האם קומברס חוזרת מהמקפיא? ומה עם אלווריון?
האם קומברס (סימול: CMVT.PK) חוזרת מהמקפיא (המשך)?: בתחילת החודש כתבנו על החברה, תחת אותה כותרת, ובסוף השבוע עשתה החברה עוד צעד משמעותי בחזרה מן הכפור ואל הכבוד הראוי לה. באמצעות משרד עורכי הדין Pomerantz Haudek Grossman & Gross LLP בניו יורק הושגה פשרה בין החברה, שלושת המנהלים הבכירים, קובי אלכסנדר, המייסד והיו"ר, דייוויד קריינברג מנהל הכספים, וויליאם סורין, היועץ המשפטי לשעבר ומול התובעים, שמיוצגים בעיקר ע"י חברת הבטוח מנורה, שלפיו תעביר החברה 165 מיליון דולרים בחלקים, עד לאמצע אוגוסט 2011, לקרן שהוקמה למען התובעים בתביעה הייצוגית ובנוסף יפקיד קובי אלכסנדר אישית 60 מיליון דולרים בקרן נוספת שהוקמה למען הסדרי תביעות בנושא הנגזרות. ה"ה סורין וקריינברג יוסיפו מכיסם עוד 1.35 מיליון דולרים לקרן הנגזרות. ההסכם אינו מותנה בהפקדת ה- 61.35 מיליון בקרן הנגזרות (אגב, לקובי אלכסנדר יש תביעה נגד קומברס על חוב של 72 מיליון שהוא טוען שמגיעים לו בתשלומי פיצויים. אולי יקזזו זה מזה).
באם בעלי המניות, בית המשפט הפדראלי ובית המשפט של המדינה יאשרו (ואין סיבה מדוע לא) אז הסיפור הזה מאחור וחוזרים ל- Business as usual. ההוצאה, של 165 מיליון מהחברה לקרן לא תפגע בדוחות. כשליש מהסכום יבוא מ- UBS שירכוש מהחברה מכשירי ARS (Auction Rate Securities), שעד כמה שידוע לנו זו בעצם החזרה של הניירות שרכשה קומברס מ- UBS בעבר (מין פדיון), היתרה תשולם בשני תשלומים, ביוני 2010 ובאוגוסט 2011, כאמור, במזומן או במניות של החברה, "לפי בחירת החברה" (לחברה יש מספיק מניות שרכשה בעבר). הכסף ישולם למשקיעים שהשקיעו בין סוף אפריל 2001 לסוף ינואר 2008.
מלבד ההתחייבות להכניס 60 מיליון דולר לקופת הנגזרות לא נאמר דבר לגבי מצבו של המייסד והיו"ר לשעבר, קובי אלכסנדר, אצלו הסיפור עוד לא נגמר למרות שההסכמה שלו להביא 60 מיליון דולר מרמזת על משהו. הציפיות הן שעד פברואר 2010 תסיים החברה את כול הליכי הרישום הנדרשים, תפרסם דוחות כספיים מעודכנים ותוכל לחזור לנאסד"ק. זה יהיה המחסום האחרון שהחברה צריכה לעבור על מנת לחזור ולהיות "אהובת האנליסטים" של וול סטריט כפי שהייתה עד למשבר.
לצד הזיכרונות הנעימים מהעבר יש סיבות כלכליות-עסקיות רציניות להאמין שקומברס תקבל בחזרה את הכבוד שאבד. בשלוש השנים האחרונות חזרה קומברס להובלה בתחום שנקרא Billing and Customers-Care services (כן, מתחרה ישירה של אמדוקס אבל לא רק). החברה נחשבת כמובילה בכול הקשור לשירותים להעלאת ערך בתחום ה- IT. ההסכם האסטרטגי שנחתם עם חברת אינפור, מהמובילות בעולם בתחום פתרונות תמיכה לעסקים בתחום ה- IT מבטיח לקומברס מעמד מוביל. השקט התקשורתי ממנו נהנתה החברה בבורסה הוורודה נתן לה את הזמן להתייעל ומומחים רבים מאמינים שכאשר תפרסם את הדוחות "הנקיים" הבאים יופתע השוק לטובה. לא צריך למהר אבל למי שמאמין שהמשבר מאחורינו יש כאן הזדמנות להכנס לחברת IT מובילה במחיר שבהשוואה לכול מתחרה הוא נמוך.
מה לוחץ על קליקסופטוואר (סימול: CKSW)?: החברים באתר המאוד מכובד ומוביל, www.motlyfool.com, מתים עליהם. רוברט הולמס ב- Street.com מאוהב בהם, "הם יוצאי דופן בתחום, המובילים בגדול", כתב בנובמבר. ד"ר משה בן בסט, המייסד מורעף בשבחים על הצלחתו לנווט את החברה בדרך שהוא מנווט אותה ואכן האיש מוביל את החברה בהצלחה רבה, זו חברה שמאז התחילה "לרוץ" בשוק מייצרת מזומנים בכול רבעון, עברה את המשבר מצוין וגם אופטימית לגבי ההמשך. זו חברה שיצרה מערכות משותפות עם כמה מענקיות העולם כמו SAP ו- IBM ובין הקליינטיות תמצאו חברות מובילות בכל התחומים.
קליקסופטוואר היא אחת מאותן חברות מעטות שבאמת עושות את כל הדרוש ועומדות בכל הציפיות במיין סטריט על מנת למצוא חן בעיני המשקיעים והאנליסטים בוול סטריט (אפילו הרכישות שהם מבצעים מקבלות שבחים מכל כיוון) אבל המניה לא מתרוממת או לפחות ככה מתלוננים אנשים שמאשימים אותנו בהתלהבות על החברה הזו. המאשימים צודקים בדבר אחד, אנחנו מאוד אוהבים את החברה בגלל היכולות הטכנולוגיות והניהוליות המוכחות אבל, כמוהם, יש לנו יחסי אהבה-שנאה-קנאה וידידות עם המניה, תלוי ברמה. מאז יולי, למשל, הפסידה המניה כ- 40% מערכה וכרגיל במניה זו אנחנו שוב שומעים בכיות מהסוג של "משהו בטח לא בסדר".
הטענה שלנו היא ש"המשהו שלא בסדר" היה המחיר של 9 דולר אליו הגיעה המניה ביולי או ה- 1.8 דולר בתחילת השנה, אלו היו אבורציות, מין "נאחס" שוול סטריט אוהבת לעשות למיין סטריט. ובכל זאת, יש שתי בעיות שלוחצות על CKSW, האחת היא החשש הקבוע של המשקיעים מהתחרות של חברות הענק והשנייה, ההיסטוריה של התנהגות המניה ומגמות המסחר שהתפתחו בהתאם.
אין ספק שהתחום בו פועלת קליקסופטוואר, תמיכה בניהול מערך מכירות, תחרותי מאוד. החברה מציעה מגוון של מערכות תוכנה לייעול, אופטימיזציה, ניתוח, מעקב ותחזיות של המערך השיווקי. בשל החשיבות של מערך המכירות מנסות חברות רבות לפעול בתחום, לא מעט מהן ישראליות. קומברס למשל, לאחר ההסכם עם אינפור נכנסת, עם תוכנת Comverse ONE החדשה שלה לתחומים שהם מכנים Sales Force Automation ו- Campaign Management, שניהם בתחום ייעול ואופטימיזציה של שיווק.
ישנה ויראנט (סימול: VRYAF.PK) שמקרטעת אבל אמדוקס (סימול: DOX) בהחלט מתחרה וכך גם מטריקס ולא נזכיר שורה שלמה של מומחיות שירותי IT הודיות ואפילו השותפות IBM ו- SAP מתחרות. אבל קליק מצליחה לתמרן יפה והמכירות והרווחיות עולים בהתמדה ויפה. מעט מאוד משקיעים באמת מבינים בתחרות אבל בשטחיות של וול סטריט מספיק שרואים מתחרות כאלו, נבהלים. האמת היא שההצלחה של קליק במיין סטריט ובתחרות מול ענקיות IT מגדילה את הסיכוי שמישהו ירכוש אותה בפרמיה נאה, לא? אבל דווקא הסיבה השנייה ללחץ על המניה, מנהגי המסחר, היא שמשפיעה הרבה יותר ועל מה מדובר?
האתר www.squeezetrigger.com עוקב אחרי התנהגות מניות. בין השאר הוא עוקב אחרי התנהגות מניות לפני ואחרי פרסום דוחות כספיים רבעוניים. המעקב הזה, שנעשה על אלפי מניות ולאורך 12 רבעונים לפני ואחרי גילה תופעה מעניינת. שקליקסופטוואר היא חלק מקבוצה של מניות שכולן עולות לקראת הפרסום הדוחות ויורדות לאחר פרסום הדוחות. תומאס רונק, מנכ"ל squeezetrigger אומר שהמניות של רוב החברות אינן מציגות איזשהו דפוס התנהגות מיוחד לפני ואחרי פרסום דוחות כספיים, "אבל יש קבוצה של מניות שמציגה התנהגות שחוזרת על עצמה מידי רבעון ומידי שנה, לאורך זמן" והוא נותן דוגמאות כמו CKSW, אדוארד לייף-סיינס (סימול: EW), החברה הגדולה למערכות דם שעלייה ספרנו באריכות לא מזמן, ארקנזס בסט (סימול: ABFS) שעיסוקה בהובלה, JAKKS Pacific, Inc (סימול: JAKK), שעיסוקה בשיווק צעצועים ומוצרי צריכה שונים ועוד, "בכל אלו רואים את אותה ההתנהגות חוזרת על עצמה לאורך 12 הרבעונים האחרונים". שתיים מהמניות המוזכרות אנחנו מכירים היטב, CKSW ו- EW ואכן האיש צודק. רונק אומר שהם גילו ששורטיסטים "רוכבים" על ההתנהגות הזו באופן קבוע.
איך זה ממשיך לעבוד לאורך זמן אם כולם יודעים? אולי השד יודע, אחד מנפלאות וול סטריט. יחד עם זאת הממצאים המוזרים הללו לא אומרים כלום לגבי התנהגות המניות הללו בטווח הארוך. EW, למשל, נמצאת היום בשיא של כל הזמנים וגם CKSW לא עשתה רע בכלל בחמש השנים האחרונות, פי 40.
ומה לוחץ על אלוריון (סימול: ALVR)?: ושוב פעם, לאחר שעשתה סימנים של התאוששות, נכנסה המניה, מאז אמצע אוקטובר, למסלול של ירידות. אם יש בעולם חברת נישה מובילה ומצטיינת שאפופה ביותר חוסר ודאות, במיין סטריט ובוול סטריט יותר מאשר אלווריון הראו לנו. הויכוח לגבי החברה משתקף היטב כשמסתכלים על הערכות האנליסטים שכמעט כולם התכנסו לאחרונה להמלצת Hold. אם לנסות ולהפריד בין העובדות ליריות מהמותן אז האשמה בלחץ המתחדש על המניה קשורה, שוב, בעיקר באי הודאות בנושא הויימאקס. נכון, ישנה הבעיה במכירות שממשיכות לרדת ולפי ההנהלה לא יציגו משהו מיוחד גם ברבעון הנוכחי. אבל אם בוחנים לעומק את אי הודאות סביב, הויימאקס "אשמה" גם במצב ההכנסות.
פרויקטים רבים מוקפאים עד שהמצב בין הויימאקס וה- LTE יתבהר. מול בעיה מהסוג הזה אלווריון אינה יכולה לעשות מאומה בעניין המניה. אם וול סטריט הייתה משתכנעת שהויימאקס "ינצח" מניית אלוריון הייתה הופכת מיד לחביבת האנליסטים ומתעופפת השמיימה והתנודתיות בהכנסות לא הייתה משפיעה כלל, בדיוק כפי שקרה ב- 2004 וב- 2007 כאשר מטוטלת הציפיות זזה לכיוון הויימאקס. היום, כאשר המטוטלת נוטה (ברוחם של אנליסטים ומשקיעים לא בהכרח במציאות) מעט יותר לכיוון ה- LTE (אבולוציה ארוכת טווח, מכשירי ה- 4G), אלווריון נמצאת בבעיה מול וול סטריט ושום דבר לא יעזור אפילו אם הייתה מגייסת אשף שכנוע מהסוג של דן זיסקינד שהצליח להביא את כל המוסדיים לטבע ולטווח ארוך. אלווריון, שהיא החברה הכי מזוהה בעולם עם ויימאקס, נקלעה כאן לקרב בין טיטאנים על שוק האלחוט ואין לה שום יכולת להשפיע.
מצדדי ה- LTE בארה"ב הם AT&T (סימול: T) ווארייזון (סימול: VZ) ותומכי הויימאקס הם ספרינט (סימול: S), כלירוויו (סימול: CLWR), ענקית הכבלים קומכאסט (סימול: CMCSA) ואינטל (סימול: INTC). הויימאקס קיבל לאחרונה רוח גבית רצינית כאשר אינטל, ספרינט וכלירוויו רישתו את טאיוואן כולה. כלומר, הויימאקס קיבל הוכחה כרשת אלחוטית לכל דבר ולא כ"תוספת". גם המינוי של ג'וליוס גאנאכובסקי ליו"ר הרשות לתקשורת בארה"ב מרמז טובות לויימאקס. הוא רוצה לזוז ומהר בכיוון כיסוי מלא של ארה"ב כולה ברשת שתספק פס רחב והכל, וכיוון שספרינט וכלירוויו, בשיתוף עם סיסקו (סימול: CSCO), אינטל ואלווריון כבר החלו לרשת את מרכזי האוכלוסייה הגדולים, יש להם היתרון לזכות בנתח משמעותי מתוך אותם 7.2 מיליארד שגאנאכובסקי יחלק בקרוב לדחיפת המהלך.
האנליסטים של ZACKS, מהאתרים הפיננסיים המובילים, בחרו, ביום ה' האחרון, באלווריון כ- Bull of the Day (המניה המומלצת של היום) והעלו המלצתם לקנייה וזאת לאחר, "סדרה ארוכה של חוזים גדולים בתחום הויימאקס". קונסנסוס האנליסטים מדבר על מעבר לרווחיות ועליות במכירות החל מ- 2010 אבל על פי הקונסנסוס הרווח למניה, ב- 2010 נע בין 6 ל- 21 סנט מה שבמחיר הנוכחי, 3.7 אינו עושה קנייה כרגע למעניינת.
כיוון שהחברה עצמה אומרת שהרבעון הנוכחי לא יצביע על שיפור אז התלות של המניה הזו בהרגשה לגבי הויימאקס מוחלטת רגע. זה אומנם מטופש אבל כך הם פני הדברים. מה שקרה בוול סטריט הוא שהמשפט הלא מדויק,
"Alvarion, a pure WIMAX solutions provider" החליף את המשפט המדויק, "Alvarion a pure-play wireless solutions provider".

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
20 שנה אחרי הרפורמה, מסרו: “הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”; על השלכות הרפורמה, האם היא הצליחה בפועל וגם למה אסור לתת לחברות הביטוח להפוך לריכוזיות יותר ממה שהן
כנס “20 שנה לרפורמת בכר: מה הלאה?” שנערך ע״י מכון ספרא ומרכז הראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, הפך לזירת חשבון נפש מרתקת לתוצאות הרפורמה שקמה כדי לשנות את הריכוזיות הגדולה של הבנקים בתקופה ההיא, ובעיקר לשנות את פני שוק ההון הישראלי. חברי הוועדה לשעבר: אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר, שבו כדי לבחון את החלטותיהם מלפני שני עשורים, אך גם להזהיר מפני מגמות חדשות שמאיימות לדבריהם “להחזיר את הגלגל לאחור”.
ארבעתם, שעמדו במוקד אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות המשק, התייחסו לדיון המתעורר כיום סביב האפשרות לאפשר לבנקים ולגופים מוסדיים לפעול תחת קורת גג אחת, מגמה שזכתה לכינוי “המודל של 10 הג'יאנטס”. במרכז הדברים שמסרו עמדה קריאה משותפת אחת: לא לפרוץ את הגבולות שהציבה ועדת בכר. הם הדגישו כי אף שהרפורמה יצרה שוק תחרותי ומבוזר יותר, היא גם הולידה ריכוזיות חדשה. הפעם בידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים - ולכן יש לבחון את המציאות הכלכלית של ימינו בזהירות.
“הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש, לשעבר ראש אגף שוק ההון והביטוח באוצר: “אסור שהציבור ישלם שוב את המחיר על ניגודי עניינים שמתחבאים מתחת לפני השטח”. דידי לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה: “יצרנו מפלצות חדשות, וצריך להתמודד איתן באומץ. הגיע הזמן לוועדת בכר 2 - שתטפל בריכוזיות של המוסדיים ובגודל האדיר שלהם, שמגיע כבר למעל ל-3 טריליון שקל״.
דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הציב מראה היסטורית בפני המשתתפים באולם: “כבר בוועדת בבייסקי בשנת 1986 דובר על אותם ניגודי עניינים, אבל אז הבנקים היו חזקים מדי פוליטית, ולכן ההמלצות לא יושמו. זה בדיוק הלקח ההיסטורי שאנחנו עלולים לשכוח - מי שלא למד אותו, נדון לחיות אותו שוב ושוב״. לדבריו, חזרה למבנה שבו גופים מוסדיים יחזיקו בבנקים “תעוות את התחרות ותשחזר את ניגודי העניינים שבכר ניסתה לקטוע מהשורש”.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- יאיר המבורגר הופך להיות מפלצת - ועדת בכר נלחמה בבנקים והפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק; אסור לתת להראל לרכוש את ישראכרט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יואב להמן, שכיהן אז כמפקח על הבנקים, סיפר על הקשיים שליוו את היישום: “היינו צריכים להתמודד עם מערכת כלכלית שהייתה מרוכזת מאוד ונהנתה מכוח פוליטי חסר תקדים״ אמר. “אבל ראינו גם את הפגיעות: הבנקים דחפו ללקוחות קרנות שהם עצמם ניהלו, זה היה ניגוד עניינים קלאסי. הפתרון היה רק מבני - לנתק את הכוחות האלה. מי שחושב שאפשר לשלוט בכך רק באמצעות רגולציה, טועה״.