ברננקי צופה שהצרות בסאב-פריים יזיקו לשוק המגורים

הפד בוחן חוקים חדשים למניעה עתידית. אנו צפויים להמשיך לראות את ההשלכות של הצרות בשוק משכנתאות הסאב-פריים גם ב-2008, אך לא תהיה לכך השפעה גדולה על הכלכלה הרחבה, אמר ברננקי
אריאל אטיאס |

סביר להניח שלהאטה בשוק המגורים יש לאן עוד להתקדם, אבל לא יהיה לה פגיעה משמעותית על שאר הכלכלה, יושב ראש הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר היום (ה').

כשהוא נואם בוועדה כלכלית בבנק הפדרלי בשיקגו, ברננקי הבטיח שהפד ורגולאטורים פדראליים אחרים מחפשים בדריכות אחר חוקים חדשים שישנו את שוק המשכנתאות כך שפגיעה שנראתה בשנים האחרונות בלווים תמנע בעתיד.

"הלחימה בפרקטיקת הלוואות גרועה הכוללת הונאה ופגיעה מכוונת, עשויה לדרוש צעדים נוספים", הוא אמר. למרות זאת, ברננקי לא ציין שום חיזוק רגולטורי ספציפי בהערותיו, כשהוא אמר רק שהפד יערוך שימועים בשבועות הקרובים בנושא.

"השווקים יכולים להחטיא את המטרה, אבל, בסופו של דבר, כוחות השוק ירסנו את הסטייה", אמר הכלכלן הבכיר. "בסופו של דבר, השווקים טובים יותר מאשר היעדים שהרגולאטורים האמינו בהם".

ברננקי אמר שהתקררות בשוק המגורים הייתה "מקור חשוב" להאטה בכלכלה. והוא לא אמר שום דבר שיכול להבטיח שהמגורים כבר נמצאים בשפל. הקריאה האחרונה על מכירות הבתים "מצביעה על ירידה נוספת בתוצאות הרבעון הראשון", הוא אמר.

כשהוא סופג ביקורת מחברי קונגרס בקשר לרגולציה הרגועה, ברננקי הבטיח שהפד יעשה כל מה שאפשרי כדי להפסיק את פגיעה שהעמידה מיליוני בעלי בתים אמריקנים בסיכון עקב אי העמידה במשכנתאות שלהם.

"אנחנו בפדרל ריזרב נעשה כל מה שאנחנו מסוגלים כדי למנוע הונאות והלוואות פוגעות/מטעות כדי להבטיח שהמלווים ישתמשו בביטוחים ויעברו התמחות ויבצעו חשיפה אפקטיבית של התנאים לצרכנים", אמר ברננקי בוועדה הפיננסית בשיקגו.

הבנקים ומלווים אחרים החמירו את הסטנדרטים לסאב-פריים, נייר-פריים ואפילו לווי פריים, סקר של מנהלי הלוואות בבנקים הראה בתחילת השבוע. לפחות 44% מהבנקים החמירו את הסטנדרטים שלהם, הכוללים 16% בשוק הפריים.

"רסן על המלווים צפוי ליצור הגבלה על רכישות הבתים והשקעות המקומיות ברבעונים הקרובים," אמר ברננקי. הוא צפה גידול פשיעה ובעיקולים עוד השנה ובשנה הבאה בעוד שיעור גדול מהלוואות מתמודדות עם שיעורי הריבית הגבוהים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.