בית המשפט לצד עורכי הדין: לא יפורסמו פרטיהם האישיים
עמותת הצלחה לקבל מידע מפורט מלשכת עורכי הדין בנוגע למרשמים של עורכי דין, מתמחים ומאמני מתמחים, מכוח חוק חופש המידע. לדברי העמותה, המידע אמור לקדם שקיפות בפעילות לשכת עורכי הדין ולאפשר פיקוח ציבורי על המקצוע. לשכת עורכי הדין טענה שהיא כבר מפרסמת מידע
רב על עורכי הדין, כולל שמות, פרטי התקשרות, מחוזות ותחומי עיסוק, והביעה חשש שפרסום נוסף של פרטים כמו מספרי רישיון עלול להוביל לשימוש לרעה
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב, הכריע באחרונה בעתירה שהגישה עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת, נגד לשכת עורכי הדין והממונה על חופש המידע בלשכה. העתירה, שהוגשה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ביקשה לחשוף מידע מפורט אודות מרשם המתמחים, מרשם המאמנים ומרשם עורכי הדין.
עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת ביקשה לקבל מידע מפורט מלשכת עורכי הדין בנוגע לשלושה מרשמים:
- מרשם המתמחים – כולל שמות המתמחים,
תאריכי תחילת וסיום ההתמחות, ושמות המאמנים שלהם.
- מרשם המאמנים – פרטים על עורכי הדין שמאמנים מתמחים, כולל מספרם ואולי פרטים נוספים הקשורים להכשרתם כמאמנים.
- מרשם עורכי הדין – מידע על עורכי הדין הרשומים בלשכה, כולל מספרי הרישיון שלהם.
העמותה ביקשה את המידע מכוח חוק חופש המידע, כאמור, במטרה לקדם שקיפות בפעילות לשכת עורכי הדין ולאפשר פיקוח ציבורי על המקצוע. לטענתה, פרסום המידע יסייע לציבור להבין מי הם עורכי הדין הרשומים, מי מאמן מתמחים, ויאפשר מעקב אחר מערכת ההתמחות במקצוע עריכת הדין. הצלחה הדגישה כי הלשכה היא גוף בעל אופי ציבורי, ולכן חלה עליה חובה למסור מידע בהתאם לחוק חופש המידע.
חוק חופש המידע גובר על חוק הגנת הפרטיות
במהלך הדיון, טענה העותרת כי הזכות לקבלת מידע מרשויות וגופים ציבוריים, כולל לשכת עורכי הדין, היא יסוד מרכזי במשטר דמוקרטי. העמותה הדגישה כי חוק חופש המידע, בהיותו חוק מיוחד ומאוחר לחוק הגנת הפרטיות, גובר עליו במקרים של התנגשות בין הזכויות.
- מבקר המדינה: "להגביל את גובה שכר הטרחה של עו"ד מפצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה"
- זה הכל? אבי חימי הושעה על תנאי, מחברותו בלשכת עורכי הדין לחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, לשכת עורכי הדין טענה כי היא כבר מפרסמת באופן יזום מידע רב על עורכי הדין, כולל שמות, פרטי התקשרות, מחוזות ותחומי עיסוק. עם זאת, היא הביעה חשש כי פרסום נוסף של פרטים כמו מספרי רישיון עלול להוביל לשימוש לרעה, זיופים והתחזות.
השופטת הדס עובדיה נדרשה לאזן בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות. בפסק הדין שפורסם, ציינה השופטת כי, "האיזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות מחייב בחינה מדוקדקת של סוגי המידע המבוקש והשלכות פרסומו". היא גם הדגישה כי המידע המבוקש כולל פרטים אישיים שעלולים לפגוע בפרטיותם של המתמחים, המאמנים ועורכי הדין.
השופטת התייחסה גם לטענת העותרת לגבי חוק חופש המידע כחוק מיוחד הגובר על חוק הגנת הפרטיות. עם זאת, היא ציינה כי גם כשחוק חופש המידע חל, יש לבצע איזון ראוי בין הזכויות המתנגשות, בייחוד כשמדובר במידע אישי רגיש.
- בית המשפט קבע: יועץ כלכלי אחראי לקריסת העסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בנוסף, השופטת התייחסה לפרסום היזום של הלשכה וציינה כי "הלשכה כבר מפרסמת מידע רב באופן יזום, המאזן בין הצורך בשקיפות לבין ההגנה על הפרטיות". היא הסכימה עם טענת הלשכה כי פרסום נוסף של פרטים, כמו מספרי רישיון, עלול להוביל לסיכונים כמו זיוף והתחזות.
אחר שקלול הטענות והשיקולים, החליטה השופטת עובדיה לדחות את העתירה. היא קבעה כי הפגיעה האפשרית בפרטיותם של המתמחים, המאמנים ועורכי הדין אינה מוצדקת, בייחוד לאור המידע שכבר מפורסם על ידי הלשכה.
העליון: יש לבצע איזון ראוי בין הזכויות המתנגשות
ישנן פסיקות קודמות בנושא. כך לדוגמה, בפסק הדין בעע"מ 7678/16 דרוקר נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע
במשרד ראש הממשלה (2017), נדונה סוגיית האיזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות. בית המשפט קבע כי חוק חופש המידע, בהיותו חוק מיוחד ומאוחר לחוק הגנת הפרטיות, גובר עליו במקרים של התנגשות בין הזכויות. עם זאת, גם במקרים מסוג זה יש לבצע איזון ראוי בין הזכויות המתנגשות.
בפסק הדין הנ"ל, העיתונאי רביב דרוקר ביקש לקבל מידע על יומני ראש הממשלה דאז וכיום, בנימין נתניהו. הבקשה נדחתה בטענה לפגיעה בפרטיות. בית המשפט העליון קבע כי חוק חופש המידע, בהיותו חוק מיוחד ומאוחר לחוק הגנת הפרטיות, גובר עליו במקרים של התנגשות. עם זאת, נקבע כי יש לבצע איזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות, ובמקרה זה הוחלט על מסירת המידע המבוקש, בכפוף להשמטת פרטים אישיים רגישים.
בפסק דין נוסף, עת"מ 39945-02-10 התנועה לחופש המידע נגד עיריית תל אביב, נדונה בקשה לקבלת מידע על היתרי בנייה. העירייה סירבה למסור את המידע בטענה לפגיעה בפרטיות. בית המשפט קבע כי המידע המבוקש הוא בעל עניין ציבורי, והורה על מסירתו בפורמט דיגיטלי הניתן לחיפוש, בהתאם לעקרונות השקיפות וחופש המידע.
כיצד משפיעות פסיקות קודמות על המקרה הנוכחי?
פסיקות קודמות מדגישות את הצורך באיזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות. במקרה הנוכחי, השופטת עובדיה יישמה את העקרונות שנקבעו בפסיקה קודמת, ובחנה את הפגיעה האפשרית בפרטיות מול הצורך בשקיפות. היא הגיעה למסקנה כי הפגיעה בפרטיות במקרה זה אינה מוצדקת, בייחודלאור המידע שכבר מפורסם על ידי הלשכה.
מה המשמעות של פסק הדין עבור הציבור ועבור לשכת עורכי הדין?
פסק הדין מדגיש את החשיבות של הגנה על פרטיותם של אנשי המקצוע, גם אל מול הדרישה לשקיפות ציבורית. עבור הציבור, המשמעות היא שהמידע הזמין ימשיך להיות מוגבל כדי להגן על הפרטיות. עבור הלשכה, פסק הדין מאשר את המדיניות הנוכחית שלה בפרסום מידע, ומדגיש את הצורך בהמשך האיזון בין שקיפות להגנה על הפרטיות.
- 2.שלוםאנונימי 20/02/2025 14:26הגב לתגובה זועודף עורכי הדין אחת הסיבות לעודף משפטיזציה. שאת המחיר משלמים אזרחי המדינה.
- 1.פיירשטיין. עדי. 19/02/2025 14:31הגב לתגובה זואין צדק בית משפט מי שמחפש צדק חייב לקחת כוח בידים שלו בית משפט יש דין קרובי משפחה נכדים ילדים
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
אחרי קריסה כלכלית של רשת עסקי מזון שהיו בבעלותו, חובות בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל ונכות מלאה שהובילה לאובדן כושר עבודה מוחלט, האם בית המשפט יחייב את החייב בתשלומים עתידיים או שיפטור אותו מהחוב?
במשך שנים ניהל אדם עסקי מזון, חתם על ערבויות, גלגל כספים וניסה להחזיק את הראש מעל המים. אלא שכמו לא מעט סיפורים אחרים בענף עתיר הסיכונים הזה, גם כאן הקרקע הכלכלית נשמטה. העסקים קרסו, החובות תפחו לממדים עצומים, וברקע הידרדרה והלכה בריאותו של האיש, עד שבשלב מסוים כבר לא נותרה לו כל יכולת לעבוד. כשפנה להליך חדלות פירעון, הוא מצא את עצמו לא רק מול נושים עם חובות בסכומי עתק, אלא גם מול שאלות קשות של תום לב, מחדלים בהליך וגבולות החמלה של הדין. בפסק דין שניתן באחרונה, הכריע בית משפט השלום בבאר שבע כי למרות המחדלים, יש להעניק לו הפטר מחובותיו, אך לא בלי תנאים.
ההליך נפתח באוגוסט 2023, אז ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ונקבע לו צו תשלומים חודשי בסכום של 1,500 שקל. כבר אז היה ברור כי מדובר בתיק מורכב: זהו ההליך השני בעניינו, לאחר שהליך קודם בוטל בשל מחדלים. היקף החובות שאושרו על ידי הנאמן הגיע לכ-5.47 מיליון שקל, סכום חריג לכל קנה מידה, בעוד שבקופת הנשייה הצטברו רק כ-4,300 שקל - נתון שממחיש היטב את הפער בין גובה החוב לבין יכולת הפירעון בפועל.
במרץ 2024 פנה החייב בבקשה להפחתת צו התשלומים, על רקע החמרה במצבו האישי והכלכלי. לאחר קבלת עמדת הנאמן, שהתנגד לבקשה, החליט הממונה על חדלות פירעון להפחית את התשלום החודשי ל-500 שקל בלבד, ואף קבע כי ההפחתה תחול רטרואקטיבית ממועד פתיחת ההליך. זמן קצר לאחר מכן, במאי 2024, הגיש החייב בקשה למתן הפטר לאלתר, בטענה כי מצבו אינו מאפשר ממנו להמשיך בהליך ממושך.
הממונה סבר אז כי מוקדם מדי להכריע בבקשה, בין היתר משום שעדיין לא התקיים דיון מסודר בעניינו של החייב, וביקש להמתין להשלמת הבדיקות. עם זאת, הדיון הוקדם, ובספטמבר 2024 ניתן בעניינו של החייב צו שיקום כלכלי. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, תוך קביעה כי יש לבחון שורה של סוגיות מהותיות: האם המחדלים שצבר החייב מצדיקים ביטול ההליך, האם החובות נוצרו בתום לב, האם קיימת לו יכולת השתכרות חרף נכותו, והאם יש מקום להעניק לו הפטר לאלתר או רק בכפוף לתנאים.
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו
במסגרת הדיון החוזר, הונחו בפני בית המשפט נתונים אישיים קשים. החייב, יליד 1967, סובל שנים רבות מסוכרת מסוג 1 ומסיבוכיה. בינואר 2024 נקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 80%, ולצדה אובדן כושר עבודה מלא בשיעור 100%. בעקבות זאת הוא פוטר מעבודתו, ומאז לא הצליח לשוב למעגל התעסוקה. הכנסתו היחידה מגיעה לכ-4,400 שקל בחודש, מקצבת נכות. החייב טען כי חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו, פעל בשיתוף פעולה עם הנאמן, וכי חובותיו נוצרו בתום לב כתוצאה מקריסת עסקי המזון שניהל והערבויות שנתן להם.
