דוחות

בלידר מפרגנים לקרדן: "פוטנציאל רב להצפת ערך, דיסקאונט של 30%"

חברת ההחזקות קרדן אן.וי רשמה תוצאות חיוביות ברוב המגזרים, הנובעות בעיקרן ממכירת מניות Sovcom bank וגידול של 100% במכירת דירות בסין ב-9 החודשים האחרונים
לירן סהר |

חברת ההחזקות קרדן אן.וי הנסחרת בבורסה בת"א ובבורסת ה-EURONEXT בהולנד פרסמה היום (ג') את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2010. ברבעון השלישי רשמה החברה רווח נקי של כ- 23 מיליון אירו לעומת הפסד של כ- 12 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.

קרדן אן.וי פועלת מגזרי פעילות ומתמקדת בשלושה תחומי פעילות עיקריים: נדל"ן, שירותים פיננסיים (KFS) ותשתיות מים (Tahal). קרדן אן.וי מנהלת את עיקר פעילויותיה בשווקים המתעוררים במרכז-מזרח אירופה ובסין.

לדברי אלאן איצקוביץ, יו"ר הדירקטוריון המנהל: "תוצאותינו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 משקפות באופן כללי את ההתפתחויות החיוביות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בכל תחומי הפעילות נרשמו תוצאות נקיות חיוביות. אנו מצפים לשיפור מסוים במצב המאקרו כלכלי ברוב המדינות שבהן אנו פועלים כאשר כלכלת סין ממשיכה להציג צמיחה משמעותית. בסך הכול אומדני הגידול בתמ"ג מצביעים על כך שקצב הצמיחה בשווקים המתעוררים יעלה על זה שבשווקים המפותחים וקרדן אן.וי מוצבת היטב על מנת ליהנות מהעלייה ברווחת המעמד הבינוני בשווקים אלו".

נדל"ן

הרווח מפעילויות הנדל"ן הסתכם בכ- 1 מיליון אירו ברבעון הנוכחי, לעומת הפסד של 8 מיליון אירו ברבעון השלישי של שנת 2009, ונובע בעיקר משערוך של הנכסים המניבים לאחר מס בסך 4 מיליון אירו כאשר ברבעון השלישי אשתקד נבע הפסד של כ- 18 מיליון אירו כתוצאה משערוך שלילי של הנכסים המניבים.

ברבעון השלישי נרשם גידול של כ- 40% בהכנסות מדמי שכירות ושירותים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד קיים קיטון בהכנסות ממכירת דירות למגורים. כיום מחזיקה GTC בנדל"ן משרדי וקמעונאי בשטח מיועד להשכרה נטו של 523,000 מ"ר והיקף הפרויקטים של ג'י.טי.סי פולין למסחר ולמגורים, בבנייה ובתכנון מסתכם בכ- 1.8 מיליון מ"ר נטו.

בסין נרשם גידול של כ- 100% במספר חוזי מכירת הדירות שנחתמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 (2,656 יחידות דיור) לעומת התקופה המקבילה אשתקד (1,316 יחידות דיור), הגידול צפוי להתבטא בתוצאות העתידיות של החברה. ביום 24 בנובמבר, 2010 נפתח מרכז הקניות הראשון של החברה בשנגדו (Chengdu) כאשר כ- 80% מהשטחים במרכז הקניות מושכרים.

שירותים פיננסים (KFS)

פעילות הבנקאות והאשראי הקמעונאי תרמה למרבית הרווח הרבעוני. תרומתה עמדה על סך של כ- 24 מיליון אירו, לעומת הפסד בסך 7 מיליון אירו ברבעון השלישי של שנת 2009. החלק הארי של הרווח נבע ממכירת 16% ממניות Sovcom bank, שבעקבותיה נרשם רווח של כ- 48 מיליון אירו.

במגזר הביטוח והפנסיה נרשם רווח רבעוני בסך 1 מיליון אירו, לעומת רווח בסך 7 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד. התוצאה ברבעון הנוכחי מיוחסת רובה ככולה לשערוך אופציית המכר של KFS למכירת אחזקותיה ב TBIH ל- VIG.

ב- 28 בנובמבר 2010 הודיעה קרדן אן.וי כי השלימה את העסקה למכירת אחזקותיה ב- TBIH תמורת כ- 128 מיליון אירו. התמורה מהמכירה תשמש להקטנת חובותיה של KFS בסך של כ- 125 מיליון אירו, כך שיתרת חובותיה של KFS לבנקים לאחר הפירעונות תפחת לסך של כ- 57 מליון אירו.

תשתיות המים (תהל)

גם במגזר תשתיות המים נרשם שיפור, כשתהל תרמה רווח בסך 3 מיליון אירו ברבעון הנוכחי לעומת תוצאה מאוזנת ברבעון השלישי של שנת 2009. ברבעון הנוכחי כוללת התוצאה רווח של כ- 2 מיליון אירו שנבע ממכירת זכויות בפרויקט שבמרכז אמריקה. תהל ממשיכה להיות עדה לביקושים גדולים לשירותיה, בעיקר בסין ובאפריקה, אשר מתמודדות עם מחסור חמור במים נקיים. מחסור זה תרם לגידול של כ- 21% בהכנסות תשעת החודשים הראשונים של 2010, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות של תהל פרויקטים עומד על כ-194 מיליון אירו נכון ל-30 בספטמבר 2010 .

מגזר הליסינג התפעולי והשכרת הרכב

מגזר הליסינג התפעולי והשכרת הרכב תרם תוצאה מאוזנת ברבעון הנוכחי לעומת רווח של כ- 2 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד וזאת בעיקר לאור גידול בהוצאות המימון בשל עליית המדד על אגרות החוב הצמודות של AVIS.

מגזר מכירת הרכב

חברת UMI שנמצאת בבעלות חלקית של קרדן תרמה ברבעון הנוכחי רווח של כ- 2 מיליון אירו לעומת רווח של 1 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור נרשם הודות לגידול בהכנסות ממכירות כלי רכב. הודות לשינוי שחל בתמהיל הרכבים הנמכרים, ובשל התחזקות השקל, הוכפל הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 לכ- 6 מיליון אירו, לעומת רווח נקי של כ- 3 מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד.

מגזר האחרים

מגזר האחרים תרם הפסד בסך 8 מיליון אירו ברבעון הנוכחי בהשוואה להפסד בסך 7 מיליון אירו ברבעון השלישי של שנת 2009. הוצאות המימון והוצאות ההנהלה וכלליות של חברות המטה תרמו להפסד בסך של כ 5 מיליון אירו ברבעון הנוכחי בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

רמון עמית, אנליסט בלידר שוקי הון אומר כי קרדן NV עברה את הסערה בשלום, "אולם, על אף ההתיצבות והצמיחה המחודשת בחלק ממגזרי הפעילות, אנו מעדיפים בשלב זה לנקוט גישה שמרנית יותר, עד שנראה עובדות מוצקות ועקביות יותר בשטח ובדוחות הכספיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי