ההסכם בין הפת"ח לחמאס מבריח את המשקיעים: "עדיף לעבור לשוק המניות בארה"ב"

מנהל מחלקת השקעות ב'הכשרה': "רמת הסיכון הנוכחית בשוק המניות המקומי אינה מצדיקה השארות בשוק ורצוי להקטין פוזיציות בשוק המקומי ולהמשיך ולבצע מעבר לשוק המניות בארה"ב"
סתיו שירייב | (13)

האם חיסולו של אוסמה בן לאדן לצד הסכם הפיוס בין הפת"ח לחמאס העלו את רמת הסיכון בשוק ההון המקומי? והאם זה הזמן לנתב את ההשקעה לשוק האמריקני? לדעתם של כלכלנים במחלקת השקעות של 'הכשרה' חברה לביטוח התשובה היא חיובית.

"המצב הגיאו פוליטי במזרח התיכון והחדשות מסוריה נותנים את הטון בשוק ההון המקומי, גם אם לנו לפעמים נדמה שהכל בסדר, המשקיעים הזרים לא חושבים כך ומצמצמים את משקל האחזקה שלהם בשוק הישראלי", כתב יוסי אפרתי, מנהל מחלקת השקעות ב'הכשרה' בסקירתו החודשית והוסיף כי "מדד ת"א 25 נגע שוב בשיא של 1342 נק' אך כמו בפעמים קודמות לא הצליח להחזיק מעמד ועבר לירידות, ובצדק, אין כרגע חדשות משום גזרה שיגרמו לשוק לשבור את רמות השיא ולהמשיך קדימה".

"אפילו החדשות על חיסול אוסמה בן-לאדן לא ממש הרשימו את שוק ההון המקומי - נהפוך הוא, רמות הסיכון עלו. גם הסולחה בין חמאס לפתח והרצון להכריז על מדינה פלסטינית בספטמבר הקפיצה את רמת הסיכון של ישראל, כך שרמת הסיכון הנוכחית בשוק המניות המקומי אינה מצדיקה השארות בשוק ורצוי להקטין פוזיציות בשוק המקומי ולהמשיך ולבצע מעבר לשוק המניות בארה"ב שם הנתונים המתפרסמים ממשיכים להיות חיוביים,

לדבריו של אפרתי הכלכלה בארה"ב מראה יותר מניצני התאוששות וע"כ פוטנציאל העליות שם גדול מאשר בשוק המקומי או בשווקים המתעוררים שם מתמודדים עם בעיות אינפלציה ותהליך מתמשך של העלאות ריבית.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    משקיע מוסדי 05/05/2011 11:30
    הגב לתגובה זו
    השוק פה קרוב לשיא ולא מצדיק היכנסות לשוק הישראלי כל המשקיעים הפרטיים הקטנים לא מבינים כלום
  • 10.
    הם בשורטים על המעוף בקרוב יחושו סקויז מהסרטים (ל"ת)
    יגאל 04/05/2011 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ברוך 04/05/2011 20:13
    הגב לתגובה זו
    נגד המדינה אנשים אם יברחו לחול פחות כסף יכנס לקופת המדינה לאנליסטים במדינה אין גבול לחוצפתם ולנזק שהם גורמים חבל שדברים כאילו מתפרסמים
  • 8.
    מתבייש 04/05/2011 15:45
    הגב לתגובה זו
    ותראו למה הפכה עכשיו אחרי שקנה אותה מי שקנה
  • 7.
    אבי 04/05/2011 15:21
    הגב לתגובה זו
    לא מבינים כמה ההתפייסות טובה לישראל
  • z 04/05/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    החמאס ממשיך לדבוק בהחלטתו לחלום באספמיה שכל השטח יהיה איסלאמי דתי קיצוני כי אין להם מה להציע לעולם חוץ מהרס.
  • 6.
    הרצל 04/05/2011 15:09
    הגב לתגובה זו
    כחול ולבן זה הכי טוב להשקעה.יום עצמאות שמח לעם ישראל.והצלחה לחברות הישראליות.
  • 5.
    z 04/05/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
    זה ידוע בעולם הכלכלי שמצב גיאופוליטי יש לו השלכה קצרת טווח ואילו המצב הכלכלי בסופו של דבר משםיע על המשקיעים.אין מה להשוות את המצב הכלכלי בארצות הברית היום ובעתיד למצב הכלכלי בארץ.הם היו מתחלפים איתנו בשמחה.
  • 4.
    פעם הכשרה היה שם של מפעל ציוני בושה וחרפה (ל"ת)
    אתי 04/05/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתבייש 04/05/2011 14:27
    הגב לתגובה זו
    בושה וכלימה למדינה , לציונות ולחברת ההשקעות שמומחיה ממליצים על הסטת השקעות לארה" ב בגלל האיחוד אש" ף - חמאס
  • 2.
    אם כבר אנליסטים אז זה " ישראל בורסה" (ל"ת)
    שי 04/05/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אביניר 04/05/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
    מתי סוף סוף תביאו לנו ראיונות עם אנליסטים מהשורה הראשונה,כמו יובל בן זאב ובועז אילון,לדוגמא,ולא כל מיני " אנליסטים" מן היקב או מן הגורן.
  • z 04/05/2011 16:39
    הגב לתגובה זו
    אחוז צריכות להיות כתבות על רמה.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).