מימוש ענק לשיכון ובינוי: מוכרת את חלקה בכביש 6 ב-770 מיליון שקל
קבוצת שיכון ובינוי הודיעה היום (ג') על מימוש חלקה בבעלות על כביש 6 (חוצה ישראל) תמורת 770 מיליון שקל. החברה תמכור את חלקה (25.5%) לקרן תשתיות ישראל(IIF), בניהולו של ירון קסטנבאום כיום שותפתה בבעלות על הפרויקט. בעקבות המכירה צפויה שיכון ובינוי לרשום רווח של כ- 85 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2011. לאחר העסקה תחזיק קרן תשתיות ישראל 51% מהזכויות בכביש וקרן נוי-חוצה ישראל תחזיק בשאר הזכויות, אשר נרכשו מהמדינה בחודש יולי תמורת 1.4 מיליארד שקל. במקביל, תמשיך שיכון ובינוי להחזיק כ- 24.5% בחברה המפעילה את הכביש, והיא ממתינה לאישור להגדיל את חלקה בחברה המפעילה את הכביש ל-35%. כחלק מהסכם המכירה התחייבה קרן תשתיות ישראל כי עבודות הרחבת הכביש יבוצעו על ידי החברה בת שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות. עד תום תקופת הזיכיון, 18 שנים, נאמדות עבודות הסלילה והתחזוקה בכביש בכ- 1.5 מיליארד שקל. עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי, מסר: "השלמנו בהצלחה את שלבי ארגון, מימון והקמת כביש 6 - השלבים בהם לשיכון ובינוי ערך מוסף מהותי. כביש 6 הגיע לשלב שבו הפך לנכס מניב ועל פי האסטרטגיה של הקבוצה, החלטנו למכור את זכויותינו בזכיין בתמורה לכ- 770 מיליון שקל, מחיר המשקף תשואה של 8%. אנו יוצאים מהבעלות על כביש 6 בעיתוי הנכון, המניב רווחים משמעותיים לבעלי המניות שלנו, אך נמשיך להיות שותפים בהפעלתו ובתחזוק שלו." קוטלר הוסיף: "בכוונתנו להשתמש במזומנים שבקופה להשבחת הקבוצה - על ידי רכישת חברות בתחומי האנרגיה המתחדשת והמים, שלהן מחזור פעילות של 100 מיליון דולר ומעלה, ושיוכלו לנצל את היתרון של הקבוצה בתחומי המגה פרויקטים ברחבי העולם, באופן שיאפשר את המשך הצמיחה הבינלאומית שלנו." שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי שיכון ובינוי הופכת לחברה מאוד נזילה כך שלפניה שתי חלופות רלוונטיות: חלוקת דיבידנד חד פעמי בהיקף של מאות מילוני שקלים והעברת הילוך ברכישה של חברה נוספת לפורטפוליו שלה, כמו שהצהירה לא אחת. "סך הכל שיכון ובינוי מממשת נכס שהבשיל, נכס שהפך מנכס בייזום והקמה (שהחברות הבנות בקבוצה כמו סולל בונה ביצעו בו הרבה עבודות) לנכס מניב שבשל למכירה ומתאים בעיקר למשקיע פיננסי כמו המחזיקים החדשים של הכביש (תשתיות ישראל וקרו נוי). חוזר על המלצת קנייה לשיכון ובינוי במחיר של 10 שקלים למנייה." השותפה הכללית בקרן תשתיות ישראל היא חברת הניהול של קרן תשתיות, בה מחזיקה חברת הביטוח הראל כ-40% מהזכויות. חברות בנות של החברה מחזיקות בכ- 28% מן הזכויות ההוניות בקרן תשתיות.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
