דו"ח האינפלציה של ב"י: ההתאוששת במשק נמשכת, ניכרים לחצים אינפלציוניים
"בשנת 2011 צפויה האטה של קצב הצמיחה, עקב הצטמצמות העודף בכושר הייצור והאטה בהתרחבות היצוא והצריכה הפרטית", כך כותב נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בדו"ח האינפלציה הרבעוני שפורסם היום והוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה.
לדברי פישר, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשנת 2011 בשיעור של 3.7%, זאת לעומת 4.5% בשנת 2010. למרות החשש מהאטה פישר סבור כי מאחר והתחזית גובשה לקראת סוף השנה, נתוני הצמיחה יעודכנו בהמשך השנה כלפי מעלה.
פישר מייחס בדו"ח האינפלציה חשיבות לשינויים במטבע חוץ אשר הובילו להתחזקותו של השקל ברבעון הרביעי של 2010. לדברי פישר, הסיבה המרכזית לכך טמונה בעובדה כי פער הריביות בין שראל למשקים הגדולים התרחב (בעקבות העלאת הריבית במשק בחודש אוקטובר).
סיבה נוספת אליה מתייחס פישר כאשר הוא סוקר את הסיבות להתחזקותו של השקל קשורה לתגליות הגז. "מצבורי הגז הגדולים צפויים להביא להגדלת העודף בחשבון השוטף", מסביר פישר אשר מציין כי בעקבות תגלית הלוויתן רכישות מטבע החוץ על ידי בנק ישראל בחודשים אוקטובר ודצמבר נועדו למתן את התחזקותו של השקל.
בדו"ח האינפלציה הרבעוני כותב פישר כי ברבעון הרביעי נמשכה ההתאוששות בפעילות הריאלית והתעסוקה שהחלה עוד באמצע 2009 ושגם ניכרו סימנים ללחצים אינפלציוניים. מדד המחירים לצרכן עלה ברבעון זה ב-0.8% ובניכוי הרכיבים העונתיים הוא התחזק ב-0.2%.
באשר לשוק העבודה מציין פישר כי רמת האבטלה במשק נמוכה יחסית, זאת למרות העלייה שנרשמה ברבעון. פישר מציין כי לפי "שעה לא ניכרים לחצי שכר משמעותיים. השכר הריאלי והנומינלי אמנם עלו ברביע השלישי, אך עלות העבודה ליחידת תוצר ירדה".
תשומת לב מיוחדת מייחס דו"ח האינפלציה לשוק הנדל"ן. בנק ישראל סבור כי אין בועה בשוק הדיור ב-2010. עם זאת, בשנה החולפת נקט בנק ישראל צעדים מקרו-יציבותיים שמטרתם לייקר את הריבית על המשכנתאות ובכך לצמצם את חשיפת הציבור והבנקים לסיכוני ריבית ואשראי בשוק הדיור.
- 2.הגורם לאינפלציה התנהלות הממשלה.דלק מסים וכדומ (ל"ת)אזרח 02/02/2011 12:20הגב לתגובה זו
- 1.זוג צעיר 02/02/2011 12:10הגב לתגובה זואז אולי שימצא רעיונות אחרים חוץ מהעלאת הריבית שדופקת אותנו כל חודש שילמד ממדינות רבות שהריבית אפסית גם ככה קשה לנו ההחזרים והמיליונרים זה לא מזיז להם
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
