דיווח: סין מתקרבת לרכישת ענקית האשלג בלרוסקאלי; איך יושפע מכך השוק?

גלעד אלפר, מיטב: "אם סין לא תכרה אשלג בעצמה היצע האשלג לא יגדל"; יונתן קרייזמן, כלל פיננסים: "זו התפתחות שלילית. סין היא מנוע צמיחה מרכזי, ואספקה עצמית משמעה פחות יבוא"
הדס גייפמן | (2)

השמועות על רכישת חברת האשלג בלרוסקאלי (Belaruskali) שבשליטת ממשלת בלארוס, בידי חברה בבעלות ממשלת סין, הולכות וגוברות. שמועות אלה הפתיעו את השוק משום שהמועמדות הטבעיות לרכישה הן חברות רוסיות.

החברות הסיניות שעשויות לרצות לרכוש את בלרוסקאלי הן סינופרט אחזקות (Sinofert Holdings) וצ'יינה בלוכמיקל.

ממשלת בלארוס נאלצת כיום למכור נכסים בגלל המשבר הפיננסי העמוק שהיא מתמודדת איתו. חברת אורלקלי (Uralkali) הרוסית, שלאחרונה התמזגה עם יצרנית האשלג סילביניט, היתה בראש רשימת הרוכשות הפוטנציאליות של ענקית האשלג הבלרוסית. תאגיד המשלב את בלרוסקאלי, אורלקלי וסילביניט היה עשוי לשלוט בתעשיית האשלג עם נתח של 45% מייצור האשלג העולמי.

אלא שמחיר של כ-30 מיליארד דולר, אותו דורש נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקאשנקו, נחשב גבוה מדי, בעוד שעל פי הערכות אנליסטים, החברה שווה רק 20-25 מיליארד דולר.

ממשלת סין עלתה כרוכשת פוטנציאלית משתי סיבות עיקריות. ראשית, סין כבר הוכיחה פעמים רבות כי היא מוכנה לשלם סכומי כסף גבוהים מאוד כדי כדי להבטיח לעצמה חומרי גלם. יתרה מכך, האנליסטית לילית גבורגיאן מבית ההשקעות IHS גלובל אינסייט טוענת, כי לוקאשנקו יעדיף למכור את החברה לסין מאשר לגורם רוסי שכן לדעתו, בלארסו נמצאת כבר עמוק מדי "בכיס" של רוסיה. לוקאשנקו יהיה גם פתוח להצעה למכור רק חלק מבלרוסקאלי לחברה בבעלות ממשלת סין.

הרכישה מתיישבת עם צרכיה של סין לספק בעצמה את צריכת האשלג המקומית שלה, שכן תלותה ביבוא אשלג הולכת וגוברת. בשבועות האחרונים התברר עד כמה גדול הביקוש של סין לאשלג, עם חתימתה על חוזים עם פוטאש, BPC, חברת Canpotex, חברת Arab Potash, כיל וכו. כל אחד מהחוזים עמד על מאות אלפי טונות אשלג לשנה.

גלעד אלפר: " תהיה ברכה גדולה לשחקני האשלג"

"במובן מסוים, אם חברת ממשלתית סינית אכן תרכוש את בלרוסקלי זו תהיה ברכה גדולה לשחקני האשלג", אומר גלעד אלפר, אנליסט הכימיה של בית ההשקעות מיטב. "היה חשש שבגלל הביקוש הגדול של סין לאשלג היא תרצה לפתח מקורות עצמיים. כלומר, תכרה מכרות אשלג בסין. מצב כזה היה עלול להיות בעייתי מבחינת חברות האשלג וכיל בתוכן, משום שזה היה מוסיף הרבה מאוד היצע לשוק. היצע גדול מדי היה מוריד את המחירים. אם סין החליטה לרכוש חברה קיימת, סך ההיצע בעולם לא יגדל, ולכן אלו חדשות טובות".

עם זאת, אלפר סבור שרכישת בלרוסקאלי על ידי חברה סינית עלולה לגרום לשינויים מסוימים בשוק, משום שסין נחשבה פעמים רבות לנקודת ההתייחסות (בנצ'מרק) עבור מחירי האשלג בעולם. "אם היא תקנה את כל מניותיה של בלרוסקאלי", הוא אומר, "יהיו עסקאות פנימיות שמחיריהן לא יפורסמו. במקרה כזה, הודו תהפוך לנקודת ההתייחסות עבור מחירי שוק האשלג".

לדבריו, כמויות האשלג שסין זקוקה להן אמנם גדלות כל הזמן. אבל ברגע שתהיה לה חברה פנימית, ירדו כמויות האשלג שהיא תרכוש מחברות אחרות.

"מאידך", אומר אלפר,"אם בלרוסקאלי תמכור את כל הכמות האשלג שלה לסין, או אף את רובה, יפתחו בפני חברות האשלג האחרות שווקים נוספים אשר להם בלרוסקלי תפסיק למכור, או תמכור להם פחות. והעיקרי שבהם הוא השוק ההודי".

יונתן קרייזמן: "סין עלולה להוריד מחירים"

יונתן קרייזמן מבית ההשקעות כלל פיננסים חושב אחרת. לדבריו, "אם וכאשר תחול התפתחות בין סין לבלרוסקאלי תהיה זו התפתחות שלילית לשוק האשלג. סין נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של שוק האשלג. לכן, ברגע שהיא תגיע למצב של אספקה עצמית, היא תיבא פחות אשלג משחקנים אחרים בשוק זה. יתרה מכך, קיימת סכנה שסין תפסיק להשמע למשמעת המחירים ההדוקה בענף, ואם היא תיצא חלק מהאשלג של בלרוסקאלי למדינות אחרות היא עלולה להוריד מחירים במידה משמעותית".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוס לי 14/07/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
    החברה לישראל תמכור את כיל לסינים !!
  • 1.
    אם סין קונה כולם אכלו אותה ובגדול (ל"ת)
    רפי 14/07/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.