בשקט בשקט: מחיר האג"ח של אלביט הדמיה משלים זינוק של 30% בחודש; התשואה חזרה לרמתה בתחילת השנה

סדרה של צעדים שביצע מוטי זיסר הכוללים הסדר באירופה ישראל, מימושי נכסים ורכישות חוזרות הצליחו להוריד את התשואה על החוב של אלביט הדמיה אל מתחת לרמת ה-40%. האם הרע מאחורינו?
אריאל אטיאס | (5)

מוטי זיסר עושה קאמבק? בזמן שהמדדים באחד העם יורדים והתשואות על אגרות החוב הקונצרניות ממשיכות לטפס, בחודש האחרון, בחברת אלביט הדמיה הכיוון היה הפוך - הסיכון ששוק ההון מגלם בחוב בהיקף סולו של כמעט 2.5 מיליארד שקל ירד משמעותית, אך עדיין נותר ברמות גבוהות מאוד.

לאלביט הדמיה יש שבע סדרות שונות של אגרות חוב במח"מ (משך חיים ממוצע) בטווח זמן של 0.75-3.7 שנים ובתשואה שנתית לפדיון ברוטו של 29.8% בקצרות ל-38% בארוכות. מדובר בתשואות נמוכות יחסית לרמתן רק לפני פחות מחודש, אז עברו את רף ה-70%.

המשבר בשווקים הגיע לידי ביטוי באג"ח של אלביט הדמיה בסוף מאי 2011, עת החלו לרוץ שמועות כי אירופה ישראל, החברה הפרטית דרכה שולט מוטי זיסר בחברה, מתקשה לעמוד בהחזר חובותיה לבנק הפועלים. המשקיעים שחששו מפני חלחול הבעיות לחברות הציבוריות בקבוצה, אלביט הדמיה ופלאזה סנטר (UK), בחרו להיפטר במהירות מכל ניירות הערך של החברות.

באותו הזמן, דודי מחלוף ורן שטרקמן המכהנים כמנכ"לים משותפים באלביט הדמיה, השתדלו לא להיבהל. "שום דבר לא השתנה. אין שום שינוי לרעה באלביט הדמיה ואנחנו ממשיכים בפעילות העסקית שלנו ובתוכנית המימושים האסטרטגית שלנו", אמר בזמנו ל-Bizportal מחלוף בתגובה לירידות החדות שנרשמו באגרות החוב של החברה.

בשוק לא קנו את ההצהרות ובתוך שבועות בלבד שלחו את התשואות על אגרות החוב של אלביט הדמיה אל מעבר לרמת ה-40%. המניה עצמה, שכבר הספיקה לאבד מעל 80% מערכה ביחס רמות השיא אליהן נשקה בסוף 2011, איבדה עד סוף יוני האחרון, עוד כ-76% ביחס לרמתה בתחילת מאי אשתקד.

ממשים נכסים ורוכשים אג"ח

על מנת להתמודד עם המשבר ביצעו אלביט הדמיה ופלאזה סנטרס סדרה של מימושים מהותיים בתיק הנכסים בהתאם לדו"ח מקורות ושימושים המוצהר של החברות. בנוסף, השיקו החברות תוכנית רכישה עצמית של אג"ח בהיקף של 300 מיליון שקלים וביצעו את רובה.

אלביט מכרה את חלקה בארבעת המלונות בהולנד תמורת כ-85 מיליון אירו ובמהלך השנה החולפת פרעה ביחד עם חברה הבת כ-884 מיליון שקלים קרן וריבית. בהמשך, לפני כחודש, אלביט הדמיה הצליחה להשלים את עסקת המכירה של 47 מרכזים מסחריים בארה"ב לחברה משותפת של בלקסטון ו-DDR לפי שווי של 1.428 מיליארד דולר.

התזרים הגדול שקיבלו החברות מהחברה הנכדה EPN, בה הן מחזיקות במשותף בכ-45.5%, בסך כ-530 מיליון דולר תרם רבות להורדת רף החששות בשוק אך את המהלך המשמעותי כלפי מעלה עשו מחירי אגרות החוב רק בתחילת החודש לאחר שזיסר הגיע עם בנק הפועלים להסדר חוב בחברת אירופה ישראל הפרטית.

ימים לאחר מכן, אחרי שנה של הפסקה, החליטה אלביט הדמיה לחזור ולהשלים את תוכנית הרכישה העצמית וכבר ב-11 ביולי, החברה אספה אג"ח בשוק בהיקף של 7.5 מיליון שקלים ומחירי האג"ח זינקו. אתמול, פחות משבוע אחרי, שוב נרשמו עסקאות בולטות באג"ח כאשר מחזורי המסחר עברו את ה-14 מיליון שקל באלביט הדמיה אגח ד וגם הפעם עמדה אלביט הדמיה בצד הקונים ורכשה 13.366 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    המלש 17/07/2012 15:44
    הגב לתגובה זו
    באגחים הקצרים נוצר מצב לרווח גבוה מאד. יש סיכון אך הסיכוי ענק.
  • 4.
    חיפאי 17/07/2012 10:23
    הגב לתגובה זו
    מיני אנליסטים בגרוש חופרים באדמה למצוא משהו שלילי לכתוב עליו....................
  • 3.
    הוא יצא מזה (ל"ת)
    אבי 17/07/2012 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אגחיסט 17/07/2012 10:19
    הגב לתגובה זו
    צריך לעלות אחוזים ניכרים בזמן קצר, למעשה זה כבר החל בימים האחרונים וזה ימשיך. ג.נ. מחזיק באג"ח.
  • 1.
    שראל 17/07/2012 10:09
    הגב לתגובה זו
    שמחתי לשמוע שזיסר-לפי כותב המאמר-ישן טוב יותר מבעבר. וכל השאר-ימים יגידו.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”