דוחות

שנת שיא לתשובה: רווח של 1.7 מיליארד שקלים לקבוצת דלק; עלות שכר 5 הבכירים - 66.4 מיליון שקל

מכירת מניות דלק רכב תרמה 1.8 מיליארד שקל רווח. מימשה 1.2% ממניות נובל במהלך הרבעון הראשון של 2011. שיאן השכר החדש במשק - יורם טרובוביץ
אריאל אטיאס | (12)

קונגלומרט ההשקעות של יצחק תשובה, דלק קבוצה, סגר את שנת 2010 עם רווח שיא של 1.7 מיליארד שקלים שנבע ברובו המוחלט ממכירת החזקות הקבוצה בדלק רכב. החברה תחלק 200 מיליון שקלים דיבידנד.

מכירת 22% ממניות דלק רכב לגיל אגמון, מנכ"ל דלק מערכות רכב, בוצעה במהלך הרבעון הרביעי והזניקה את הרווח הרבעוני ל-1.4 מיליארד שקלים, לעומת רווח של כ- 424 מיליוני ששקלים ברבעון המקביל אשתקד. מכירת המניות הניבה רווח של כ-1.8 מיליארד שקלים שקוזז בחלקו ע"י הפחתה בסך של כ-154 מיליוני שקלים בגין השקעה בבית הזיקוק Lion Oil בארה"ב, והפחתות נוספות.

הכנסות קבוצת דלק בשנת 2010 הסתכמו בסך של כ-45 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-39 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו מהכנסות בית הזיקוק בארה"ב שהיה מושבת במהלך הרבעון הראשון וחלק מהרבעון השני של שנת 2009 לצורך שיפוצים לאחר השריפה שאירעה בו בסוף שנת 2008. בנוסף, חל גידול בהכנסות מפעילות תחנות הדלק, בעיקר כתוצאה מעליית מחירי הדלקים בשנת 2010 לעומת 2009.

אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק: "שנת 2010 היא המוצלחת ביותר בתולדותיה של החברה ונחתמה ברווח שיא. השנה התאפיינה בבשורות הנוגעות לתגלית 'לוויתן', בהמשך פיתוח 'תמר', בעסקת רכישת BP בצרפת ובצמיחתן של מרבית חברות הקבוצה."

בסוף שנת 2010 החזיקה קבוצת דלק ב-2.7% ממניות נובל אנרג'י בהשקעה של כ-1.472 מיליארד שקלים. הרווח הגלום מההחזקה עמד על כ-281 מיליוני שקלים. עם זאת, במהלך הרבעון הראשון של 2011 מכרה הקבוצה מניות של נובל בתמורה לסך של כ-718 מיליוני שקלים וברווח כולל (לפני השפעת המס) של כ-177 מיליוני שקלים.

החברה תחלק דיבידנד נוסף בסך 200 מיליון שקלים מה שיעמיד את סך הדיבידנד שחולק בגין שנת 2010 על כ-1.1 מיליארד שקלים - מתוכו מגיע לבעל השליטה (64.33%) יצחק תשובה כ-707 מיליון שקלים.

בדומה ליתר החברות הגדולות בישראל גם בכירי קבוצת דלק לקחו איתם הביתה בשנת 2010 עשרות מיליוני שקלים. עלות השכר של חמשת בעלי התגמולים הגבוהים מבין נושאי המשרה הבכירה בקבוצה ובחברות הבנות עמדה על 66.36 מיליון שקלים שרובו תשלום מבוסס מניות.

במקום הראשון עומד יורם טרובוביץ הפורש מתפקידו כיו"ר דלק אנרגיה. טרובוביץ הועסק ב-66% משרה וקיבל דמי ניהול של 925 אלף שקלים בשנת 2010 וכמו כן תשלום מבוסס מניות בסך 24.5 מיליון שקלים. אחריו ניצב אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, עם שכר בסך 3.44 מיליון שקלים ובנוסף תשלום מבוסס מניות בסך 10.6 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א 01/04/2011 23:04
    הגב לתגובה זו
    התוצאות, בלשון המעטה אינם מלהיבות . הרווחים של דלק רכב יחסרו לקבוצה בשנה הקרובה.
  • 6.
    הנביא 01/04/2011 19:21
    הגב לתגובה זו
    אז אתה מרוויח ועשיר. יש הרבה שבוכים בגללך.
  • 5.
    אליהו 01/04/2011 12:28
    הגב לתגובה זו
    בסגנון הקוזק הניגזל ושלא יהלך עלינו איימים עם צבא הלוביסטים השתדלנים והלקקנים שמסביבו וגם כל החקים שנופלים לרגליו.
  • 4.
    גד 01/04/2011 11:26
    הגב לתגובה זו
    שטייניץ גמר את ביבי וליכודו.
  • לתגובה 4 01/04/2011 12:59
    הגב לתגובה זו
    אשכנזים בליכוד, חזור בך מדבריך אשכנזי גזען.
  • אשכנזי גאה 01/04/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    תשובה ומנהליו לא יוצאים עניים מהסיפור, וגם אם דו" ח ששינסקי לא היה עובר, את הרווחים היו גורפים תשובה והמנהלים ולא המשקיעים הקטנים והתמימים!
  • 3.
    לעשוק ציבור בדלק נדל" ן ולחייך מתאים אה? (ל"ת)
    דובי איש קטן מספונס 01/04/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
  • נמאס מהפרסומות 01/04/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    יש גבול למה שאתם עושים לתקוע את הפרסומות שלכם בעמצע הדף די נמאסתם אני עובר לדמרקר
  • 2.
    נמאס לי 01/04/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
    לאתר ביז כל הפרסומות הקופצות ממש לא עושות חשק לגלוש פה מקווה שיהיה שינוי בקרוב עד לא מזמן לא היו כאלה הפרעות
  • מסכים במאה אחוז 01/04/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    ביזפןרטל שימו לב!! - כשאי אפשר למצוא את ה " X" כדי לסגור אותן זה מטריף את הדעת וגורם לי לעבור לאתרים אחרים.
  • הפרסומות הקופצות מרגיזות ושכרם יוצא בהפסדם (ל"ת)
    מוטי א. 01/04/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו יהיה לו כסף לשלם לדלק נדלן (ל"ת)
    קובי 01/04/2011 09:14
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.