הפסד כבד ל-ATP: מפעילת הקידוחים הפסידה 145 מיליון ד' - המניה איבדה גובה
פורסם לראשונה ב-15:40 10.05.2012
חברת הקידוחים ATP (סימול: ATPG) פרסמה היום (ה') דו"ח כספי חלש לרבעון הראשון של השנה. חברת ATP פועלת בתחום חיפושי הנפט בעולם, אך גם בשוק המקומי. החברה החלה לאחרונה בביצוע קידוח אקספלורציה ברישיון 'שמשון' יחד עם ישראמקו. בתגובה לדוחות החלשים, מניית החברה איבדו גובה במהלך המסחר.
במהלך הרבעון הראשון קצב ההפקה השנתי הממוצע של החברה ירד מרמה של 2.3 מיליון חביות נפט ליום לרמה של 2 מיליון חביות נפט ליום. ירידה זו הובילה לשחיקה במכירות של החברה מ-166.5 מיליון דולר ל-146.6 מיליון דולר.
על חברת הקידוחים הכבידו הוצאות מימון חריגות, אשר הובילו את החברה להפסד כבד של 145 מיליון דולר ברבעון שחלף, זאת לעומת 120 מיליון דולר ברבעון המקביל. נכון לסוף מארס קופת המזומנים של החברה כוללת 224.7 מיליון דולר. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לסוף 2011. הסיבה לכך נובעת מגיוס של 155 מיליון דולר בריבית גבוהה במיוחד של 8.75%.
- 7.זיפו 11/05/2012 19:23הגב לתגובה זוללא סיבה וסגרה בגבוהה יומי. הניסיון לימד אותי שזה סימן להודעה חיובית שצריכה לצאת ביום ראשון או שני. אני מסיק שאנו נמצאים טרום פרסום תוצאות סקרים בפילג'יק שכנראה חיוביים מאוד. מי שרוצה לעלות על הרכבת , יום ראשון בבוקר זה זמן מצוין. שבת שלום. לא ממליץ לבעלי לב חלש , מחזיק הזדמנות וכמעט בטוח שהגיע הרגע של פילג'יק והזדמנות.
- 6.רונןב 10/05/2012 23:55הגב לתגובה זוכמתוכנן. הוא לא רצה להרחיב בנושא. למזלו, שיחת הועידה הסתיימה בטרם התאפשר לי לעלות לשאול שאלות, כך שהבמה היתה רק של האמריקאים וישראל עדיין לא נכללת בחישוביהם.
- 5.רונןב 10/05/2012 23:52הגב לתגובה זולכדי כ- 4 מיליון חביות נפט ברבעון. השלמת חיבור הבארות לצנרת תהיה לקראת סוף הרבעון ולפיכך ברבעון השלישי תהיה הכמות המופקת ברמה של 4 מיליון חביות. בשלב זה יהיו כבר תוצאות משימשון.
- 4.רונןב 10/05/2012 23:50הגב לתגובה זולחברה יש פחת של כ- 250 מיליון $ ברבעון ובניטרול הפחת, היה לחברה תזרים מזומנים חיובי של מעל 100 מיליון $. כללי החשבונאות קובעים כי מרגע שהחלה קבלת הכנסה, ואפילו דולר אחד, מכירים בפחת על האסדות, במקרה של ATP, וכן בכל הוצאות המימון, אשר עד לאותו הרגע צורפו לעלות ההשקעה.
- 3.י.ה 10/05/2012 17:14הגב לתגובה זוזה אמור לתת הכנסה של כמעט 200 מיליון דולר ליום, כיצד עם הכנסה כזו החברה בהפסדים?
- 2.זה קרה ביגלל..טיטאן האסדה שבנתה אי טי פי מהלוואות (ל"ת)שגיא 10/05/2012 16:38הגב לתגובה זו
- 1.רשיון גל הולך למודיעין והזדמנות כנראה... (ל"ת)mose 10/05/2012 16:35הגב לתגובה זו

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
