TV

יוסי אקרמן ל-Bizportal: "יש לנו את האפשרות לספק פתרונות של הגנה לאסדות קידוח בלב ים"

על המשבר עם טורקיה: "עד לרגע זה לא חל שום שינוי בפרויקטים". Bizportal הצטרף לכנס משקיעים של אלביט מערכות ושוחח עם המנכ"ל - צפו בסרטון
תומר קורנפלד | (10)

בשבוע שעבר ערכה אלביט מערכות כנס משקיעים במפעל של חברת אל-אופ שברחובות המעסיק כ-2,000 עובדים. אל-אופ היא חברת האלקטרואופטיקה הגדולה בעולם מחוץ לארצות הברית ופועלת בתחומים רבים. במסגרת הכנס חשפה החברה חלק ממוצריה המתוחכמים והטכנולוגיות החדישות אשר אותם היא מוכרת למשרד הביטחון ולמדינות זרות.

צוות BizportalTV שוחח עם נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות יוסי אקרמן על אחד המוצרים בין היתר, מערכות הגנה על אסדות גז ונפט. "אנחנו פעילים בזה כבר עשרות שנים ויש לנו מספר פרוייקטים לא קטן", אומר אקרמן.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    קישקוש מקושקש.. מיחזור מידע (ל"ת)
    מוטי 10/10/2011 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רציו יהש בוםם! (ל"ת)
    דני 10/10/2011 01:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    tamoy 09/10/2011 20:18
    הגב לתגובה זו
    מר אקרמן והמון " מומחים בטחוניים" כולל צמרת חיל הים לא יודעים שהאסדות המצויות מעל שדות תמר ולוויתן או בכל מקרה אחר של מים עמוקים (1500-1700מטר) מסתלקות מהאתר לאחר בצוע קדוחי הגלוי ובניית מערכת ההפקה. מסיום תהליך פתוח השדה ולכל תקופת ההפקה למשך שנים כל המערכת מותקנת על קרקעית הים. אין כיום כל יכולת אפילו לחילות ים מודרניים להגיע לפגוע בשדה עצמו אלא באזורים רדודים אליהם תגיע הצנרת של המוצרים. אפילו אלה המתחזקים את השדה עושים שימוש בגלי שייט יחודיים בעלי יכולת שימור מיקום ורובוטים תת מימיים יחודיים שמסוגלים להגיע לעומקים בהם נמצאת המערכת כדי לתחזק אותה התהליך ממושך ואין ספק שאם גורם פחע" י יגיע לאתר הוא יצטרך לאמצעים דומים ולמשכי זמן על מנת ליצר פיגוע בעומק הנ" ל. הצורך היחיד להגן בעיקר כנגד טילים יהיה באתרים בהם תהיינה תחנות קבלה של הגז הטבעי בעומקים רדודים קרובים לחוף ואז מערכות ההגנה בפני טילים מאלה המפותחות ברפאל תוכלנה לספק מענה כלשהו. וכן כלי שטח של חיל הים שימנעו מכלי שייט פחעי" ים להגיע לאתרים. כל העובדות הנ" ל אינן מפריעות למומחים כביכול ליצר איומי סרק כדי לגייס סכומי עתק להגנה מאיומי סרק שיביאו את כל התהליך של הפקת הגז למעמסה כלכלית במקום לרווחה כלכלית. קחו את ה 800 מיליון שעליהם מדברים לרווחה זה הרבה יותר ממשי מהאיום הוירטואלי...
  • 6.
    שגיא 09/10/2011 18:08
    הגב לתגובה זו
    והזכיר רק ב20 שניות האחרונות שמספקים גם מער' הגנה לאסדות .ביג דיל ממש ראיון שקשור לגז..יותר יחצון של אלביט ושום כלום מעבר לזה.
  • 5.
    משקיעה אלמונית 09/10/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    עד שלא תראה לנו רווחים - אין לך מה להתייהר ! כבר שנתיים מיולי 2009 הרווח הנקי שלך בירידה. שווי המנייה יורד בהתאמה. תתחיל להראות רווחים ועליות - פרייאר מי שקונה את המנייה שלכם.
  • הריאלי 09/10/2011 23:16
    הגב לתגובה זו
    כשהחברה תחזור להראות רווחים מחיר המניה יהיה חזק למעלה ורק אז תיקני...כנראה שאת הפראירית
  • 4.
    רועי 09/10/2011 16:18
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא קונים את חברת סטארנייט? מציאה!!!
  • 3.
    קונים רבים באים (ל"ת)
    מודיעין 09/10/2011 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ומי ישלם על זה? (ל"ת)
    ר 09/10/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מודיעין תני גזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז (ל"ת)
    רציו תני גזזזזזזזזז 09/10/2011 15:45
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי