מחפשים מקום עבודה? סקר BDI קובע - "אינטל החברה שהכי טוב לעבוד בה בישראל"
מחפשים מקום עבודה חדש ומתלבטים לאיזה תחום לפנות? כנראה שעדיף לכם לפנות לתחום ההיי-טק.
34% מהחברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל הן חברות מתחום ההיי- טק והטכנולוגיה, כך עולה מהדירוג של חברתBdiCoface , המתפרסם זו השנה השביעית ברציפות. חברת אינטל ישראל מדורגת בראש הדרוג זו השנה ה-4 ברציפות.
הדרוג נעשה במהלך השנה האחרונה ( מרץ 2010- מרץ 2011 ), שעמדה בסימן התאוששות וחזרה למגמת צמיחה ופעילות כלכלית ענפה של המשק. הדירוג מעיד על הסתגלותם המהירה של העובדים למצב החדש, והסרת איום חרב הפיטורין שריחף בשנתיים הקודמות. השנה, רואים העובדים בתנאי השכר ויחסי העבודה את השיקולים העיקריים בבחירת מקום העבודה. גם החברות חזרו השנה ברובן למדיניות גיוס ותגמול עובדים.
חברת פרטנר שומרת על מיקומה במקום השני, ומובילה את חברות התקשורת- שרשמו ברובן ירידה בדירוג השנה. סלקום מדורגת במקום השישי (ירידה של מקום אחד משנה שעברה), בזק במקום העשירי (מקום תשיעי אשתקד,) ופלאפון במקום ה- 19 ( מקום 18 אשתקד). ככלל, חברות התקשורת ( כולל מדיה ואינטרנט ) מהוות 8% מהחברות שהכי כדאי לעבוד בהן.
שביעות הרצון הכי גבוהה ממקום העבודה בחברות הפיננסים. לאומי קארד היא נציגה ראשונה לחברות כרטיסי האשראי ברשימה, ומדורגת במקום ה- 15. אחריה מדורגת ישראכרט, לאחר שטיפסה מהמקום ה- 44 למקום ה- 30. לעומתה, חברת ויזה כאל ירדה בדירוג ודורגה השנה במקום ה- 32. בנק הפועלים, המדורג במקום החמישי לאחר שעלה מקום אחד מדירוגו ברשימה אשתקד, מוביל את דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן בתחום הפיננסים. בנק לאומי מדורג במקום השביעי, בנק דיסקונט במקום ה- 12. חברות הפיננסים מהוות 18% מהחברות המדורגות בדרוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן, ומובילות מבחינת שביעות הרצון ממקום העבודה.
ניחוח של חו"ל, ואולי ההזדמנות לרילוקיישן הפכו את החברות הבינ"ל הפועלות בישראל לאהובות מאוד על ידי העובד הישראלי. 32% מ-100 החברות המופיעות ברשימה נמצאות בבעלות זרה, ורובן עלו השנה בדרוג. HP עלתה מהמקום העשירי למקום השמיני בדרוג השנה, מיקרוסופט עלתה מהמקום ה- 14 למקום ה- 11 , אמדוקס מדורגת במקום ה- 17 ללא שינוי, ו- SAP עלתה מהמקום ה- 20 למקום ה- 18 .
תנאי השכר הוא השיקול החשוב ביותר לעובדים בבחירת מקום העבודה. המצב הכלכלי במשק משפיע באופן ישיר על השיקולים של העובדים בבחירת מקום העבודה. השנה תנאי השכר חזרו להוות את השיקול העיקרי. ניכר כי המשבר הכלכלי כמעט ונשכח.
העובדים מעדיפים יחסי עבודה טובים, היציבות התעסוקתית ניצבת במקום השלישי בהעדפת העובדים, תנאים נלווים לשכר ממוקמים במקום הרביעי, קידום מקצועי תופס את המקום החמישי, וחוסן החברה יורד למקום השישי. בחינת השיקולים לפי ענפים מראה, כי תנאי השכר הם השיקול העיקרי לעובדים במרבית הענפים. זאת למעט ענף המסחר- בו העובדים רואים ביחסי עבודה את השיקול העיקרי.
- 3.עובד 05/05/2011 17:02הגב לתגובה זואני די חדש כאן אבל אני יכול להגיד שמהרגע שנכנסתי אני מאושר, טוב לי, יש כאן אנשים מקסימים, יחס מדהים לעובדים וכמובן התנאים הם של היי טק. מי אמר שצריך לעבוד עד 21:00 כדי להיות מאושר?
- 2.ואיפה ממוקמת IBM? (ל"ת)משה 04/05/2011 14:32הגב לתגובה זו
- 1.LOL 04/05/2011 13:57הגב לתגובה זולעבוד כל יום עד 8:30 בערב - אז המשכורות יחסית גבוהות אבל זה כלוב זהב

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
