מידרוג מעניקה A1 לחוב של הוט: הדירוג הוענק לחוב הקיים ולהרחבתו ב-900 מיליון שקלים

הדירוג הוענק לאג"ח מסדרות א' ו-ב', בסכום כולל של כ-1.51 מיליארד שקל, ולהרחבתו עד לסכום של 900 מיליון שקל נוספים
הדס גייפמן |

חברת דירוג האשראי מדרוג הודיעה כי היא מעניקה לחוב של מפעילת התקשורת והטלוויזיה הרב ערוצית הוט, דירוג A1 עם המלצת אופק יציב. הדירוג ניתן לסדרות חוב קיימות של הוט ולהרחבת הסדרות בהיקף של עד 900 מיליון שקל. מתוך סכום זה, כחצי מיליארד שקלים ישמשו לתשלום ראשון עבור רכישת מירס על ידי הוט, ויתרת הכסף תשתמש למיחזור חוב ונזילות.

אגרות החוב הכלולות בדירוג הן אג"ח א' בריבית 3.9%, בסכום כולל של כ-835 מיליון שקל, מועד הפרעון 2018. ואג"ח מסדרה ב' בריבית 6.9% בסכום כולל של כ-675 מיליון שקל, מועד פרעון 2018.

מדרוג מסבירה, כי הדירוג נתמך בשיפור העסקי והפיננסי שחל בהוט. לדעת סוכנות הדירוג, שיפור זה מציב את הפרופיל הפיננסי ערב עסקת מירס על הרף הגבוה של הדירוג הקיים. במדרוג מדגישים את היתרונות האסטרטגיים והסינרגטיים המשמעותיים הגלומים ברכישת מירס, ומצפים שהם יתבטאו בגיוון מקורות ההכנסה והרווחיות, תוך ירידת התלות במגזר הטלוויזיה הרב ערוצית בכבלים, חיזוק המיצוב מול המשתמשים הסופיים וחסכון בעלויות.

עוד מציינים במדרוג, כי השימוש בפלטפורמה של מירס לצורך הקמת רשת סלולר חדשה תורם לקיצור זמן הקמת התשתית הטכנולוגית, הניהולית והשיווקית, ולהוזלת ההשקעות.

בצד גורמים אלו מדגישים במדרוג, כי אין לשכוח שהוט ניצבת כיום בפני השקעות מהותיות הכוללות את עלות רכישת חברת מירס והקמת רשת הסלולר החדשה על ידי מירס, התחרות השוררת בשוק הסלולר ושצפויה לגבור, בעת כניסת מפעילים חדשים, השחיקה ברווחיות של מפעילי הסלולר, שנגרמה בעיקר על רקע שינויים רגולטורים ובהם הפיכת ענף התקשורת, כולל שוק הטלוויזיה הרב ערוצית, לענף תלוי רגולציה.

נזכיר, כי הוט מתכננת לצאת לגיוס חדש של אג"ח, במטרה לממן את עסקת רכישת מירס. כחצי מיליארד שקל מסכום המימון ישמש לתשלום הראשון עבור רכישת מירס. תשלומים נוספים, עד לסכום מצטבר של 225 מיליון שקל, מותנים בהיקף ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת ומוניטין). מדובר בתשלום שתשלם הוט בשנים 2013-2016.

סכום נוסף של עד 225 מיליון שקלים מותנה בהשגת נתח שוק על ידי מירס. אם מירס תחויב בתשלומים למדינה עבור דמי הרישיון, יקוזזו תשלומים אלו מסכומי התשלום העתידיים שישולמו לפטריק דרהי, כתלות בהשגת נתח שוק. מידרוג מעריכה, כי בהתחשב בבסיס החוב הקיים בהוט ובמירס, ובתוספת חוב בגין מימון התשלום הראשון עבור עסקת מירס, מסתכם החוב המצרפי פרופורמה בכ-3.4 מיליארד שקל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.