אנרגיה ירוקה: איך משקיעים והאם זה רווחי?

מורן נחשוני נותן דוגמאות לאנרגיה אלטרנטיבית ומסביר כיצד משקיעים בתחום?
מורן נחשוני | (1)

למרות שכבר רבות נאמר ונכתב על הנושא, תחום האנרגיה האלטרנטיבית הוא תחום שחשוב להבין בו. הערכת המוצא היא שמחירי הנפט בעולם בשיא כל הזמנים, ושעתודות המשאב ביקר לא עומדות לגדול. מצד שני, תשומת הלב שהולכת וגוברת לסוגיות אקולוגיות, ולהשפעת האדם על הסביבה, תומכת בפיתוח של אנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה. סובסידיות ממשלתיות, שוק אוהד ומחירים גבוהים של נפט נותנים רוח גבית לתעשיית האנרגיה החלופית, מה שמביא את מחירי המניות העוסקות בתחום – להתרומם.

אם כן, מהי אנרגיה חלופית? שיטות הפקת האנרגיה הקונבנציונאליות – נפט, פחם, מזוט – הולכות ומאבדות את האטרקטיביות שלהן. מאגרי הנפט שנותרו בעולם הינם עמוקים יותר ומסובכים יותר לגישה. העתודות הולכות ומצטמצמות. אנרגיה חלופית היא בעצם אנרגיה שלא מפיקים באמצעים אלו. התחום הוא די רחב – אנרגיה סולארית, רוח, דלקים ביולוגיים, גלי ים ועוד. כיום שיטות הפקת האנרגיה החלופית יקרות, אך מחיר הנפט הגבוה, הנזק הסביבתי הנגרם משימוש בו (אפקט החממה, החור באוזון, מחלות בדרכי נשימה ועוד) גובה את הנזק הכלכלי גם כן. חברות הביטוח סובלות קשות מהפסדים עקב מפגעי טבע שהתרחשו בשנים האחרונות. חברת ביטוח המשנה "סוויס רה" העריכה כי היקף התביעות לחברות הביטוח עקב אסונות טבע יסתכם ב-35 מיליארד דולר ב-2007. אמת היא שאסונות טבע היו פה מאז ומעולם, אך כיום ברור כי אפקט החממה גורם להקצנה במזג האוויר.

זה נחמד להיות ירוק.... האם זה גם רווחי? ובכן, מספיק להסתכל על מאבקי השליטה בחברת אורמת הישראלית. אורמת עוסקת בהפקת אנרגיה ממקורות גיאותרמיים – הרי געש למשל. אורמת בונה תחנות כוח ומפיקה חשמל, בדרך כלל בחוזים ארוכי טווח. בנוסף לפעילות זו, מחזיקה אורמת חלק מחברת אופטיקנדה, העוסקת בהפקת נפט מחולות מיוחדים בקנדה. בשבועות האחרונים הגיעה מניית אורמת לשיאים חדשים על אף חולשת השווקים על רקע איסוף מניות מסיבי של חברת גזית. לא חסרות דוגמאות נוספות ברחבי העולם לביקושים הגדולים למניות האנרגיה הירוקה. בשנה האחרונה שברה מניית אורמת את רמת שיא כל הזמנים שלה, והציגה תשואת יתר של 8% על פני מדד ת"א 100.

דוגמאות לאנרגיה אלטרנטיבית:

אנרגיה גיאותרמית: אנרגיה המופקת ממקורות חום בתוך כדור הארץ. בקרבת אזורים פעילים גיאולוגית או בקרבת הרי געש ישנן "נקודות חמות". כאשר מים עוברים בקרבת נקודות אלו הם מתחממים, מה שמאפשר לנצל את החום להפקת אנרגיה.

אנרגיה סולארית: תאים פוטו-וולטאיים (כמו אלו של דודי שמש) מאפשרים להפוך את אור השמש לחשמל. הבעייתיות בתחום זה היא היעילות הנמוכה יחסית של הפיכת האור לחשמל (מושג שנקרא "נצילות"). כך שעל מנת להפיק כמות גדולה של חשמל יש צורך בשטח גדול מאוד לקליטת קרני השמש. ישנן חברות רבות כיום שעיסוקן הוא מחקר ופיתוח של תאים פוטו-וולטאיים בעלי נצילות גבוהה יותר בעלויות נמוכות.

אנרגיית רוח: משבי רוח חזקים יכולים להפעיל שבשבות ענק ובכך לייצר מתח חשמלי. דוגמה לחוות רוח כזו ניתן לראות בארץ ברמת הגולן. חוות רוח הולכות ומוקמות ברחבי העולם, בייחוד ברחבי מדינות האיחוד האירופאי עקב תמריצים רבים של הממשל לעידוד אנרגיה נקייה. אנרגיית רוח נחשבת לנקייה ופשוטה יחסית להפקה. כל מה שצריך זה שטח עם משטר רוחות חזק וקבוע, בו ניתן לנצל רוחות אלו להפקת האנרגיה.

אנרגיה הידרו-אלקטרית: גם את זרימת המים ניתן להפוך לאנרגיה. כבר שנים רבות שמשתמשים בזרימת מי נהרות להפקת אנרגיה. בארץ קיימת תחנת כוח כזו בנהר הירדן סמוך לכפר הנשיא. חידוש נוסף בתחום הוא הפקת אנרגיה מתנועת גלי הים. זוהי טכנולוגיה שנמצאת בחיתוליה וייקח זמן בטרם ניתן יהיה להשתמש בה להפקה מסחרית של אנרגיה.

דלק ביולוגי: בשנים האחרונות החלו להפיק אתאנול, שהוא סוג של אלכוהול שניתן להשתמש בו לשריפה והפקת אנרגיה. את האתאנול ניתן להפיק מגידולים כמו קנה סוכר או תירס. כיום חלק גדול מהמכוניות בברזיל מונעות בדלק ביולוגי. חלק הולך וגדל מגידולי התירס בעולם מופנה לייצור דלק, מה שהביא למחסור בסחורה זו ולעלייה במחירים. ייצור דלק ביולוגי מצריך שימוש שטחים גדולים לגידול התירס והוא נחשב כלכלי רק במדינות בהן ישנם שטחים נרחבים ושפע של מים (כמו ארה"ב או ברזיל).

כיצד משקיעים בתחום האנרגיה הירוקה?

בתחום האנרגיה הירוקה ניתן להשקיע במגוון אפיקים: לרכוש קרנות נאמנות, תעודות סל בארץ ובחו"ל או לרכוש מניות של חברות העוסקות בתחום.

קרנות נאמנות: קרנות כמו "אלטשולר הקרן הירוקה", אקסלנס-נשואה אנרגיה אלטרנטיבית, פריזמה אנרגיה חלופית, מיטב אנרגיה ירוקה ואחרות. קרנות אלו השיגו תשואה נאה של 20-30% בשנה האחרונה, ואם נתחשב בכך שהדולר הציג ירידה חדה בשנה האחרונה מול השקל, נקבל שהמניות המוחזקות בקרנות אלו עלו אף יותר.

תעודות סל: בארץ ניתן לרכוש את תעודת הסל מבית מבט. תעודת הסל עוקבת אחר מדד ה-ECO (WilderHill Clean Energy Portfolio). על מדד זה נסחרת גם תעודת סל בחו"ל בשם PBW. בשנה האחרונה הציגה תעודת הסל עליה של 30%, שיעור כפול מזו של מדד ה-S&P500. במדד זה כלולות חברות בין-לאומיות העוסקות באנרגיה אלטרנטיבית. ביניהן ניתן למנות את: SunPower Corp, Echelon Corp ואפילו נציגה ישראלית - Ormat Technologies.

מניות של חברות בתחום: אורמת הישראלית היא רק דוגמה אחת לחברה העוסקת בתחום. נבירה באחזקות של תעודות סל וקרנות נאמנות העוסקות בתחום יגלו מספר גדול של חברות אנרגיה ירוקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי אינהורן 06/08/2016 14:33
    הגב לתגובה זו
    מחפש משקיע / משקיעים לפיתוח מקור אנרגיה חדש מהחוםהאגור באטמוספרה
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".