כשאינה תורוארטל, אזרחית גרמניה בת כ-40, ראתה פרסומת של חברת השקעות ישראלית באינטרנט באפריל 2017, היא לא יכלה לדמיין שהיא עומדת להיכנס לסיוט שיימשך שנים,  יעלה לה יותר מ-35 אלף דולר ויגיע לכותרות.

השבוע חייב בית המשפט השלום בתל אביב את חברת אינבנטיבה מרקטינג ישראל ושמונה נתבעים נוספים לשלם לה 288 אלף שקל, לאחר שקבע כי הם הפעילו נגדה "מצג שווא משוכלל" שנועד "לסמא את עיניה ולגרום לה להוציא כמה שיותר מכספה". הפרשה חושפת עד כמה קל לחברות ישראליות לנצל משקיעים זרים - ועד כמה קשה לתפוס אותן.

ההתחלה: פרסומת באינטרנט

הכל התחיל בפרסומת של פלטפורמת המסחר "RTCfinance" שתורוארטל ראתה ברשת. תוך זמן קצר התקשר אליה אדם שהציג את עצמו בשם ווסטר בן  וטען כי הוא ברוקר מטעם החברה. הוא נשמע איש מקצוע ותהליך המכירה היה מקצועי: הוא הסביר כי החברה ואנשיה הם "מומחים, בעלי רישיון לעסוק במסחר באמצעותם של מכשירים פיננסיים", והציע לה "תוספת נחמדה למשכורת החודשית".

אלא שזה לא היה שמו האמיתי, החברה לא הייתה מורשית, והייעוץ לא היה מקצועי. זה היה רק התחלה של מה שהשופט גיא הימן כינה "התנהלות פסולה במקום ייעוץ השקעות".

• רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
• שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחרי שתורוארטל השתכנעה ופתחה חשבון, נכנס לתמונה נציג נוסף - אינגליווד ברונו Englewood Bruno  שהציג את עצמו כמנהל סיכונים עם ניסיון רב שנים. "ברונו הסביר כי הוא מנהל הסיכונים שילווה את התובעת בפעילותה כדי לאפשר לה להפוך לסוחרת מצליחה ולצבור רווחים בחשבון", תיעד השופט.

השמות הבדויים לא היו מקרה. כפי שהעידה מיכל אסייס, עובדת החברה: "השם שאני השתמשתי בו היה 'קייט' ושם המשפחה: 'מלר'. אמרו לנו שכדאי שם בינלאומי". גם סמואל פלקון, אחד הנתבעים, אישר: "זה נכון, אני לא זוכר במדויק את השמות, אבל נכון לכולם היו שמות בדויים".

תורוארטל החלה להפקיד כספים, ואז התחיל הלחץ. מההתכתבויות שהוצגו לבית המשפט עולה תמונה מטרידה של לחץ רציף להפקדת כספים נוספים, תוך התעלמות מהמצב הכלכלי של הלקוחה. "כסף נוסף יופקד בקרוב אבל זה ייקח עד שלושה שבועות", כתבה תורוארטל לנציג החברה. "אני בוטחת בכם ובידיעותיכם על השוק ברגע זה איני יכולה להפקיד עוד כסף, זה סיכון גבוה מדי עבורי כי עלי לשלם חשבונות חודשיים".

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה

אבל הנציגים לא הפסיקו. "אני מרוצה מהקשר העסקי אתכם ורואה את הפוטנציאל אבל אני פשוט לא יכולה כרגע!!!", כתבה בייאוש. "אם אוכל לגייס את הכסף אעשה זאת, ואני עושה זאת, אבל עלי לערוך כמה שיחות טלפון".

היא אפילו נטלה הלוואה של 5,000 אירו כדי להמשיך להשקיע. אבל ב-26 באפריל 2017, כשבדקה את החשבון, גילתה שכל הכסף שהפקידה - למעלה מ-21 אלף דולר - "ירד לטמיון".

הונאה דרך בונוסים - קיבלתם בונוס!! אבל... 

במקום להודות בכישלון, שלחה החברה נציג חדש - ג'יובאני שפירו Giovanni Spiro - עם הודעה שכותרתה "Great news!!". "לאור מצב חשבונך, אנו מקבלים בונוסים מדהימים", כתב לה באנגלית. "הפוזיציות שלנו בתנופה ואני רוצה לדחוף את זה קדימה עד כמה שאנחנו יכולים".

הפנייה הסתיימה בקריאה נרגשת: "I TRUST YOU CAN DO IT – WE MUST!!!!".

אלא שזה היה פיתיון. כשתורוארטל הסבירה שהיא בקצה יכולתה, השיב הנציג: "אני מבין, אבל אנחנו במצב שאנחנו צריכים לדחוף קדימה ואין לנו הרבה זמן. 'צעד-צעד' נלך אחרי שתגיעי לכיסוי ההפסדים. אנחנו צריכים נזילות בחשבון ואני צריך שתהיי איתי". הלחץ המשיך להתגבר. "התקשרי לבנק ובקשי לאשר, אנחנו זקוקים לכסף כדי לסחור היום", כתב הנציג באותיות מודגשות. ואז הגיע הפיתיון הגדול: "אם תמשיכי להפקיד כסף, תזכה התובעת לעבוד עם אדם מדהים, ברוקר בשם רוגאן רל, שעבודה עמו היא פריבילגיה עצומה".

ביולי 2017, אחרי שהפסידה למעלה מ-35 אלף דולר, כתבה תורוארטל מכתב נואש שחושף את הטרגדיה האנושית. "איבדתי את האמונה ואת הביטחון. הפסדתי למעלה מ-35 אלף דולר, אני צריכה את הכסף, אין מוצא, אני בצרות גדולות. יש לזה השלכה ניכרת על חיי האישיים. ילדיי הם הדבר החשוב לי ביותר. בבקשה, אשר לי למשוך 21,000. אני לא מאשימה איש, אני רק רוצה לצאת ולקבל את חיי בחזרה. אנא סגור את חשבוני באופן מידי. אני צריכה את הכסף חזרה מיד!!!!"

במקום רחמים, קיבלה הסבר על "תנאי הבונוסים". הנציג "ג'יובאני" הסביר לה כי "מאחר שהחשבון מצוי בעיצומה של אסטרטגיית מסחר, יש צורך לעמוד בתנאים שמכוחם קיבלה התובעת בונוסים מהחברה".

כשהיא שאלה בתדהמה: "תנאי הבונוסים???? חשבתי שקיבלתי אותם בחינם כדי לכסות את הפסדיי", השיב בתוקפנות: "זכית לראות את כספך בחזרה תודות לכספי הבונוס שהעמידה לך החברה. בלי הבונוסים, היית בחובה של 40 אלף!! כדי למשוך סכום כלשהו מחשבונך את צריכה לעמוד בתנאים".

כאן מגיעה הפרשה למימד הכי מטריד שלה. ממש לפני שתורוארטל הגישה את התביעה ב-2020, אינבנטיבה מרקטינג נרשמה פתאום "מחוסלת". "חוששני כי לא דרך מקרה היא כי החברה הסתלקה מהעולם לפני שהוגשה תביעה זו שהיה ידוע לה, עוד קודם לכן, כי תוגש", כתב השופט. החברות האלו לכאורה יכולות להעלם ברגע לפני שמתגלה ההונאה כשבדרך הן גונבות מעשרות ואפילו מאות אנשים. מעטים מגיעים לבית המשפט. במקרה הזה, הוגשה תביעה ורגע לפני החברה חוסלה, אבל הפעם זה לא עזר לה. לאחר עתירה לבית המשפט המחוזי החברה "חזרה לחיים" ב-2021.

השופט קובע: "התנהלות פסולה במקום ייעוץ השקעות"

השופט גיא הימן לא השאיר מקום לספק בפסק דינו החריף: "הנתבעת ואנשיה העמידו מצג שווא משוכלל למדי, שנועד לסמא את עיניה של התובעת ולגרום לה להוציא כמה שיותר מכספה ולהעבירו לכיסיהם, ללא קשר רציונאלי למידת הצלחתם או למידת ההיגיון בהשקעות שהם ערכו".

השופט הוסיף: "לא נשקפת מהן התנהלות תמת לב של יועץ השקעות מול משקיע פוטנציאלי. ניכר כי נציגיה של הנתבעת דחקו בתובעת להעביר עוד ועוד כספים, ללא קשר למידת הסיכון, שלא הוסברה כל צורכה ללקוחה ובלי לראות לנגד עיניהם, ראש וראשונה, את ענינה של זו".

לגבי השמות הבדויים, קבע: "בקשר מסוג של ייעוץ להשקעות וניהולן, שאיננו 'שירות לקוחות' ושיש בו משנה חשיבות למידת האמון שבין הצדדים וגם לידיעותיהם ולניסיונם הפרטני של הנציגים המסוימים, נראית לי התנהלות זו קשה מאד".

כשמיכל אסייס, עובדת החברה לשעבר (גננת בעלת תואר במדעי ההתנהגות), נשאלה מה הוסבר ללקוחות, תשובותיה חשפו את האמת המטרידה: "בא-כוח התובעת: אם הלקוח היה שואל, נניח: 'מה החברה הזאת עושה? מה הידע שלה?' מה הייתם מסבירים? גב' אסייס: אני לא זוכרת ששאלו אותי דבר כזה. בא-כוח התובעת: מה הסברתם ללקוח לגבי ממה אתם מרוויחים? איך החברה מרוויחה? גב' אסייס: לא זוכרת".

תשובות שהשופט כינה "שלא התיישבו עם מתן הסבר מקיף ללקוחות".

מעבר לתרמית, קבע השופט כי החברה הפרה את חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות. החוק קובע בבירור: "לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רישיון יועץ" ו"לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רישיון מנהל תיקים".

"איש מהנתבעים לא הוכיח כי תנאי זה התקיים", קבע השופט. "סבורני כי אסור היה לאותם נציגים שלה, שעסקו בפעולות הללו, לפעול בישראל או ממנה ללא רישיון".

בית המשפט חייב את כל הנתבעים - החברה, בעליה ונושאי המשרה - לשלם יחד ולחוד: 225,300 שקל עבור עילות התביעה, 15,100 שקל הוצאות משפט, 47,800 שקל שכר טרחת עורך דין, סה"כ: 288,200 שקל

השופט הוסיף הערה חריפה: "בקביעתו של סכום שכר הטרחה הבאתי בחשבון לא רק את היקפה המוערך של עבודה משפטית שנדרש היה להעמיד בניהולה של פרשת התביעה, אלא גם את העובדה שהתקשיתי לקבל מהימנות את עדויותיהם של עדי ההגנה".