בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב, הכריע באחרונה בעתירה שהגישה עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת, נגד לשכת עורכי הדין והממונה על חופש המידע בלשכה. העתירה, שהוגשה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, ביקשה לחשוף מידע מפורט אודות מרשם המתמחים, מרשם המאמנים ומרשם עורכי הדין.

עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת ביקשה לקבל מידע מפורט מלשכת עורכי הדין בנוגע לשלושה מרשמים:

• מרשם המתמחים – כולל שמות המתמחים, תאריכי תחילת וסיום ההתמחות, ושמות המאמנים שלהם.
  
• מרשם המאמנים – פרטים על עורכי הדין שמאמנים מתמחים, כולל מספרם ואולי פרטים נוספים הקשורים להכשרתם כמאמנים.
  
• מרשם עורכי הדין – מידע על עורכי הדין הרשומים בלשכה, כולל מספרי הרישיון שלהם.

העמותה ביקשה את המידע מכוח חוק חופש המידע, כאמור, במטרה לקדם שקיפות בפעילות לשכת עורכי הדין ולאפשר פיקוח ציבורי על המקצוע. לטענתה, פרסום המידע יסייע לציבור להבין מי הם עורכי הדין הרשומים, מי מאמן מתמחים, ויאפשר מעקב אחר מערכת ההתמחות במקצוע עריכת הדין. הצלחה הדגישה כי הלשכה היא גוף בעל אופי ציבורי, ולכן חלה עליה חובה למסור מידע בהתאם לחוק חופש המידע.

חוק חופש המידע גובר על חוק הגנת הפרטיות

במהלך הדיון, טענה העותרת כי הזכות לקבלת מידע מרשויות וגופים ציבוריים, כולל לשכת עורכי הדין, היא יסוד מרכזי במשטר דמוקרטי. העמותה הדגישה כי חוק חופש המידע, בהיותו חוק מיוחד ומאוחר לחוק הגנת הפרטיות, גובר עליו במקרים של התנגשות בין הזכויות.

• מבקר המדינה: "להגביל את גובה שכר הטרחה של עו"ד מפצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה"
• זה הכל? אבי חימי הושעה על תנאי, מחברותו בלשכת עורכי הדין לחצי שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, לשכת עורכי הדין טענה כי היא כבר מפרסמת באופן יזום מידע רב על עורכי הדין, כולל שמות, פרטי התקשרות, מחוזות ותחומי עיסוק. עם זאת, היא הביעה חשש כי פרסום נוסף של פרטים כמו מספרי רישיון עלול להוביל לשימוש לרעה, זיופים והתחזות.

השופטת הדס עובדיה נדרשה לאזן בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות. בפסק הדין שפורסם, ציינה השופטת כי, "האיזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות מחייב בחינה מדוקדקת של סוגי המידע המבוקש והשלכות פרסומו". היא גם הדגישה כי המידע המבוקש כולל פרטים אישיים שעלולים לפגוע בפרטיותם של המתמחים, המאמנים ועורכי הדין.

השופטת התייחסה גם לטענת העותרת לגבי חוק חופש המידע כחוק מיוחד הגובר על חוק הגנת הפרטיות. עם זאת, היא ציינה כי גם כשחוק חופש המידע חל, יש לבצע איזון ראוי בין הזכויות המתנגשות, בייחוד כשמדובר במידע אישי רגיש.

• האם הסכם ממון הוא גם הצוואה?
• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

בנוסף, השופטת התייחסה לפרסום היזום של הלשכה וציינה כי "הלשכה כבר מפרסמת מידע רב באופן יזום, המאזן בין הצורך בשקיפות לבין ההגנה על הפרטיות". היא הסכימה עם טענת הלשכה כי פרסום נוסף של פרטים, כמו מספרי רישיון, עלול להוביל לסיכונים כמו זיוף והתחזות.

אחר שקלול הטענות והשיקולים, החליטה השופטת עובדיה לדחות את העתירה. היא קבעה כי הפגיעה האפשרית בפרטיותם של המתמחים, המאמנים ועורכי הדין אינה מוצדקת, בייחוד לאור המידע שכבר מפורסם על ידי הלשכה.

העליון: יש לבצע איזון ראוי בין הזכויות המתנגשות

ישנן פסיקות קודמות בנושא. כך לדוגמה, בפסק הדין בעע"מ 7678/16 דרוקר נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה (2017), נדונה סוגיית האיזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות. בית המשפט קבע כי חוק חופש המידע, בהיותו חוק מיוחד ומאוחר לחוק הגנת הפרטיות, גובר עליו במקרים של התנגשות בין הזכויות. עם זאת, גם במקרים מסוג זה יש לבצע איזון ראוי בין הזכויות המתנגשות.

בפסק הדין הנ"ל, העיתונאי רביב דרוקר ביקש לקבל מידע על יומני ראש הממשלה דאז וכיום, בנימין נתניהו. הבקשה נדחתה בטענה לפגיעה בפרטיות. בית המשפט העליון קבע כי חוק חופש המידע, בהיותו חוק מיוחד ומאוחר לחוק הגנת הפרטיות, גובר עליו במקרים של התנגשות. עם זאת, נקבע כי יש לבצע איזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות, ובמקרה זה הוחלט על מסירת המידע המבוקש, בכפוף להשמטת פרטים אישיים רגישים.

בפסק דין נוסף, עת"מ 39945-02-10 התנועה לחופש המידע נגד עיריית תל אביב, נדונה בקשה לקבלת מידע על היתרי בנייה. העירייה סירבה למסור את המידע בטענה לפגיעה בפרטיות. בית המשפט קבע כי המידע המבוקש הוא בעל עניין ציבורי, והורה על מסירתו בפורמט דיגיטלי הניתן לחיפוש, בהתאם לעקרונות השקיפות וחופש המידע.

כיצד משפיעות פסיקות קודמות על המקרה הנוכחי?

פסיקות קודמות מדגישות את הצורך באיזון בין הזכות למידע לבין הזכות לפרטיות. במקרה הנוכחי, השופטת עובדיה יישמה את העקרונות שנקבעו בפסיקה קודמת, ובחנה את הפגיעה האפשרית בפרטיות מול הצורך בשקיפות. היא הגיעה למסקנה כי הפגיעה בפרטיות במקרה זה אינה מוצדקת, בייחודלאור המידע שכבר מפורסם על ידי הלשכה.

מה המשמעות של פסק הדין עבור הציבור ועבור לשכת עורכי הדין?

פסק הדין מדגיש את החשיבות של הגנה על פרטיותם של אנשי המקצוע, גם אל מול הדרישה לשקיפות ציבורית. עבור הציבור, המשמעות היא שהמידע הזמין ימשיך להיות מוגבל כדי להגן על הפרטיות. עבור הלשכה, פסק הדין מאשר את המדיניות הנוכחית שלה בפרסום מידע, ומדגיש את הצורך בהמשך האיזון בין שקיפות להגנה על הפרטיות.