הישראלי המכוער? "פעמים רבות מדי מוגשות ייצוגיות מתוך מטרה להיות הראשון ולעשות רווח כספי גדול"
הבקשות לתביעות ייצוגיות כנגד חברת סלקום החלו לזרום הבוקר. סך התביעות מגיע עד כה למיליארדי שקלים ואם עד עכשיו החברה לא פרסמה דיווח מידי לבורסה בעניין התקלה, ייתכן שבשלב מסוים היא תפרסם דיווח מיידי בעניין התביעות שבאו בעקבותיה. אתמול אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, כי עדיין מוקדם להתעסק בתביעות ופיצויים אבל המנויים, כאמור, לא ממתינים. ראשית יש לציין כי טרם שבית המשפט מקבל תביעה ייצוגית היא צריכה לענות על מספר קריטריונים, כאשר אחד מהם הוא היכולת לכמת את הנזק שנגרם. נזכיר כי ברוב המקרים ואף במקרה זה של סלקום, הבקשות לתביעות עשויות להגיע לסכומי עתק ולקבלת התביעה כייצוגית יכולה להיות השפעה גדולה מאוד על מצבה הכלכלי של החברה הנתבעת. "מעט מאוד תובענות ייצוגיות מגיעות להכרעה ויש מעט מאוד פסקי דין בנושא", הסביר בשיחה עם Bizportal עו"ד רמי לנדא, שותף במשרד לנדא-שדה המתמחה בתובענות ייצוגיות. לנדא מטיל ספק בסיכויי הצלחתה של תובענה ייצוגית כנגד סלקום ומסביר כי בכדי שזה יקרה, ראשית על בית השפט לקבל את הגשת התובענה, שלב שבו בית המשפט בוחן את עילת הגשת התביעה והסעד שמבקש התובע. בנוסף, לנדא מסביר כי קיים קושי להוכיח נזק שווה בין כל לקוחות החברה. לנדא מסביר כי כל אחד מהתובעים צריך ראשית להוכיח זכות לתביעה אישית. דוגמה במקרה זה היא שהלקוח צריך להראות שסלקום התרשלה או הפרה את אחת מחובותיה. "לא בכל סיטואציה ניתן להגיש תביעה", אמר לנדא. "יש לבחון את הנזק. הנזק לתלמיד בית ספר יסודי אינו זהה לנזק שנגרם לחברה התלוייה בהתקשרות לצורך ביצוע עסקאות. צריך להתקיים נזק בעל מאפיינים משותפים שניתן לכימות. קשה מאוד להגיש תביעה לפי סעד של עוגמת נפש". עובדה נוספת שתקשה על קבלת התביעה הייצוגית היא הגשתן סמוך למועד התקלה, פחות מ-24 שעות לאחר שהתקיימה ועוד בטרם ניתן לחברה הזדמנות לפצות את הלקוחות. "הגשת תביעה בין לילה היא מעשה פזיז שמלמד על הרצון לעשות רווחים על חשבון סלקום", העריך עו"ד שאול ציוני, ממשרד ציוני, פילרסדורף ושות', בשיחה עם ל-Bizportal. עציוני ממליץ ללקוחות ועורכי הדין להמתין עד שסלקום תודיע את החלטתה בעניין הפיצויים. "החברה עדיין לא הודיעה האם ומה יהיה הפיצוי שינתן ללקוחותיה בגין התקלה", אמר ציוני, "לצערנו פעמים רבות מדי מוגשות תובענות ייצוגיות בחופזה מתוך מטרה להיות הראשון כדי לממש את הפוטנציאל הכספי הגדול". באשר להשפעה של תביעות ייצוגיות על מניית סלקום והמסחר בה בשוק ההון, ניתן לראות שבינתיים המשקיעים בחברה לא מתרשמים - לא מתקלת הענק ולא מהבקשות לתביעות הייצוגיות. "אני לא חושב שמדובר במשהו שעשוי להיות משמעותי למניית סלקום", אמר ל-Bizportal אורי ליכט, מנהל המחקר בבית ההשקעות IBI. ליכט מעריך שסביר יותר שחברות שפעילותן תלויה בשירותי הסלולר יוכיחו נזק - למשל שנדרשה מהן פעילות מיוחדת בשל התקלה שהייתה כרוכה בעלויות שונות - ויפוצו על ידי סלקום, מאשר שבית המשפט יחליט על מהלך גורף של קבלת תביעה ייצוגית. "גם אם לבסוף תתקבל תביעה ייצוגית - ואני לא מאמין שכך יקרה - זה כנראה יסתכם בעשרות מיליוני שקלים, סכום שהוא לא משמעותי לחברה בסדר הגודל של סלקום", סיכם ליכט.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.