דוחות

שנת שיא לתשובה: רווח של 1.7 מיליארד שקלים לקבוצת דלק; עלות שכר 5 הבכירים - 66.4 מיליון שקל

מכירת מניות דלק רכב תרמה 1.8 מיליארד שקל רווח. מימשה 1.2% ממניות נובל במהלך הרבעון הראשון של 2011. שיאן השכר החדש במשק - יורם טרובוביץ
אריאל אטיאס | (12)

קונגלומרט ההשקעות של יצחק תשובה, דלק קבוצה, סגר את שנת 2010 עם רווח שיא של 1.7 מיליארד שקלים שנבע ברובו המוחלט ממכירת החזקות הקבוצה בדלק רכב. החברה תחלק 200 מיליון שקלים דיבידנד.

מכירת 22% ממניות דלק רכב לגיל אגמון, מנכ"ל דלק מערכות רכב, בוצעה במהלך הרבעון הרביעי והזניקה את הרווח הרבעוני ל-1.4 מיליארד שקלים, לעומת רווח של כ- 424 מיליוני ששקלים ברבעון המקביל אשתקד. מכירת המניות הניבה רווח של כ-1.8 מיליארד שקלים שקוזז בחלקו ע"י הפחתה בסך של כ-154 מיליוני שקלים בגין השקעה בבית הזיקוק Lion Oil בארה"ב, והפחתות נוספות.

הכנסות קבוצת דלק בשנת 2010 הסתכמו בסך של כ-45 מיליארד שקלים לעומת סך של כ-39 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקרו מהכנסות בית הזיקוק בארה"ב שהיה מושבת במהלך הרבעון הראשון וחלק מהרבעון השני של שנת 2009 לצורך שיפוצים לאחר השריפה שאירעה בו בסוף שנת 2008. בנוסף, חל גידול בהכנסות מפעילות תחנות הדלק, בעיקר כתוצאה מעליית מחירי הדלקים בשנת 2010 לעומת 2009.

אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק: "שנת 2010 היא המוצלחת ביותר בתולדותיה של החברה ונחתמה ברווח שיא. השנה התאפיינה בבשורות הנוגעות לתגלית 'לוויתן', בהמשך פיתוח 'תמר', בעסקת רכישת BP בצרפת ובצמיחתן של מרבית חברות הקבוצה."

בסוף שנת 2010 החזיקה קבוצת דלק ב-2.7% ממניות נובל אנרג'י בהשקעה של כ-1.472 מיליארד שקלים. הרווח הגלום מההחזקה עמד על כ-281 מיליוני שקלים. עם זאת, במהלך הרבעון הראשון של 2011 מכרה הקבוצה מניות של נובל בתמורה לסך של כ-718 מיליוני שקלים וברווח כולל (לפני השפעת המס) של כ-177 מיליוני שקלים.

החברה תחלק דיבידנד נוסף בסך 200 מיליון שקלים מה שיעמיד את סך הדיבידנד שחולק בגין שנת 2010 על כ-1.1 מיליארד שקלים - מתוכו מגיע לבעל השליטה (64.33%) יצחק תשובה כ-707 מיליון שקלים.

בדומה ליתר החברות הגדולות בישראל גם בכירי קבוצת דלק לקחו איתם הביתה בשנת 2010 עשרות מיליוני שקלים. עלות השכר של חמשת בעלי התגמולים הגבוהים מבין נושאי המשרה הבכירה בקבוצה ובחברות הבנות עמדה על 66.36 מיליון שקלים שרובו תשלום מבוסס מניות.

במקום הראשון עומד יורם טרובוביץ הפורש מתפקידו כיו"ר דלק אנרגיה. טרובוביץ הועסק ב-66% משרה וקיבל דמי ניהול של 925 אלף שקלים בשנת 2010 וכמו כן תשלום מבוסס מניות בסך 24.5 מיליון שקלים. אחריו ניצב אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, עם שכר בסך 3.44 מיליון שקלים ובנוסף תשלום מבוסס מניות בסך 10.6 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א 01/04/2011 23:04
    הגב לתגובה זו
    התוצאות, בלשון המעטה אינם מלהיבות . הרווחים של דלק רכב יחסרו לקבוצה בשנה הקרובה.
  • 6.
    הנביא 01/04/2011 19:21
    הגב לתגובה זו
    אז אתה מרוויח ועשיר. יש הרבה שבוכים בגללך.
  • 5.
    אליהו 01/04/2011 12:28
    הגב לתגובה זו
    בסגנון הקוזק הניגזל ושלא יהלך עלינו איימים עם צבא הלוביסטים השתדלנים והלקקנים שמסביבו וגם כל החקים שנופלים לרגליו.
  • 4.
    גד 01/04/2011 11:26
    הגב לתגובה זו
    שטייניץ גמר את ביבי וליכודו.
  • לתגובה 4 01/04/2011 12:59
    הגב לתגובה זו
    אשכנזים בליכוד, חזור בך מדבריך אשכנזי גזען.
  • אשכנזי גאה 01/04/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    תשובה ומנהליו לא יוצאים עניים מהסיפור, וגם אם דו" ח ששינסקי לא היה עובר, את הרווחים היו גורפים תשובה והמנהלים ולא המשקיעים הקטנים והתמימים!
  • 3.
    לעשוק ציבור בדלק נדל" ן ולחייך מתאים אה? (ל"ת)
    דובי איש קטן מספונס 01/04/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
  • נמאס מהפרסומות 01/04/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    יש גבול למה שאתם עושים לתקוע את הפרסומות שלכם בעמצע הדף די נמאסתם אני עובר לדמרקר
  • 2.
    נמאס לי 01/04/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
    לאתר ביז כל הפרסומות הקופצות ממש לא עושות חשק לגלוש פה מקווה שיהיה שינוי בקרוב עד לא מזמן לא היו כאלה הפרעות
  • מסכים במאה אחוז 01/04/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    ביזפןרטל שימו לב!! - כשאי אפשר למצוא את ה " X" כדי לסגור אותן זה מטריף את הדעת וגורם לי לעבור לאתרים אחרים.
  • הפרסומות הקופצות מרגיזות ושכרם יוצא בהפסדם (ל"ת)
    מוטי א. 01/04/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכשיו יהיה לו כסף לשלם לדלק נדלן (ל"ת)
    קובי 01/04/2011 09:14
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי