מניית קמהדע - ממשיכה צפונה בדרך למהלך עליות
ב-25 לאוקטובר ניתחתי את קמהדע והערכתי שהיא מניה נפלאה לאסטרטגיה ארוכה. היא ניחנת בכל התכונות שיכולות לייצר מהלך עליות ארוך ורווחי בתנאי שלא תצמיד את אפך למסך ובתנאי שתיערך עם תוכנית מסחר טובה. 2014 הייתה שנת מפנה בה ירדה המניה ממחיר של 62 ש' למניה לשפל של 11.6 ש' למניה. משם החלו העניינים להתייצב, ולהתייצבות זו מספר מרכיבים:
1. דשדוש בין 11.6-19.30 ש' למניה.
2. דעיכה במחזורי המסחר.
3. רצועות בולינגר הופכות צרות ואופקיות.
כלומר, פריצה מובהקת של רמת 19.3 ש' למניה מהווה את הסימן ליציאתו של מהלך עליות משמעותי וארוך, וקמהדע פרצה ועוד איך. אפשר לראות בבירור כיצד מחזורי המסחר גדלו עם הפריצה מעלה, דבר המעיד על מעבר משלב האיסוף לשלב הביניים המתאפיין בעליות. אפשר לראות כיצד הפכה רמת ההתנגדות שנפרצה מעלה לרמת תמיכה. למעשה, כל הסימנים מעידים שקמהדע לא אמרה את המילה האחרונה ומחירים גבוהים יותר ממתינים במהלך החודשים הקרובים.
הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 7.אני מחזיק קמהדע וקיוויתי שגורביץ לא יכתוב עליה... (ל"ת)דור 05/02/2017 20:46הגב לתגובה זו
- 6.כשיש גיוסים אני מתחיל לבדוק (ל"ת)אני 05/02/2017 10:12הגב לתגובה זו
- 5.Sassi6 03/02/2017 04:41הגב לתגובה זואייל, בשלשת החדשים האחרונים עלו המדדים, אסאנפי-9.2%+ דאו ג'ונס-10.9%+ נסדאק-11.42%+ בריבית שנתית זה יוצא 36.8% לאסאנפי, 43.6% לדאו ג'ונס, 45.68% לנסדק, ג'ורג' סורוס מופסד מיליארד דולר בגלל פוזיציית השורט שלו נגד אפקט טרמפ, אז האם ימשיך סורוס להפסיד? או האם עלתה הסבירות לתיקון ארוך ועמוק בימים הקרובים? תודה
- יוסף 03/02/2017 18:31הגב לתגובה זוהוא יודע בדיוק כמוך ובטח מר' גורביץ לא פתח פוזיציה שורט או לונג על הדולר מכוון שאם הוא באמת היה יודע הוא היה מיליארדר.
- 4.יצחק 01/02/2017 15:53הגב לתגובה זואנחנו זוכרים את הכתבה של מר גורביץ על אפריקה : "עוף החול מתעורר"... מאז המניה צללה וירדה וצללה. אח"כ זמן רב לא שמענו ממר גורביץ. קניתי את המניה קמהדע בשערים נמוכים רק בגלל הידיעה וההבנה שחברה שיש לה מוצר אמיתי וחוזים ארוכי טווח אלה נתונים מספיקים כדי להחזיק נייר כזה לטווח ארוך. בשביל זה לא צריך "מומחה"
- 3.1 01/02/2017 15:15הגב לתגובה זושכבר החלה את העליות ואתה כביכול "ניתחתה " אותה ומראה תשואה יפה ואתה כבר רץ לפרסם את זה . גלוי נאות היה אם תפרסם גם את עשרות המניות שניחשתה לא טוב ויש יותר מניות ומדדים כאלה מאשר ניחשתה טוב .
- 2.ארז 01/02/2017 11:02הגב לתגובה זוקונה מחוץ לבורסה במחירים הגבוהים בשוק אגחים שהפסיקו להיסחר כמו סינרג'י, דוראה,אולימפיה,אפריל ב', סיאלו,סיביל ג'רמני,מטיס קפיטל,רילון,חפציבה חופים,אייס דיפו,אורבנקרופ ואחרים. ומניות וולקן וגבעות. במכירת האג"ח ניתן להתקזז מול רווחי הון במהלך השנה ולנצל את מגן המס. לפרטים והצעות מוזמנים לפנות בצירוף פירוט כמות ענ למייל : [email protected] ולקבל הצעה הוגנת.
- 1.אמן (ל"ת)סטולי 01/02/2017 08:47הגב לתגובה זו
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

