שבוע קריטי באירופה: מניות הבנקים במרכז, "יש עדויות להחרפה בסביבה הפיננסית"

משבר החובות באירופה בכיכובה של יוון ימשיך לרכז עניין השבוע. רון אייכל: "האמון שבין הבנקים המסחריים נותר במגמת הידרדרות". אמיר כהנוביץ: "ראש ממשלת יוון כאילו חיי בעולם משל עצמו"
רקפת גלילי | (1)

שבוע קריטי במיוחד בפתח עבור אירופה כאשר משבר החובות שבמרכזו ניצבת יוון צפוי להמשיך להעיב על המסחר. שמועות עקשניות שנפוצו בדבר הכרזת חדלון פירעון במדינה זכו להכחשה מצד יוון בסוף השבוע, אך אלו לא צפויות למנוע המשך תנודתיות בסקטור הפיננסים ביבשת, שע"פ הערכות עלול לאבד אחוזים ניכרים מערכו עקב חשיפת הבנקים וחברות הביטוח לאג"ח הממשלתיות של יוון.

אז מאיפה יגיע המושיע? מסמך שדלף מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) מצביע על גירעון בסך 273.2 מיליארד דולר בהון הבנקים באירופה והמשמעות היא שהמשאבים שיש בידי הקרן אינם מספיקים במידה ותנאי קיצון ובתרחישים כי ועוד מדינות יפנו לקרן בבקשה לסיוע. עוד בהקשר זה נציין את ההודעה כי חבר דירקטוריון הבנק המרכזי והוועדה המנהלת התפטר, בגין מחלוקת ברקע המשך ההתערבות בשוק האג"ח על ידי הבנק המרכזי, לא מוסיפה נחת למשקיעים.

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי מיטב בית השקעות: "אם ניקח בחשבון את העובדה שהבנקים המסחריים של המדינות הנמצאות בצרות לא יכולים לגשת לשוק ולהנפיק חוב, הרי שבהחלט יש כאן עדויות להחרפה בסביבה הפיננסית שבמידה ולא תסתדר בהקדם עלולה להביא לכדי עצירת נזילות ועד פשיטת רגל של בנקים מובילים במדינות ה-PIIGS."

מניתוחים שעשה עולה כי גם לאחר שמדינות, כמו איטליה ופורטוגל, הודיעו על מתווה עתידי לאיזון תקציבי ויוון ופורטוגל קיבלו סיוע כספי, האמון שבין הבנקים המסחריים נותר במגמת הידרדרות, ואף מהירה מבעבר.

אמיר כהנוביץ כלכלן ראשי בכלל פיננסים: "הבלאגן באירופה ממשיך להתרחב כשיוון מתקשה לשכנע את המדינות הקובעות בגוש כי היא מצליחה לעמוד בדרישות הקיצוצים כדי לקבל את החלק השני של חבילת הסיוע שהובטח לה בחודש יולי. אבל ראש ממשלת יוון כאילו חיי בעולם משל עצמו כשהוא נואם הבוקר ואומר שילחם כדי למנוע פשיטת רגל של יוון או יציאה שלה מגוש היורו. בן אדם, עד כמה לא מחובר אתה יכול להיות? ההוא עומד שם נואם שהמשטרה מפזרת בפצצות גז מפגינים. איזה קיצוץ נראה לך תצליח להעביר?"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל 11/09/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
    הסקטור יכול לאבד 50% משווי אג" ח יוון שברשותו ולא מחצית מערכו. תקראו יותר טוב שאתם מתרגמים מבלומברג
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי