מאמר זועם ב'דיילי מייל': "מדינה מושחתת מצמידה אקדח לראש של גוש האירו"

אירופה כמרקחה לאחר קריאתו של ראש ממשלת יוון ללכת למשאל עם. הטענה הרווחת: פאפנדראו משתמש במשאל העם ככלי לסחוט יותר כסף ומחיקת חובות גבוהה יותר
רקפת גלילי | (16)

בסוף שבוע שעבר השמיעה אירופה אנחת רווחה קולקטיבית עם הצגת התוכנית לחילוץ גוש האירו. כעת, בניגוד ליציבות שהובטחה, צוללים השווקים לתוך משבר חדש עם ההחלטה של יוון לקיים משאל עם בנושא קבלת חבילת הסיוע שהוסכם עליה בבריסל.

השוק הגיב בצורה שלילית ביותר לדיווח. ראש הממשלה היווני, ג'ורג' פאפנדראו, קיווה בקריאה למשאל עם לאחד את העם ואת מפלגת השלטון הסוציאליסטית (PASOK) אבל המהלך היכה כמו בומרנג ופספס את המטרה.

מפלגה אחת כבר פרשה מהממשלה וחתכה את הרוב של ראש הממשלה לשני קולות בלבד. שישה ממנהיגי PASOK כבר קראו לפאפנדראו להתפטר. New Democrats המפלגה המרכיבה את האופוזיציה קראה לקיום בחירות כלליות.

אנטוניס סמרס, מנהיג New Democrats, הביע את זעמו אתמול על איך פאפנדראו "העמיד את עתידנו ומעמדנו באירופה בסכנה". שמועות אפלות אף דיברו על הפיכה צבאית נגד הפוליטיקאים בדומה להפיכה בשנת 1967, אשר הובילה ל"משטר הקולונלים" הידוע לשמצה שהחזיק מעמד עד 1974.

העיתון הבריטי, 'דיילי מייל', כותב היום כי "מה שהופך את המהלך של פאפנדראו לעוד יותר יוצא דופן, הוא שכנראה זה האחרון זמם על ההחלטה למשאל העם כבר בשבוע שעבר. ייתכן כי ההחלטה של ​​פפנדראו היא רק תכסיס לקיים משא ומתן כדי לסחוט יותר כסף מן האיחוד האירופי".

עוד נכתב כי בהכירו כמה מנהיגי אירופה מבועתים מחדלות פירעון יווני, אשר יכולה להביא לקריסת גוש האירו כולו, הוא יכול עכשיו לנצל את הזעם הציבורי ביוון על הטלת דרישות הצנע, לזכות לחילוץ גדול יותר ומחיקה גדולות יותר על ידי בנקים זרים.

"למעשה, זה אומר שהוא שם אקדח לראשם של ראשי גוש האירו בכדי לזכות ליותר כסף. הממשלה תשרוד ותעביר את משאל העם שלא ברור מה יהיו תוצאותיו".

"אם לשפוט לפי תכיפות ההפגנות היומיומית ברחובות אתונה, ניתן לצאת מנקודת הנחה כי יש דעת קהל נרחבת המתנגדת בחריפות לתוכנית האירופית. המפגינים רואים את יוון כקורבן של אוטוקרטיה גרמנית. היא נאלצת לאמץ תנאי צנע קשים רק כדי לספק את הבריונים בברלין. בהתאמה, סקר מראה כי רוב היוונים התנגדו לתוכנית בריסל".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    השורטיסטים איתך. תמשיך כך. אוהבים (ל"ת)
    פפנדריאו 02/11/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    הפרצוף האמיתי של היוונים מתגלה (ל"ת)
    מכוער מאוד 02/11/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לוין 02/11/2011 15:18
    הגב לתגובה זו
    כך צריך לנהוג בדמוקרטיה, משאל עם הכרחי למרות שעל פי חוזקו של האירו, יוון מזמן רבובליקה של גרמניה .
  • כלכלן 02/11/2011 23:10
    הגב לתגובה זו
    בזמן שהיוונים מתבטלים?
  • 8.
    ב.ק. 02/11/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    למה שפאפנדראו לא ינסה להשיג את הטוב ביותר שהוא יכול לקבל עבור יוון והעם היווני?
  • בן 02/11/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    אם הם יוצאים מהאיחוד יוון הולכת לשקוע שנים על גבי שנים.. אף אחד לא ילווה להם יותר שקל.
  • כי הוא דופק בדרך את כל העולם וגם אותך (ל"ת)
    ואותי 02/11/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אני 02/11/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
    ...לא פחות טוב, בחינם, כבר לפני חודשיים. הדיילי הזה, בטח עיתון/מנוי/מייל חינמי.
  • 6.
    פפנדראו מלקה אמיתי . (ל"ת)
    בא 02/11/2011 14:45
    הגב לתגובה זו
  • הם רק יודעים לסחוט (ל"ת)
    עירד 02/11/2011 16:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוד 02/11/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    109 מיליארד יורו אשר הובטחו לייונים שיוסיפו אותם ל100 מיליארד יורו אשר הובטחו כבר לבנקים לצורך חיזוק ההון העצמי. סך הכול 209 מיליארד יורו ושהיוונים יילכו לעזאזל. מה, גם לתת להם צדקה וגם יצביעו במשאל עם האם לקבל. מפונקים!!! שילכו לכל הרוחות. אני בטוח שאם יחזקו את הלימת ההון של הבנקים באירופה ב209 מיליארד יורו זה אף מעבר לחשיפה שלהם לחוב היווני. ושהיוונים ייצאו מגוש היורו ושיחזרו לדרכמה שלהם
  • 4.
    קפיטליסט 02/11/2011 13:23
    הגב לתגובה זו
    זה מה שמכינים לנו דפני יונה וספיבק
  • 3.
    הכסף לא ניתן ליוונים הוא ניתן לבנקים הגרמנים (ל"ת)
    גרמנים מסכנים... 02/11/2011 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפי 02/11/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    ביבי הופך אותנו לעבדים שלו.
  • אז לך תגור ביוון. תעמוד מאחורי המילים שלך. (ל"ת)
    נמאס מהבכיינים 02/11/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם היא כזו מושחתת אז למה נותנים לה עוד כסף? (ל"ת)
    מי פה המושחת? 02/11/2011 11:44
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי