אנרגיה ירוקה: איך משקיעים והאם זה רווחי?

מורן נחשוני נותן דוגמאות לאנרגיה אלטרנטיבית ומסביר כיצד משקיעים בתחום?
מורן נחשוני | (1)

למרות שכבר רבות נאמר ונכתב על הנושא, תחום האנרגיה האלטרנטיבית הוא תחום שחשוב להבין בו. הערכת המוצא היא שמחירי הנפט בעולם בשיא כל הזמנים, ושעתודות המשאב ביקר לא עומדות לגדול. מצד שני, תשומת הלב שהולכת וגוברת לסוגיות אקולוגיות, ולהשפעת האדם על הסביבה, תומכת בפיתוח של אנרגיה שאינה מזהמת את הסביבה. סובסידיות ממשלתיות, שוק אוהד ומחירים גבוהים של נפט נותנים רוח גבית לתעשיית האנרגיה החלופית, מה שמביא את מחירי המניות העוסקות בתחום – להתרומם.

אם כן, מהי אנרגיה חלופית? שיטות הפקת האנרגיה הקונבנציונאליות – נפט, פחם, מזוט – הולכות ומאבדות את האטרקטיביות שלהן. מאגרי הנפט שנותרו בעולם הינם עמוקים יותר ומסובכים יותר לגישה. העתודות הולכות ומצטמצמות. אנרגיה חלופית היא בעצם אנרגיה שלא מפיקים באמצעים אלו. התחום הוא די רחב – אנרגיה סולארית, רוח, דלקים ביולוגיים, גלי ים ועוד. כיום שיטות הפקת האנרגיה החלופית יקרות, אך מחיר הנפט הגבוה, הנזק הסביבתי הנגרם משימוש בו (אפקט החממה, החור באוזון, מחלות בדרכי נשימה ועוד) גובה את הנזק הכלכלי גם כן. חברות הביטוח סובלות קשות מהפסדים עקב מפגעי טבע שהתרחשו בשנים האחרונות. חברת ביטוח המשנה "סוויס רה" העריכה כי היקף התביעות לחברות הביטוח עקב אסונות טבע יסתכם ב-35 מיליארד דולר ב-2007. אמת היא שאסונות טבע היו פה מאז ומעולם, אך כיום ברור כי אפקט החממה גורם להקצנה במזג האוויר.

זה נחמד להיות ירוק.... האם זה גם רווחי? ובכן, מספיק להסתכל על מאבקי השליטה בחברת אורמת הישראלית. אורמת עוסקת בהפקת אנרגיה ממקורות גיאותרמיים – הרי געש למשל. אורמת בונה תחנות כוח ומפיקה חשמל, בדרך כלל בחוזים ארוכי טווח. בנוסף לפעילות זו, מחזיקה אורמת חלק מחברת אופטיקנדה, העוסקת בהפקת נפט מחולות מיוחדים בקנדה. בשבועות האחרונים הגיעה מניית אורמת לשיאים חדשים על אף חולשת השווקים על רקע איסוף מניות מסיבי של חברת גזית. לא חסרות דוגמאות נוספות ברחבי העולם לביקושים הגדולים למניות האנרגיה הירוקה. בשנה האחרונה שברה מניית אורמת את רמת שיא כל הזמנים שלה, והציגה תשואת יתר של 8% על פני מדד ת"א 100.

דוגמאות לאנרגיה אלטרנטיבית:

אנרגיה גיאותרמית: אנרגיה המופקת ממקורות חום בתוך כדור הארץ. בקרבת אזורים פעילים גיאולוגית או בקרבת הרי געש ישנן "נקודות חמות". כאשר מים עוברים בקרבת נקודות אלו הם מתחממים, מה שמאפשר לנצל את החום להפקת אנרגיה.

אנרגיה סולארית: תאים פוטו-וולטאיים (כמו אלו של דודי שמש) מאפשרים להפוך את אור השמש לחשמל. הבעייתיות בתחום זה היא היעילות הנמוכה יחסית של הפיכת האור לחשמל (מושג שנקרא "נצילות"). כך שעל מנת להפיק כמות גדולה של חשמל יש צורך בשטח גדול מאוד לקליטת קרני השמש. ישנן חברות רבות כיום שעיסוקן הוא מחקר ופיתוח של תאים פוטו-וולטאיים בעלי נצילות גבוהה יותר בעלויות נמוכות.

אנרגיית רוח: משבי רוח חזקים יכולים להפעיל שבשבות ענק ובכך לייצר מתח חשמלי. דוגמה לחוות רוח כזו ניתן לראות בארץ ברמת הגולן. חוות רוח הולכות ומוקמות ברחבי העולם, בייחוד ברחבי מדינות האיחוד האירופאי עקב תמריצים רבים של הממשל לעידוד אנרגיה נקייה. אנרגיית רוח נחשבת לנקייה ופשוטה יחסית להפקה. כל מה שצריך זה שטח עם משטר רוחות חזק וקבוע, בו ניתן לנצל רוחות אלו להפקת האנרגיה.

אנרגיה הידרו-אלקטרית: גם את זרימת המים ניתן להפוך לאנרגיה. כבר שנים רבות שמשתמשים בזרימת מי נהרות להפקת אנרגיה. בארץ קיימת תחנת כוח כזו בנהר הירדן סמוך לכפר הנשיא. חידוש נוסף בתחום הוא הפקת אנרגיה מתנועת גלי הים. זוהי טכנולוגיה שנמצאת בחיתוליה וייקח זמן בטרם ניתן יהיה להשתמש בה להפקה מסחרית של אנרגיה.

דלק ביולוגי: בשנים האחרונות החלו להפיק אתאנול, שהוא סוג של אלכוהול שניתן להשתמש בו לשריפה והפקת אנרגיה. את האתאנול ניתן להפיק מגידולים כמו קנה סוכר או תירס. כיום חלק גדול מהמכוניות בברזיל מונעות בדלק ביולוגי. חלק הולך וגדל מגידולי התירס בעולם מופנה לייצור דלק, מה שהביא למחסור בסחורה זו ולעלייה במחירים. ייצור דלק ביולוגי מצריך שימוש שטחים גדולים לגידול התירס והוא נחשב כלכלי רק במדינות בהן ישנם שטחים נרחבים ושפע של מים (כמו ארה"ב או ברזיל).

כיצד משקיעים בתחום האנרגיה הירוקה?

בתחום האנרגיה הירוקה ניתן להשקיע במגוון אפיקים: לרכוש קרנות נאמנות, תעודות סל בארץ ובחו"ל או לרכוש מניות של חברות העוסקות בתחום.

קרנות נאמנות: קרנות כמו "אלטשולר הקרן הירוקה", אקסלנס-נשואה אנרגיה אלטרנטיבית, פריזמה אנרגיה חלופית, מיטב אנרגיה ירוקה ואחרות. קרנות אלו השיגו תשואה נאה של 20-30% בשנה האחרונה, ואם נתחשב בכך שהדולר הציג ירידה חדה בשנה האחרונה מול השקל, נקבל שהמניות המוחזקות בקרנות אלו עלו אף יותר.

תעודות סל: בארץ ניתן לרכוש את תעודת הסל מבית מבט. תעודת הסל עוקבת אחר מדד ה-ECO (WilderHill Clean Energy Portfolio). על מדד זה נסחרת גם תעודת סל בחו"ל בשם PBW. בשנה האחרונה הציגה תעודת הסל עליה של 30%, שיעור כפול מזו של מדד ה-S&P500. במדד זה כלולות חברות בין-לאומיות העוסקות באנרגיה אלטרנטיבית. ביניהן ניתן למנות את: SunPower Corp, Echelon Corp ואפילו נציגה ישראלית - Ormat Technologies.

מניות של חברות בתחום: אורמת הישראלית היא רק דוגמה אחת לחברה העוסקת בתחום. נבירה באחזקות של תעודות סל וקרנות נאמנות העוסקות בתחום יגלו מספר גדול של חברות אנרגיה ירוקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסי אינהורן 06/08/2016 14:33
    הגב לתגובה זו
    מחפש משקיע / משקיעים לפיתוח מקור אנרגיה חדש מהחוםהאגור באטמוספרה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.