הישראלי המכוער? "פעמים רבות מדי מוגשות ייצוגיות מתוך מטרה להיות הראשון ולעשות רווח כספי גדול"
הבקשות לתביעות ייצוגיות כנגד חברת סלקום החלו לזרום הבוקר. סך התביעות מגיע עד כה למיליארדי שקלים ואם עד עכשיו החברה לא פרסמה דיווח מידי לבורסה בעניין התקלה, ייתכן שבשלב מסוים היא תפרסם דיווח מיידי בעניין התביעות שבאו בעקבותיה. אתמול אמר עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, כי עדיין מוקדם להתעסק בתביעות ופיצויים אבל המנויים, כאמור, לא ממתינים.
ראשית יש לציין כי טרם שבית המשפט מקבל תביעה ייצוגית היא צריכה לענות על מספר קריטריונים, כאשר אחד מהם הוא היכולת לכמת את הנזק שנגרם. נזכיר כי ברוב המקרים ואף במקרה זה של סלקום, הבקשות לתביעות עשויות להגיע לסכומי עתק ולקבלת התביעה כייצוגית יכולה להיות השפעה גדולה מאוד על מצבה הכלכלי של החברה הנתבעת.
"מעט מאוד תובענות ייצוגיות מגיעות להכרעה ויש מעט מאוד פסקי דין בנושא", הסביר בשיחה עם Bizportal עו"ד רמי לנדא, שותף במשרד לנדא-שדה המתמחה בתובענות ייצוגיות. לנדא מטיל ספק בסיכויי הצלחתה של תובענה ייצוגית כנגד סלקום ומסביר כי בכדי שזה יקרה, ראשית על בית השפט לקבל את הגשת התובענה, שלב שבו בית המשפט בוחן את עילת הגשת התביעה והסעד שמבקש התובע. בנוסף, לנדא מסביר כי קיים קושי להוכיח נזק שווה בין כל לקוחות החברה.
לנדא מסביר כי כל אחד מהתובעים צריך ראשית להוכיח זכות לתביעה אישית. דוגמה במקרה זה היא שהלקוח צריך להראות שסלקום התרשלה או הפרה את אחת מחובותיה.
"לא בכל סיטואציה ניתן להגיש תביעה", אמר לנדא. "יש לבחון את הנזק. הנזק לתלמיד בית ספר יסודי אינו זהה לנזק שנגרם לחברה התלוייה בהתקשרות לצורך ביצוע עסקאות. צריך להתקיים נזק בעל מאפיינים משותפים שניתן לכימות. קשה מאוד להגיש תביעה לפי סעד של עוגמת נפש".
עובדה נוספת שתקשה על קבלת התביעה הייצוגית היא הגשתן סמוך למועד התקלה, פחות מ-24 שעות לאחר שהתקיימה ועוד בטרם ניתן לחברה הזדמנות לפצות את הלקוחות. "הגשת תביעה בין לילה היא מעשה פזיז שמלמד על הרצון לעשות רווחים על חשבון סלקום", העריך עו"ד שאול ציוני, ממשרד ציוני, פילרסדורף ושות', בשיחה עם ל-Bizportal. עציוני ממליץ ללקוחות ועורכי הדין להמתין עד שסלקום תודיע את החלטתה בעניין הפיצויים.
"החברה עדיין לא הודיעה האם ומה יהיה הפיצוי שינתן ללקוחותיה בגין התקלה", אמר ציוני, "לצערנו פעמים רבות מדי מוגשות תובענות ייצוגיות בחופזה מתוך מטרה להיות הראשון כדי לממש את הפוטנציאל הכספי הגדול".
באשר להשפעה של תביעות ייצוגיות על מניית סלקום והמסחר בה בשוק ההון, ניתן לראות שבינתיים המשקיעים בחברה לא מתרשמים - לא מתקלת הענק ולא מהבקשות לתביעות הייצוגיות.
"אני לא חושב שמדובר במשהו שעשוי להיות משמעותי למניית סלקום", אמר ל-Bizportal אורי ליכט, מנהל המחקר בבית ההשקעות IBI. ליכט מעריך שסביר יותר שחברות שפעילותן תלויה בשירותי הסלולר יוכיחו נזק - למשל שנדרשה מהן פעילות מיוחדת בשל התקלה שהייתה כרוכה בעלויות שונות - ויפוצו על ידי סלקום, מאשר שבית המשפט יחליט על מהלך גורף של קבלת תביעה ייצוגית.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
