המונופולים תורמים לפיגור בתוצר: "הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו"
"המשק הישראלי הוא מונופוליסטי ולא שוויוני. הממונה על ההגבלים העסקיים חייב לצאת מהתרדמת שלו ולהתחיל לפקח על המשק", דברים אלה אמר פרופ' ירון זליכה, ראש תכנית ה-MBA וההתמחות בחשבונאות, הקריה האקדמית אונו, בוועידת ECONOMIX.IL לחיזוק המגזר העסקי בישראל, של לשכת המסחר תל אביב והמרכז.
לדבריו, "בגלל המבנה המונופוליסטי הזה, ישראל נמצאת ברמת העוני הגבוהה ביותר במערב. בכל פרמטר חשוב, הכלכלה שלנו כושלת, וכאן בוחרים כנראה לעצום את העיניים. התוצר הלאומי צריך להיות ב-50% יותר גדול. אבל זה יעד שלא ניתן להשיגו במבנה הנוכחי של המשק".
זליכה אמר דברים אלה בפאנל שדן בנושא מדוע כלכלות לאומיות עוברות מהצלחה לכישלון והאם תרחיש דומה עלול לעבור על ישראל? פרופ' אבי בן בסט, מהאוניברסיטה העברית, המרכז ללימודים אקדמיים, ומי שהיה מנכ"ל האוצר, אמר בפאנל כי "במשק הישראלי יש חמש בעיות יסוד.
"הראשונה היא הפיצול הניכר שחל במבנה השלטון ובמערכת הפוליטית. שתי המפלגות הגדולות מונות כ-50 חברי כנסת. ריבוי מפלגות גורם להקצאת תקציבים בלתי יעילה. הבעיה השנייה היא פגיעה בקצב הצמיחה בעקבות שלוש מלחמות שהתחוללו בעשור האחרון, ואי הנעת תהליך שלום.
"הבעיה השלישית היא בתחום החינוך: בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בהשקעת המדינה בכל תלמיד ונוצר אי שיווין בתחום החינוך בין העשירונים השונים. הבעיה הרביעית היא ירידה בתחום ההשכלה הטכנולוגית והמקצועית, והבעיה החמישית היא שקיימים מגזרים שלא נוטלים חלק במעגל העבודה".
לדבריו, המפתח לפיתרון טמון בהורדת תקציב הביטחון והגדלת ההוצאה הציבורית, בעיקר בהגדלת מיסים לבעלי ההכנסות הגבוהות במשק על ידי העלאת מס החברות וביטול פטורים רבים. בן בסט הוסיף שמבנה הפירמידות העסקיות בישראל אינו יעיל וחייבים לפרקו.
יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים אמר, כי "תקציב הביטחון לא גובה מאיתנו מחיר. זה לא נטל. נטל הביטחון הוא חמישה אחוז מהתוצר. אי אפשר להגיד שנטל הביטחון הוא זה שמונע מאיתנו את הקמת התשתיות. ישראל כבר עברה את ארה"ב ברמת אי-השוויון החברתי, הבעיה החברתית המרכזית היא יוקר הדירות למגורים וניתן לפתור אותה על ידי בנייה רוויה לגובה, בהיקף גדול".
הוא ציין, כי אי-השוויון מתבטא גם בכך שחיילים המשרתים בשירות חובה משתכרים משכורות מזעריות במהלך שנות שירותם. לדבריו יש לתקן את המצב ולהעלות את המשכורות לחיילים לרמת שכר מינימלית של 4,000 שקל ויותר. כך, כל חייל יוכל לחסוך במהלך שירותו 250 אלף שקל.
אביה ספיבק אמרה בפאנל, כי הצלחת ההייטק טרם חילחלה לשאר המשק, חצי מהיצוא הוא הייטק והוא נמצא כיום בסכנה. בנושא יוקר הדיור אמרה ספיבק, כי קיים כשל שוק מהדהד בתחום הבנייה בישראל.
- 6.מיקי דרור 15/09/2011 13:05הגב לתגובה זוכסטודנט של בן בסט במרכז ללימודים אקדמאיים בתואר שני אני יכול להעיד שמדובר במרצה מרתק בעל ידע עצום.איש אקדמיה ברמ" ח איבריו.
- 5.מובטלי הייטק מעל-40 14/09/2011 14:50הגב לתגובה זואחרי ששילמנו הון במסים, נזרקנו בגיל 40 בלי תמיכה מהמדינה (למעט דמי בטלה). זו אינה נדבה אלא השקעה שתניב פי כמה במסי נשך שהמדינה יודעת לקחת כשנחזור לשוק העבודה. צירוף של טיפשות עצלנות ורשעות
- 4.מ 14/09/2011 14:23הגב לתגובה זואני הייתי במשא ומתן לכניסה לחנות בקניון עיר הימים בנתניה שנבנה על ידי אריסון ואזורים במחיר של כ200-230 שח למטר.וכאשר התברר " שמשפחת אזריעלי" כנראה קונה את הקניון[מה שכבר קרה] הודיעו לי שאני לא יכול לקבל חנות א בגלל שהם מעדיפים רשתות ו ב כנראה שהם יודעים ומביניים שאצל " משפחת עזריאלי" אני יכול לחלום על מחיר כזה פניתי לרשות ההגבלים והתשובה שלהם הייתה במילים אחרות אל תפריע אנחנו יושנים.... ריבוי הקניונים בבעלות 2 משפחות זה פשע לכלכלה חופשית...ובכלל ריבוי קניונים זה מחנק לאנשי עסקים פרטיים וקטנים..ומשום מה כל החכמים למעלה מתעלמים מזה......הם רגלים להתעלם מצרכיו האמתיים של העם..הם ערניים מאוד לצרכים של 5-10 משפחות...
- מאיר 15/09/2011 13:06הגב לתגובה זואין להם בושה.
- יורם 14/09/2011 14:30הגב לתגובה זופתח חנות ברחוב ותגבה מחירים הרבה יותר זולים מהרשתות. עם קצת שיווק אנשים ינהרו אליך.
- לצערי זו הכלכלה של האתמול ולא של המחר (ל"ת)מ 14/09/2011 16:07
- 3.הממונה על ההגבלים נמצא בכיס של הטייקונים! (ל"ת)עידו 14/09/2011 13:56הגב לתגובה זו
- 2.ישראלי 14/09/2011 13:04הגב לתגובה זויש כשלים במבנים כלכליים הרבה יותר חמורים מהמוצג .. צריך מהפך יסודי ביותר בכדי איכשהו לצאת מהמצב הזה.
- 1.מנהיג המהפכה 14/09/2011 13:02הגב לתגובה זועדיין לא ראיתי רגולטור עם אומץ . הממנה על ההגבלים העיסקיים לא יכל לפעול היות שעיקר סמכיותו חלים על מונופול - והחתולים בצמרת עשו קומבינה של אוליגופול או דו אופול . לכן הם לא כפופים לפיקוח מחירים . ועדת המחירים בוהה בשמים אולי הקדוש ברוך הוא יבא מזור
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
