אנרגיה ירוקה: איך משקיעים והאם זה רווחי?
למרות שכבר רבות נאמר ונכתב על הנושא, תחום האנרגיה האלטרנטיבית הוא תחום שחשוב להבין בו. הערכת המוצא היא שמחירי הנפט בעולם בשיא כל הזמנים, ושעתודות המשאב ביקר לא עומדות לגדול. מצד שני, תשומת הלב שהולכת וגוברת לסוגיות אקולוגיות, ולהשפעת האדם על הסביבה, תומכת בפיתוח של אנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה. סובסידיות ממשלתיות, שוק אוהד ומחירים גבוהים של נפט נותנים רוח גבית לתעשיית האנרגיה החלופית, מה שמביא את מחירי המניות העוסקות בתחום – להתרומם.
אם כן, מהי אנרגיה חלופית? שיטות הפקת האנרגיה הקונבנציונאליות – נפט, פחם, מזוט – הולכות ומאבדות את האטרקטיביות שלהן. מאגרי הנפט שנותרו בעולם הינם עמוקים יותר ומסובכים יותר לגישה. העתודות הולכות ומצטמצמות. אנרגיה חלופית היא בעצם אנרגיה שלא מפיקים באמצעים אלו. התחום הוא די רחב – אנרגיה סולארית, רוח, דלקים ביולוגיים, גלי ים ועוד. כיום שיטות הפקת האנרגיה החלופית יקרות, אך מחיר הנפט הגבוה, הנזק הסביבתי הנגרם משימוש בו (אפקט החממה, החור באוזון, מחלות בדרכי נשימה ועוד) גובה את הנזק הכלכלי גם כן. חברות הביטוח סובלות קשות מהפסדים עקב מפגעי טבע שהתרחשו בשנים האחרונות. חברת ביטוח המשנה "סוויס רה" העריכה כי היקף התביעות לחברות הביטוח עקב אסונות טבע יסתכם ב-35 מיליארד דולר ב-2007. אמת היא שאסונות טבע היו פה מאז ומעולם, אך כיום ברור כי אפקט החממה גורם להקצנה במזג האוויר.
זה נחמד להיות ירוק.... האם זה גם רווחי? ובכן, מספיק להסתכל על מאבקי השליטה בחברת אורמת הישראלית. אורמת עוסקת בהפקת אנרגיה ממקורות גיאותרמיים – הרי געש למשל. אורמת בונה תחנות כוח ומפיקה חשמל, בדרך כלל בחוזים ארוכי טווח. בנוסף לפעילות זו, מחזיקה אורמת חלק מחברת אופטיקנדה, העוסקת בהפקת נפט מחולות מיוחדים בקנדה. בשבועות האחרונים הגיעה מניית אורמת לשיאים חדשים על אף חולשת השווקים על רקע איסוף מניות מסיבי של חברת גזית. לא חסרות דוגמאות נוספות ברחבי העולם לביקושים הגדולים למניות האנרגיה הירוקה. בשנה האחרונה שברה מניית אורמת את רמת שיא כל הזמנים שלה, והציגה תשואת יתר של 8% על פני מדד ת"א 100.
דוגמאות לאנרגיה אלטרנטיבית:
אנרגיה גיאותרמית: אנרגיה המופקת ממקורות חום בתוך כדור הארץ. בקרבת אזורים פעילים גיאולוגית או בקרבת הרי געש ישנן "נקודות חמות". כאשר מים עוברים בקרבת נקודות אלו הם מתחממים, מה שמאפשר לנצל את החום להפקת אנרגיה.
אנרגיה סולארית: תאים פוטו-וולטאיים (כמו אלו של דודי שמש) מאפשרים להפוך את אור השמש לחשמל. הבעייתיות בתחום זה היא היעילות הנמוכה יחסית של הפיכת האור לחשמל (מושג שנקרא "נצילות"). כך שעל מנת להפיק כמות גדולה של חשמל יש צורך בשטח גדול מאוד לקליטת קרני השמש. ישנן חברות רבות כיום שעיסוקן הוא מחקר ופיתוח של תאים פוטו-וולטאיים בעלי נצילות גבוהה יותר בעלויות נמוכות.
אנרגיית רוח: משבי רוח חזקים יכולים להפעיל שבשבות ענק ובכך לייצר מתח חשמלי. דוגמה לחוות רוח כזו ניתן לראות בארץ ברמת הגולן. חוות רוח הולכות ומוקמות ברחבי העולם, בייחוד ברחבי מדינות האיחוד האירופאי עקב תמריצים רבים של הממשל לעידוד אנרגיה נקייה. אנרגיית רוח נחשבת לנקייה ופשוטה יחסית להפקה. כל מה שצריך זה שטח עם משטר רוחות חזק וקבוע, בו ניתן לנצל רוחות אלו להפקת האנרגיה.
אנרגיה הידרו-אלקטרית: גם את זרימת המים ניתן להפוך לאנרגיה. כבר שנים רבות שמשתמשים בזרימת מי נהרות להפקת אנרגיה. בארץ קיימת תחנת כוח כזו בנהר הירדן סמוך לכפר הנשיא. חידוש נוסף בתחום הוא הפקת אנרגיה מתנועת גלי הים. זוהי טכנולוגיה שנמצאת בחיתוליה וייקח זמן בטרם ניתן יהיה להשתמש בה להפקה מסחרית של אנרגיה.
דלק ביולוגי: בשנים האחרונות החלו להפיק אתאנול, שהוא סוג של אלכוהול שניתן להשתמש בו לשריפה והפקת אנרגיה. את האתאנול ניתן להפיק מגידולים כמו קנה סוכר או תירס. כיום חלק גדול מהמכוניות בברזיל מונעות בדלק ביולוגי. חלק הולך וגדל מגידולי התירס בעולם מופנה לייצור דלק, מה שהביא למחסור בסחורה זו ולעלייה במחירים. ייצור דלק ביולוגי מצריך שימוש שטחים גדולים לגידול התירס והוא נחשב כלכלי רק במדינות בהן ישנם שטחים נרחבים ושפע של מים (כמו ארה"ב או ברזיל).
כיצד משקיעים בתחום האנרגיה הירוקה?
בתחום האנרגיה הירוקה ניתן להשקיע במגוון אפיקים: לרכוש קרנות נאמנות, תעודות סל בארץ ובחו"ל או לרכוש מניות של חברות העוסקות בתחום.
קרנות נאמנות: קרנות כמו "אלטשולר הקרן הירוקה", אקסלנס-נשואה אנרגיה אלטרנטיבית, פריזמה אנרגיה חלופית, מיטב אנרגיה ירוקה ואחרות. קרנות אלו השיגו תשואה נאה של 20-30% בשנה האחרונה, ואם נתחשב בכך שהדולר הציג ירידה חדה בשנה האחרונה מול השקל, נקבל שהמניות המוחזקות בקרנות אלו עלו אף יותר.
תעודות סל: בארץ ניתן לרכוש את תעודת הסל מבית מבט. תעודת הסל עוקבת אחר מדד ה-ECO (WilderHill Clean Energy Portfolio). על מדד זה נסחרת גם תעודת סל בחו"ל בשם PBW. בשנה האחרונה הציגה תעודת הסל עליה של 30%, שיעור כפול מזו של מדד ה-S&P500. במדד זה כלולות חברות בין-לאומיות העוסקות באנרגיה אלטרנטיבית. ביניהן ניתן למנות את: SunPower Corp, Echelon Corp ואפילו נציגה ישראלית - Ormat Technologies.
מניות של חברות בתחום: אורמת הישראלית היא רק דוגמה אחת לחברה העוסקת בתחום. נבירה באחזקות של תעודות סל וקרנות נאמנות העוסקות בתחום יגלו מספר גדול של חברות אנרגיה ירוקה.
- 1.יוסי אינהורן 06/08/2016 14:33הגב לתגובה זומחפש משקיע / משקיעים לפיתוח מקור אנרגיה חדש מהחוםהאגור באטמוספרה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
