אכזבה לרציו פטרוליום - קידוח Partridge נמצא יבש
שותפות רציו פטרול יהש -4.04% , שבשליטת המשפחות לנדאו ורוטלוי, דיווחה הבוקר לבורסה כי לאחר קדיחה לעומק סופי של 2,442 מטר, קידוח Partridge שבים הצפוני נמצא יבש ולאחר שנמצאו סימני הידרוקרבוניים לא משמעותיים.
מדובר בקידוח ימי בשטח הרישיון שברישיון 1989.P בים הצפוני בשטח המים הכלכליים של בריטניה כ-120 קילומטר מול חופי סקוטלנד. רציו מחזיקה 15% מהזכויות ו-Azinor Catalyst מחזיקה ביתר (85%). הקידוח ייאטם ויינטש כאשר סך ההוצאות בגין הקידוח ועד לנטישה מסתכמות ב-10 מיליון דולר, חלקה של רציו עומד של 1.8 מיליון דולר. נזכיר כי לפני הקידוח, באמדן הטוב ביותר, דווח על פוטנציאל למציאת 62 מיליון חביות נפט ב-Main K34 ועוד 20 מיליון חביות הפרוספקט העמוק יותר Main K34 Deep.
רציו פטרוליום הוקמה בשנת 2011 לאחר שהגיאולוג והיזם איתן אייזנברג פנה לאחר גילוי מאגר 'לווייתן' למשפחות רוטלוי ולנדאו והציע להמשיך את המומנטום החיובי מעבר לים. בניגוד לרציו יהש, רציו פטרוליום עוסקת בחיפושי נפט וגז מחוץ לשטחי החיפוש של ישראל. רציו פטרוליום קיבלה זכויות נפט במלטה, גאיינה, אירלנד ובפיליפינים. בינואר האחרון גייסה רציו פטרוליום 120 מיליון שקל כאשר קבוצת דלק השקיעה 20 מיליון שקל תמורת 17.5% מהזכויות.
- 6.פנחס 03/09/2017 16:30הגב לתגובה זולמשל: רוטקס ארגמן רציו
- 5.מיכל המבינה 03/09/2017 16:00הגב לתגובה זוכמו בכל שנה ספטמבר השחור או ספטמבר הנאחס של כולנו תמיד יהיו ירידות ותמיד תהיה סיבה אחרת. עכשיו זה מלחמה של ארהב עם צפון קוריאה וכל פעם מצאו משהו אחר. תמיד על פני ההיסטוריה ספטמבר הוא חודש שלילי והשנה שלילי חזק בגלל שהבורסות עלו יותר מידי וכנראה זה זמן של פיצוץ הבועה. לדעתי נאסדק מינוס 10% החודש. לברוח ולחזור באוקטובר. לא זמן טוב להחזיק מניות מי שברווח שימכור מהר !!!!!! תמיד ספטמבר שחור ושלילי תשואות רעות מאוד !!!!!!
- 4.ערן 03/09/2017 13:14הגב לתגובה זוזה אומר דאון סייד של 17% נזרקו לפח 10 מליון שח מהקופה ויש עוד הוצאות שידללו את הקופה
- 3.בהצלחה ליוסי ארד .... (ל"ת)אבנר 03/09/2017 12:26הגב לתגובה זו
- 2.Fg 03/09/2017 11:17הגב לתגובה זושל בעליי מניות רציו.גנבים!
- 1.הכי ותיק 38 03/09/2017 09:53הגב לתגובה זולאור התגלית הענקית של אקסון בשדה הסמוך צריך הרבה סבלנות אבל כ השקעה לטווח רחוק שווה לקחת את הסיכון
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
