בלידר מפרגנים לקרדן: "פוטנציאל רב להצפת ערך, דיסקאונט של 30%"
חברת ההחזקות קרדן אן.וי הנסחרת בבורסה בת"א ובבורסת ה-EURONEXT בהולנד פרסמה היום (ג') את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2010. ברבעון השלישי רשמה החברה רווח נקי של כ- 23 מיליון אירו לעומת הפסד של כ- 12 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
קרדן אן.וי פועלת מגזרי פעילות ומתמקדת בשלושה תחומי פעילות עיקריים: נדל"ן, שירותים פיננסיים (KFS) ותשתיות מים (Tahal). קרדן אן.וי מנהלת את עיקר פעילויותיה בשווקים המתעוררים במרכז-מזרח אירופה ובסין.
לדברי אלאן איצקוביץ, יו"ר הדירקטוריון המנהל: "תוצאותינו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 משקפות באופן כללי את ההתפתחויות החיוביות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בכל תחומי הפעילות נרשמו תוצאות נקיות חיוביות. אנו מצפים לשיפור מסוים במצב המאקרו כלכלי ברוב המדינות שבהן אנו פועלים כאשר כלכלת סין ממשיכה להציג צמיחה משמעותית. בסך הכול אומדני הגידול בתמ"ג מצביעים על כך שקצב הצמיחה בשווקים המתעוררים יעלה על זה שבשווקים המפותחים וקרדן אן.וי מוצבת היטב על מנת ליהנות מהעלייה ברווחת המעמד הבינוני בשווקים אלו".
נדל"ן
הרווח מפעילויות הנדל"ן הסתכם בכ- 1 מיליון אירו ברבעון הנוכחי, לעומת הפסד של 8 מיליון אירו ברבעון השלישי של שנת 2009, ונובע בעיקר משערוך של הנכסים המניבים לאחר מס בסך 4 מיליון אירו כאשר ברבעון השלישי אשתקד נבע הפסד של כ- 18 מיליון אירו כתוצאה משערוך שלילי של הנכסים המניבים.
ברבעון השלישי נרשם גידול של כ- 40% בהכנסות מדמי שכירות ושירותים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד קיים קיטון בהכנסות ממכירת דירות למגורים. כיום מחזיקה GTC בנדל"ן משרדי וקמעונאי בשטח מיועד להשכרה נטו של 523,000 מ"ר והיקף הפרויקטים של ג'י.טי.סי פולין למסחר ולמגורים, בבנייה ובתכנון מסתכם בכ- 1.8 מיליון מ"ר נטו.
בסין נרשם גידול של כ- 100% במספר חוזי מכירת הדירות שנחתמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 (2,656 יחידות דיור) לעומת התקופה המקבילה אשתקד (1,316 יחידות דיור), הגידול צפוי להתבטא בתוצאות העתידיות של החברה. ביום 24 בנובמבר, 2010 נפתח מרכז הקניות הראשון של החברה בשנגדו (Chengdu) כאשר כ- 80% מהשטחים במרכז הקניות מושכרים.
שירותים פיננסים (KFS)
פעילות הבנקאות והאשראי הקמעונאי תרמה למרבית הרווח הרבעוני. תרומתה עמדה על סך של כ- 24 מיליון אירו, לעומת הפסד בסך 7 מיליון אירו ברבעון השלישי של שנת 2009. החלק הארי של הרווח נבע ממכירת 16% ממניות Sovcom bank, שבעקבותיה נרשם רווח של כ- 48 מיליון אירו.
במגזר הביטוח והפנסיה נרשם רווח רבעוני בסך 1 מיליון אירו, לעומת רווח בסך 7 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד. התוצאה ברבעון הנוכחי מיוחסת רובה ככולה לשערוך אופציית המכר של KFS למכירת אחזקותיה ב TBIH ל- VIG.
ב- 28 בנובמבר 2010 הודיעה קרדן אן.וי כי השלימה את העסקה למכירת אחזקותיה ב- TBIH תמורת כ- 128 מיליון אירו. התמורה מהמכירה תשמש להקטנת חובותיה של KFS בסך של כ- 125 מיליון אירו, כך שיתרת חובותיה של KFS לבנקים לאחר הפירעונות תפחת לסך של כ- 57 מליון אירו.
תשתיות המים (תהל)
גם במגזר תשתיות המים נרשם שיפור, כשתהל תרמה רווח בסך 3 מיליון אירו ברבעון הנוכחי לעומת תוצאה מאוזנת ברבעון השלישי של שנת 2009. ברבעון הנוכחי כוללת התוצאה רווח של כ- 2 מיליון אירו שנבע ממכירת זכויות בפרויקט שבמרכז אמריקה. תהל ממשיכה להיות עדה לביקושים גדולים לשירותיה, בעיקר בסין ובאפריקה, אשר מתמודדות עם מחסור חמור במים נקיים. מחסור זה תרם לגידול של כ- 21% בהכנסות תשעת החודשים הראשונים של 2010, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות של תהל פרויקטים עומד על כ-194 מיליון אירו נכון ל-30 בספטמבר 2010 .
מגזר הליסינג התפעולי והשכרת הרכב
מגזר הליסינג התפעולי והשכרת הרכב תרם תוצאה מאוזנת ברבעון הנוכחי לעומת רווח של כ- 2 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד וזאת בעיקר לאור גידול בהוצאות המימון בשל עליית המדד על אגרות החוב הצמודות של AVIS.
מגזר מכירת הרכב
חברת UMI שנמצאת בבעלות חלקית של קרדן תרמה ברבעון הנוכחי רווח של כ- 2 מיליון אירו לעומת רווח של 1 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור נרשם הודות לגידול בהכנסות ממכירות כלי רכב. הודות לשינוי שחל בתמהיל הרכבים הנמכרים, ובשל התחזקות השקל, הוכפל הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 לכ- 6 מיליון אירו, לעומת רווח נקי של כ- 3 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד.
מגזר האחרים
מגזר האחרים תרם הפסד בסך 8 מיליון אירו ברבעון הנוכחי בהשוואה להפסד בסך 7 מיליון אירו ברבעון השלישי של שנת 2009. הוצאות המימון והוצאות ההנהלה וכלליות של חברות המטה תרמו להפסד בסך של כ 5 מיליון אירו ברבעון הנוכחי בדומה לרבעון המקביל אשתקד.
רמון עמית, אנליסט בלידר שוקי הון אומר כי קרדן NV עברה את הסערה בשלום, "אולם, על אף ההתיצבות והצמיחה המחודשת בחלק ממגזרי הפעילות, אנו מעדיפים בשלב זה לנקוט גישה שמרנית יותר, עד שנראה עובדות מוצקות ועקביות יותר בשטח ובדוחות הכספיים".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
