדעת פלטו גם הטיפול הממשלתי בעניין הריכוזיות הוא מופרז. ונותן כדוגמא את שוק הסלולר המקומי. לדבריו, "גם סלקום גם פרטנר וגם פלאפון עדיין נמצאות בפירמידות של חברות ההחזקות הגדולות בשוק, וראו זה פלא - יש תחרות בשוק התקשורת הישראלי. חוסר הודאות הרגולטורי שכל יום מביא איזו תקנה חדשה לענפים השונים בשוק מוביל לחוסר אטרקטיביות של ישראל בעיני המשקיעים. "אם אפשר לפעול במדינות שבהן הרגולציה קלה יותר אז אין שום טעם או הצדקה להתעקש על פעילות פה"
- 9.bvcx 15/08/2012 12:24הגב לתגובה זואנשים רעים . אנטרסנטים , ארץ איש אוכלת יושביה, מעטים האנשים שעושים טוב ועוול הוא רק בגללם לעשות הכללות. העם הולך כעדר (עיוור)אחרי המנהיגים .לא שמים עלינו מתיי העם הזה יבין כבר? רק על הכסא שלהם ועל התנאים הטובים שמקבלים מעצם תפקידם זה מעניין אותם .חבל על העם הזה בעצם לא חבל.
- 8.מנחם 15/08/2012 11:57הגב לתגובה זובורסה היא מקום שאפשר לגייס בו כסף למעין שותפות בחברות ושותפויות לצורך היתרחבות עסק(גם המדינה מרוויחה מיזה ) שותפות שעל הרשות לפקח שתיהיה הוגנת עם המשקיעים שמשקיעים כספים עודפים שבמקום ילכו להשקעות בחול או נדלן יבואו לבורסה שלנו לצערי הממשלה חטאה ועשתה הכל לרעת המשקיעים וברצף חוק שישנסקי היתעלם מהמשקיעים שהשקיעו בתגליות קיימות ותומחרו בהתאם היתעלמות נוספת ואולי הגרועה מכל היא הרגולציה והביוקרטיה כמו למשל חברה שמפיקה נפט ממגד 5 ביקשה למעלה משנה וחצי אישור לקידוח עם סיכויים גדולים צריכה אישור של וועדה מחוזית לבניה תמוה הדבר שלא לדבר שישנו את החוקים תוך כדי דבר שמשריש את אמינות המדינה בפני אזרחים וחבל כמו שזה ניראה שדות קפריסין ולבנון יעשו יצוא לפנינו למרות שישראל מצאה למעלה מעשור לפניהם גז וקצת נפט אפילו
- 7.לכשיבינו יהיה מאוחר 15/08/2012 10:25הגב לתגובה זושם בראש סדרי העדיפויות שוק ההון ורק אח"כ תעסוקה וכל השאר כי זה הדבר היחיד שיכול להוביל תהליכים ארוכי טווח שוק ההון פה עדיין לא מבינים זאת וכשיבינו יהיה כבר מאוחר הם נגררים אחר הארועים ולא מסוגלים ליזום שום דבר חיובי חוץ מהטלת מיסים זה מתכון לכישלון ואומר שלמעשה אין להם אופק הם גידלו פה דור של ספקולנטים שמנווטים את שוק ההון להימורים פרועים בלי שאף אחד יפריע להם אם זה היה בארה"ב מחצית מפעילי שוק ההון היו יושבים בכלא בטענה של הגנת המולדת הספקולנטים האלה הם האוייב של המדינה ופה המדינה היחידה בעולם שנותנת יד חופשית לפעילות כזו בלי שהנגיד ובלי ששר האוצר יהיו בכלל מודעים לכך
- 6.אלי שני 15/08/2012 10:22הגב לתגובה זוהרסו את שוק ההון ואחר כך מתפלאים בצמרת הכלכלית שהכנסות המדינה ממיסים קטנות ב 15 מיליארד ש"ח מהתחזיות המוקדמות
- 5.15/08/2012 10:20הגב לתגובה זויש צורך בהגנה על כספי המשקיעים אם אילן מציעה להקל אז ללא ספק יש לודא ששכר הבכירים (פרטי וציבורי) ןיחס הון עצמי להון זר יהיה כזה שהבעלים יהיו הרגולטורים עד שכספי המשקיעים יוחזר. אחרת כספנו יעלם.
- 4.gg 15/08/2012 10:17הגב לתגובה זוזה מה שהם משדרים ומה שרואים בבורסה זו בבואה של הממשלה הם לא מבינים כלכלה אלא עושים את עצמם מבינים הלך להם קלף לפני שנתיים ומיצו אותו בדרך הגרועה ביותר נתנו לכל מיני פושעים להשתלט על שוק ההון המקומי עד שלא נשאר ממנו כלום והם יושבים שם בחיבוק ידיים כי הם פשוט לא מבינים את המשמעות ולא יודעים מה לעשות בכלכלה החכמה היא ליזום ולא לתת לארועים לרדוף אותך את זה הם לא מבינים וראינו ביטוי מובהק לכך במהלך המחאה החברתית הם פשוט לא יודעים להנהיג והלכו כל הפירות שהושגו בעבר
- 3.ניקל 15/08/2012 10:16הגב לתגובה זואין מקום לשכמותך בשוק ההון. כולם פה נוכלים גנבים וגזלני תמימים... המדינה וצרכיה, ההגיון הכלכלי מעניינים כקליפת השום... סדום ועמורה, מגעיל פה.
- 2.לייק גדול לטענות . (ל"ת)shlomcho 15/08/2012 10:15הגב לתגובה זו
- 1.איתן 15/08/2012 10:12הגב לתגובה זובשנה שבה הבורסה בשפל של שנים עם מחזור מגוחך וחברות שנמחקות מהמסחר בזו אחר זו.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%
מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.
המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07% ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות, סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%.
ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
- ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק
נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב
משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות
במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.
