מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

אלא שהמחלוקת לא עסקה רק בתוכן הצוואה, אלא גם באופן שבו היא קוימה. הבן פנה לרשמת לענייני ירושה וביקש צו לקיום הצוואה, מבלי להודיע לאמו או לאחיו על עצם הבקשה. הצו ניתן, ורק חודשים לאחר מכן, כשהבן הגיש תביעה נוספת נגד אמו בטענה לזכויות רכושיות, נודע לה בדיעבד כי הצוואה כבר קוימה. השופט אליעז קבע כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב. “המשיב לא רק שנמנע מלהביא את דבר הגשת הבקשה לידיעת אמו”, הוא כתב בהכרעת הדין, “אלא הוא המתין עד לאחר שהושלם המעשה וניתן הצו”. בית המשפט הזכיר כי תקנות הירושה מחייבות מסירת הודעה ליורשים על פי דין, בייחוד כשהם מודרים מהצוואה. במקרה הזה, הודגש, מדובר לא רק בחובה פורמלית אלא גם בדרישה בסיסית של הגינות. העובדה שאם לשמונה ילדים לא עודכנה כלל על כך שמתנהל הליך שמנשל אותה לחלוטין, שיחקה תפקיד מרכזי בהחלטה לבטל את צו קיום הצוואה.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

• כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר שבוטל הצו, עבר בית המשפט לדון בהתנגדות לגופה. כאן נבחנה השאלה המרכזית: האם הצוואה נערכה מתוך רצון חופשי, או שמא מדובר בתוצאה של השפעה בלתי הוגנת. השופט אליעז יישם את המבחנים שנקבעו בפסיקה, ובראשם הלכת מרום, שבוחנת את מידת התלות של המצווה, קשריו עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה ומידת המעורבות של הנהנה. התמונה שעלתה היתה קשה. מצד אחד, אדם חולה, סיעודי, שתלוי לחלוטין בעזרה של סביבתו. מצד שני, בן שיצר את הקשר עם עורך הדין, העביר לו מסמכים, ולפי קביעת בית המשפט אף הסתיר את הדרך שבה הגיע האב למעמד החתימה. “הסתרת הדרך בה הגיע המנוח למשרדו של עורך הדין מחזקת את החשש להשפעה בלתי הוגנת”, נכתב בפסק הדין. לכך הצטרפה העובדה הדרמטית ביותר: נישול מוחלט של רעיית המנוח ויתר ילדיו. הבן עצמו, כך נקבע, לא סיפק כל הסבר מדוע אביו בחר להדיר את אשתו, שעל פי עדויות טיפלה בו במסירות במשך שנים ארוכות. בעדותו אף הוא הודה כי הופתע מכך שהוא היורש היחיד, ואמר בפשטות: “אין לי הסבר”.

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

אלא שהמחלוקת לא עסקה רק בתוכן הצוואה, אלא גם באופן שבו היא קוימה. הבן פנה לרשמת לענייני ירושה וביקש צו לקיום הצוואה, מבלי להודיע לאמו או לאחיו על עצם הבקשה. הצו ניתן, ורק חודשים לאחר מכן, כשהבן הגיש תביעה נוספת נגד אמו בטענה לזכויות רכושיות, נודע לה בדיעבד כי הצוואה כבר קוימה. השופט אליעז קבע כי מדובר בהתנהלות חסרת תום לב. “המשיב לא רק שנמנע מלהביא את דבר הגשת הבקשה לידיעת אמו”, הוא כתב בהכרעת הדין, “אלא הוא המתין עד לאחר שהושלם המעשה וניתן הצו”. בית המשפט הזכיר כי תקנות הירושה מחייבות מסירת הודעה ליורשים על פי דין, בייחוד כשהם מודרים מהצוואה. במקרה הזה, הודגש, מדובר לא רק בחובה פורמלית אלא גם בדרישה בסיסית של הגינות. העובדה שאם לשמונה ילדים לא עודכנה כלל על כך שמתנהל הליך שמנשל אותה לחלוטין, שיחקה תפקיד מרכזי בהחלטה לבטל את צו קיום הצוואה.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

• כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
• צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר שבוטל הצו, עבר בית המשפט לדון בהתנגדות לגופה. כאן נבחנה השאלה המרכזית: האם הצוואה נערכה מתוך רצון חופשי, או שמא מדובר בתוצאה של השפעה בלתי הוגנת. השופט אליעז יישם את המבחנים שנקבעו בפסיקה, ובראשם הלכת מרום, שבוחנת את מידת התלות של המצווה, קשריו עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה ומידת המעורבות של הנהנה. התמונה שעלתה היתה קשה. מצד אחד, אדם חולה, סיעודי, שתלוי לחלוטין בעזרה של סביבתו. מצד שני, בן שיצר את הקשר עם עורך הדין, העביר לו מסמכים, ולפי קביעת בית המשפט אף הסתיר את הדרך שבה הגיע האב למעמד החתימה. “הסתרת הדרך בה הגיע המנוח למשרדו של עורך הדין מחזקת את החשש להשפעה בלתי הוגנת”, נכתב בפסק הדין. לכך הצטרפה העובדה הדרמטית ביותר: נישול מוחלט של רעיית המנוח ויתר ילדיו. הבן עצמו, כך נקבע, לא סיפק כל הסבר מדוע אביו בחר להדיר את אשתו, שעל פי עדויות טיפלה בו במסירות במשך שנים ארוכות. בעדותו אף הוא הודה כי הופתע מכך שהוא היורש היחיד, ואמר בפשטות: “אין לי הסבר”.