שנתיים לאחר קריסת ליהמן: לאומי הצליח לחלץ מהבנק כ-210 מיליון שקל

בעת קריסת ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות היה חייב 100 מיליון דולר לבנק לאומי. הבנק הגיע להסדר שהותיר לו לממש את העיקולים שהוטלו וכתוצאה מכך צפוי לרשום רווח של 130 מיליון שקל לפני מס
תומר קורנפלד | (5)

בנק לאומי מסיים את פרשת ההסתבכות שלו עם בנק ההשקעות ליהמן ברדרס שקרס עם רווח לפני מס של 130 מיליון שקל. לאומי הגיע להסדר עם הנאמן לפיו התר לו לממש את העיקולים שהוטלו על הזכויות ואלו נמכרו תמורת 210 מיליון שקל.

פרשת ההסתבכות של בנק לאומי עם ליהמן ברדרס החל בחודש ספטמבר 2008 עם קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. לאחר הקריסה לא הוחזר לבנק לאומי פיקדון בהיקף של 100 מיליון דולר שנמכרו על ידו - והצדדים עברו לנהל את הדיונים סביב החוב בבתי משפט.

היום דיווח בנק לאומי כי התקבלה החלטה של בית המשפט בארה"ב למחיקת ההליכים המשפטיים שהתנהלו כנגד הבנק בארה"ב על ידי הנאמן של ליהמן ברדרס. מחיקה התביעו הגיעו לאחר שהותר לבנק לאומי לממש את העיקולים שהוטלו על זכויות ליהמן ברדרס בישראל.

בק לאומי מימש את העיקול ומכר את נייר הערך המדובר תמורת סכום של 210 מיליון שקל וכתוצאה מכך הוא צפוי לרשום רווח לפני מס של 130 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיכאל 24/08/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    מכות רצח יקבלו היום שחקני השורט
  • 2.
    ?? 24/08/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    אם הפקדון היה מאה מליון דולר והמכירה הייתה 210 מליון שקל???
  • אבי 24/08/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
    ראשית עליך להבין שפקדון הוא למעשה אג" ח קונצרני לא סחיר. כך שלמעשה בספרים של בנק לאומי אותם מאה מיליון דולר היו רשומים תחת אג" ח קונצרני לא סחיר לתקופה של איקס שנים. אג" ח היא הלוואה לכל דבר ובמקרה הנ" ל הה משבר ולכן החברה (לימן ברדרס) לא יכלה לשלם לנושה/ מלווה (בנק לאומי). כלל הנראה בנק לאומי כבר בשנת 2008 או בשנת 2009 התייחס לכך כאל חוב אובד או חוב מסופק וכבר הפריש בגינו. לכן, כאשר הוא כן מקבל כסף, מבחינה חשבונאית (בלבד) יש כאן רווח. כי לפי הדוחות הקודמים אין אזכור לפקדון הזה ואילו עכשיו יש. כלומר הכרת בהפסד של הפקדון הזה בעבר ומבחינתך עכשיו זה דבר חדש.
  • ?? 24/08/2011 10:36
    תודה על ההסבר המפורט ידידי
  • 1.
    שוקי שוורץ 24/08/2011 09:50
    הגב לתגובה זו
    דברים טובים מדווחים מייד, מדוע הבנקים לא מפרסמים כמה הם מושקעים באיטליה שלא יראו כסף,כמה בספרד שלא יראו כסף,פורטוגל, צרפת שבדרך,אירלנד,ארה" ב תיק מניות שירדו,הלוואות לאגחים של זיסר,דנקנר,תשובה ועוד, כנ" ל בנקים אחרים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי