יואב שטרן סטרטסיס
צילום: סטרטסיס

שינוי כיוון בסטרטסיס? הנהלת החברה תכנס למו"מ עם 3D

לאחר שבעבר דחו את ההצעות מצד חברת הענק האמריקאית, דירקטוריון יצרנית המדפסות התלת מימדיות מודיע על שינוי כיוון אל מול 3D האמריקאית; כעת, ניצבת החברה מול מיזוג עם חברת דסקטופ ושתי הצעות רכש - 3D וננו דיימנשן הישראלית (אותה היא תנסה למנוע בכל מחיר)
איתן גרסטנפלד |

דירקטוריון יצרנית מדפסות התלת מימד סטרטסיס  סטרטסיס  הודיע כי נכנסה למשא ומתן עם 3D האמריקאית, בנוגע להצעת הרכש אותה פרסמה בשבוע שעבר. זאת לאחר שבעבר דחו את הצעות הרכש מצד החברה האמריקאית ומצדה של המתחרה הישראלית ננו דיימנשן ננו דיימנשן (הצעה חלקית).

בהחלטת דירקטוריון החברה נקבע היום פה אחד, כי היא תיכנס למשא ומתן עם 3D בנוגע להצעת הרכישה המתוקנת שהגישה בשבוע שעבר לפי מחיר של 24.07 דולר למניה. מדובבר בשנוי כיוון מצד הנהלת החברה שכן בעבר חתמה החברה על מיזוג עם חברת דסקטופ מטאל (Desktop Metal), במטרה להביא לביטולן של הצעות הרכש מצד המתחרות. במידה והצעת הרכש המעודכנת של 3D תתקבל, הרי שהחברה האמריקאית תישא בכל העלויות וההוצאות הנוגעות לביטול העסקה עם דסקטופ מטאל. עם זאת, בהנהלת החברה המשיכו לטעון גם לאחר הכניסה למשא ומתן עם 3D, כי שתי העסקאות עדיין על השולחן.

מטרת העל של מנהלי החברה בחודשים האחרונים, היא לחסום את ניסיון ההשתלטות מצדה של ננו דיימנשן. בדירקטוריון, אותו מבקשים בננו להחליף, סבורים שהצעת הרכש החלקית תביא ליצירת הפסד לכלל בעלי המניות של סטרטסיס. לדבריהם, במידה והצעת הרכש הנוכחית של ננו תצליח, ננו תהיה מחויבת, לאפשר לכל בעל מניות חלון זמן של ארבעה ימים נוספים בכדי להצטרף להצעה. במצב זה, היקף ההיענות להצעת הרכש צפוי לגדול משמעותית, ומכיוון שננו מחויבת לרכוש את המניות באופן שווה אך מוגבלת בסכום הכולל לרכישה, היא תוכל להיענות רק באופן יחסי לכל מחזיק מניות. מה שעשוי להביא לירידה במחיר המניה, ובהתאם גם לפגיעה בשוויה של החברה. כמו כן, בחברה שבו על טענתם בנוגע לניגוד עניינים משמעותי מצדה של ננו, שעלול להוביל לכך שהיא תחסום עסקאות עתידיות למיקסום ערך.

במסגרת ההצעה הנוכחית של 3D, כל מניה של סטרטסיס תומר ל-7.5 דולר במזומן, ו-1.5444 מניות בחברה המאוחדת, ותביא לכך שבעלי המניות של סטרטסיס יחזיקו בכ-44% מהחברה המאוחדת, בנוסף לתשלום במזומן של כ-540 מיליון דולר. זאת לאחר שההצעה הקודמת נדחתה בתחילת החודש על ידי הנהלת החברה, במקביל לדחיית הצעה מצדה של ננו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.