מעצר אזיקים חשוד
צילום: Istock

הדרום הפרוע: הוגש כתב אישום בעקבות סחיטת דמי חסות של 27 מיליון שקל

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ג'עמה קאדי (49) מרהט, כאנם אלסאנע (49) מטראבין א – צאנע ו"כוח הדרום" חברה שבבעלות קאדי, זאת לאחר שבאמצעות החברה גבו הנאשמים פרוטקשן ואיימו על קבלנים
נחמן שפירא | (4)

פרוטקשן באתרי בנייה לצערנו היא לא תופעה חדשה. בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת פרוטקשן - דמי חסות בכל הארץ ובפרט באזור הדרום.

תופעת השמירה הכפויה רווחת במיוחד בתחום השמירה על אתרי בניה, מאחר ובאתרי הבניה מצויים ציוד וחומרי בניה רגישים ויקרים, שהיעלמותם או פגיעה בהם מסבים נזק כלכלי משמעותי לקבלנים, לרבות בדרך של עיכוב התקדמות פרויקט הבניה.

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ג'עמה קאדי (49) מרהט, כאנם אלסאנע (49) מטראבין א – צאנע ו"כוח הדרום" חברה שבבעלות קאדי, זאת לאחר שבאמצעות החברה גבו הנאשמים דמי חסות של כ-27 מיליון שקל שכללו בין היתר פרוטקשן של כ-4 מיליון שקל ועוד 23 מיליון שקל של שירותי שמירה לא חוקית.

מכתב האישום שהגישו עו"ד נועה ברח"ד ושאול אשחר מהמחלקה הכלכלית ועו"ד אירית קוטונה – גינדי ממשרד העבודה עולה כי במסגרת התופעה, גורמים עבריינים וביניהם הנאשמים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום. בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף כמובן לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים.

לצורך קידום פעילותם הקים קאדי את חברת "כוח דרום" המעניקה כביכול שירותי שמירה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לעסוק ולתת שירותי שמירה, והכל מתוך מטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן.

הנאשם אלסאנע כיהן כמנהל בכיר בחברה של קאדי ובמסגרתה גבו השניים דמי חסות מקבלני בניה באזור הדרום. לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשמים כלל לא נדרשו לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא בטריטוריה שלהם: אזור דרום הארץ ובפרט בערים באר שבע, נתיבות, שדרות ואופקים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

שלומי יוסף

מאיימים על הקבלנים. צילום שלומי יוסף

לפי כתב האישום -"המוניטין" שצברו לעצמם הנאשמים כ"נותני החסות" בשטח, סייעו להם להטיל אימה על קבלני הבניה באזור ולהבהיר לקבלנים שעליהם להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשמים, גם ללא כל איום מפורש מצדם, לא פעם שקבלנים סירבו לקבל את "שירותי השמירה" נגרם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים, לאתר הבניה או לכלי העבודה של הקבלנים כמו כן כאשר ביקשו חלק מהקבלנים לסיים את ההתקשרות עם הנאשמים נדרשו לשלם גם בעבור סיום ההתקשרות.

קיראו עוד ב"משפט"

בכתב האישון מופיעים מקרים בהם קבלנים פנו מיוזמתם לנאשמים, כדי להינצל מנזקים וגניבות. במרבית המקרים, הנאשמים לא העמידו שומרים באתרים אלא הסתפקו בסייר שסייר בין כמה אתרים במקביל. כחלק מהתופעה, הקבלנים נמנעו מלפנות לחברות שמירה מוסדרות, נוכח היעדר אפשרות ממשית לקבל שירותי שמירה מגורמים אחרים. 

לפי כתב האישום, כשישה קבלנים נאלצו לשלם לנאשמים באמצעות חברת "כוח דרום", כ-4 מיליון שקל, בנוסף קיבלו הנאשמים באמצעות חברת כוח דרום  23 מיליון שקל לאחר שסיפקו שירותי שמירה וקבלן שירות, בטענה כי יש בידם את הרישיונות הנדרשים, שכמוהן לא היו בידם.

מכת מדינה

בנוסף  התגלה בחקירה כי בחמש בשנים האחרונות, ניהלו הנאשמים ספרי חשבונות כוזבים, במטרה להתחמק מתשלום מס וסייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס, על דרך רישום עובדים פיקטיביים כשכירים, בשכר נמוך, בעוד שבפועל העבירו משכורות גבוהות הרבה יותר, למקורביהם, במזומן, מבלי שיירשמו בספרי החברה ומבלי שיועברו ניכויי מס כדין בהיקף של  17 מיליון שקל.

בבקשת המעצר נכתב: "בבחינת מסוכנתם של המשיבים יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, החברתי והכלכלי שהיא גורמת,  כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם".

לנאשמים יוחסו עבירות של סחיטה באיומים; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; קיום משרד שירותי שמירה ללא רישיון; ארגון שירותי שמירה ללא רישיון; חובת פיקוח נושא משרה לעסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון; עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; מסירה של אמרה או תרשומת כוזבות בדו"ח על פי הפקודה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאדם אחר; אי ניכוי מס; אי תשלום דמי ביטוח בעד עובד ואי תשלום דמי ביטוח בריאות עבור עובד. בנוסף, יוחסו לנאשמים עבירות הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש  אסור בגין הכספים שהתקבלו מעבירות הסחיטה והמרמה.

בנוסף לקאדי יוחסה גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר שכשאר הגיעו לעצור את הנאשמים קאדי נמלט והתחבא במבנה בכפר ותידרך שלא לומר לשוטרים היכן הוא נמצא.

במקביל לכתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש בין היתר התבקש ביהמ"ש לחלט את יתרות הזכות של הנאשמים בחשבונות הבנק, כסף מזומן שנתפס בביתם או על גופם של הנאשמים ורכבי יוקרה שבבעלותם.

התיק נחקר ע"י יאל"כ מלהב 433 במשטרת ישראל, חוקרי צוות יהלום של רשות המיסים, חוקרים מטעם משרד העבודה והביטוח הלאומי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ענת 09/06/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    תארו לעצמכם כמה קיבלו הפושעים האלה, איך הטילו אימה על בעלי עסקים, שנים על גבי שנים. צריך לקרוע את הצורה. כל הכספים יוחזרו לנסחטים. להמשיך בכל הכח. כל הכבודהלמשטרה ולבית המשפט..
  • 3.
    בית המשפט 08/06/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
    אם לא יכנסו ל 15 שנים בכלא אז המדינה לא עשתה דבר ,מספיק עם העונשים המגוחכים שבית המשפט משית
  • 2.
    מוחמד 08/06/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
    שנים רבות בכלא בתוספת קנסות וחילוט כל הרכוש של הסוחטים. נהפך למכת מדינה וזה צריך להיפסק.
  • 1.
    הכי חשוב, מה בית המשפט נתן לפרקליטות בסוף (ל"ת)
    חיים 08/06/2023 10:34
    הגב לתגובה זו
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.