דו"ח האינפלציה של ב"י: ההתאוששת במשק נמשכת, ניכרים לחצים אינפלציוניים
"בשנת 2011 צפויה האטה של קצב הצמיחה, עקב הצטמצמות העודף בכושר הייצור והאטה בהתרחבות היצוא והצריכה הפרטית", כך כותב נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בדו"ח האינפלציה הרבעוני שפורסם היום והוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה.
לדברי פישר, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשנת 2011 בשיעור של 3.7%, זאת לעומת 4.5% בשנת 2010. למרות החשש מהאטה פישר סבור כי מאחר והתחזית גובשה לקראת סוף השנה, נתוני הצמיחה יעודכנו בהמשך השנה כלפי מעלה.
פישר מייחס בדו"ח האינפלציה חשיבות לשינויים במטבע חוץ אשר הובילו להתחזקותו של השקל ברבעון הרביעי של 2010. לדברי פישר, הסיבה המרכזית לכך טמונה בעובדה כי פער הריביות בין שראל למשקים הגדולים התרחב (בעקבות העלאת הריבית במשק בחודש אוקטובר).
סיבה נוספת אליה מתייחס פישר כאשר הוא סוקר את הסיבות להתחזקותו של השקל קשורה לתגליות הגז. "מצבורי הגז הגדולים צפויים להביא להגדלת העודף בחשבון השוטף", מסביר פישר אשר מציין כי בעקבות תגלית הלוויתן רכישות מטבע החוץ על ידי בנק ישראל בחודשים אוקטובר ודצמבר נועדו למתן את התחזקותו של השקל.
בדו"ח האינפלציה הרבעוני כותב פישר כי ברבעון הרביעי נמשכה ההתאוששות בפעילות הריאלית והתעסוקה שהחלה עוד באמצע 2009 ושגם ניכרו סימנים ללחצים אינפלציוניים. מדד המחירים לצרכן עלה ברבעון זה ב-0.8% ובניכוי הרכיבים העונתיים הוא התחזק ב-0.2%.
באשר לשוק העבודה מציין פישר כי רמת האבטלה במשק נמוכה יחסית, זאת למרות העלייה שנרשמה ברבעון. פישר מציין כי לפי "שעה לא ניכרים לחצי שכר משמעותיים. השכר הריאלי והנומינלי אמנם עלו ברביע השלישי, אך עלות העבודה ליחידת תוצר ירדה".
תשומת לב מיוחדת מייחס דו"ח האינפלציה לשוק הנדל"ן. בנק ישראל סבור כי אין בועה בשוק הדיור ב-2010. עם זאת, בשנה החולפת נקט בנק ישראל צעדים מקרו-יציבותיים שמטרתם לייקר את הריבית על המשכנתאות ובכך לצמצם את חשיפת הציבור והבנקים לסיכוני ריבית ואשראי בשוק הדיור.
- 2.הגורם לאינפלציה התנהלות הממשלה.דלק מסים וכדומ (ל"ת)אזרח 02/02/2011 12:20הגב לתגובה זו
- 1.זוג צעיר 02/02/2011 12:10הגב לתגובה זואז אולי שימצא רעיונות אחרים חוץ מהעלאת הריבית שדופקת אותנו כל חודש שילמד ממדינות רבות שהריבית אפסית גם ככה קשה לנו ההחזרים והמיליונרים זה לא מזיז להם
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
