"בנק ישראל מרים דגל אדום לענפי הבנייה והנדל"ן"
"בנק ישראל מרים דגל אדום לענפי הבנייה והנדל"ן", כך טוען אלכס זבז'ינסקי, כלכלן מיטב, בסקירה השבועית שלו. לטענתו, "דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל יצר הרבה כותרות בזכות העלייה בסיכון הסביבה המאקרו כלכלית מבינוני-נמוך לבינוני גבוה, בעיקר בגלל עליית הריבית והאירועים הפוליטיים. אולם, זה היה די צפוי ולא הוסיף מידע חדש. לדעתנו, מידע חשוב למשקיעים נמצא בפרק שעוסק באשראי, בפרט באשראי העסקי בעיקר לענף הבינוי והנדל"ן".
בפרק שעסק באשראי למשקי הבית, בנק ישראל מתאר עלייה בעומס החזר החוב. לדברי זבז'ינסקי, הדבר "לא מוביל למסקנה כי קיים סיכון גבוה לפשיטות רגל רבות של משקי הבית וסיכון ליציבות המערכת צפויה פגיעה בצריכה של משקי הבית, מאחר שרבים מהם נאלצים להפנות יותר כספים להחזר ההלוואות, בעיקר המשכנתאות. מצב זה צפוי להוביל להאטה בצמיחה ולירידה באינפלציה".
תמונה חמורה יותר משתקפת בהתפתחות האשראי העסקי. לדבריו, בניגוד לאשראי לצרכנים ולמרות עליית הריבית, האשראי לעסקים ממשיך לגדול בקצב גבוה. הגידול מתרחש בעיקר בבנקים, בעיקר לעסקים גדולים (עלייה של 24% בשנה האחרונה - תרשים 5) ובעיקר לחברות בענפי הבנייה והנדל"ן (תרשים 6). האשראי לחברות הבנייה והנדל"ן מהווה כ-40% מהאשראי העסקי במשק. לפיכך, התפתחות משמעותית בענף, עלולה לגרור השלכות על המערכת הפיננסית כולה.
להלן מספר נקודות שעלו בניתוח של בנק ישראל:
1. המשך גידול מהיר באשראי לחברות הבנייה נבע מהאטה במכירות דירות חדשות. בשנה האחרונה חלה עלייה בשיעור האשראי הבעייתי בענף הבינוי יחד עם הגידול בהוצאות המימון - פועל יוצא של עליית ריבית, אך גם נוכח רכישות הקרקעות בשנת 2021 במחירים חריגים ובמינוף גבוה.
2. רק כשליש מהאשראי המאזני של הבנקים לענפי הבינוי והנדל"ן מובטח בבניינים שהושלמו. שני שלישי בנדל"ן בתהליכי בנייה, בקרקע או שאינו בביטחון נדל"ן.
3. מתוך האשראי המובטח בנדל"ן בישראל כ-64% הם ב-LTV גבוה מ-60%. באשראי שמובטח בקרקע 82% מהאשראי עם LTV גבוה מ-60%.
4. 60% מסך האשראי שניתן ע"י חברות האשראי החוץ בנקאי ניתן לחברות בענף הנדל"ן. אשראי זה באיכות נמוכה במיוחד. היקפו של האשראי שניתן ע"י חברות אלה אומנם נמוך, אך הוא מהווה סיכון למערכת. ראשית, כי חלק מהלווים לקחו בעת ובעונה אחת מימון גם מהבנקים וגם מהגופים החוץ בנקאים. שנית, כי כ-50% מהמימון של הגופים החוץ בנקאים מגיע מהבנקים, כך שהבנקים חשופים לאשראי זה בעקיפין.
5. על אף שיפור ברווחיות ב-2022 בחברות הציבוריות בענף הנדל"ן והבינוי, חלה עלייה של שיעור הוצאות מימון מ-EBITDA מ-27% ב-2021 ל-52% ב-2022. על פי ההערכות של בנק ישראל, ב-2023 שיעור ההוצאות צפוי להגיע ל-87%. העלייה משקפת ירידה חדה צפויה ב-EBITDA בגלל הירידה במכירות הדירות מחד, ומאידך בעקבות העלייה בהוצאות מימון ובהוצאות בנייה. מדד מחירי התשומות הבנייה המשיך לעלות מתחילת השנה לעומת הירידה במדד מחירי הדירות החדשות שככל נראה לא משקף נאמנה פגיעה בהכנסות החברות.
6. בנק ישראל פילח את החברות הציבוריות על פי רמות הסיכון הפיננסי. בענפי המסחר והשירותים (ענף שחברות רבות בו הן הלקוחות של חברות הנדל"ן מניב) ובענפי הנדל"ן יותר מ-75% מהחוב אופיין בסיכון בינוני וגבוה. בענף הנדל"ן והבינוי 30% מהחוב מוגדר בסיכון גבוה.
"בנק ישראל כותב שממצאים אלה מתיישבים עם הירידה הצפויה באיכות האשראי לענף הבינוי והנדל"ן הן במערכת הבנקאית והן בגופים החוץ בנקאים. לסיכום, כותב בנק ישראל, עליית הסיכון בענף הנדל"ן והבינוי עלולה להשפיע גם על המערכת הפיננסית", מסביר זבז'ינסקי.
לדבריו, "האירועים שהתרחשו לאחרונה מעלים עוד יותר את הסיכון לענף. עוד לפני אישור חוק עילת הסבירות, שיעור משקי הבית שדיווחו בסקר אמון הצרכנים שלא מתכוונים לקנות דירה בשנה הקרובה עמד בשיא של כל הזמנים מאז תחילת הסקר ב-2011. נראה, שבעקבות האירועים האחרונים יהיו עוד פחות קונים פוטנציאלים שמוכנים להיכנס להתחייבות לעשרות שנים כדי לקנות דירה, במיוחד כמשקיעים. עלה גם הסיכון לפיחות השקל, שיכול לדחות מועד הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ואף לגרום לעליות ריבית נוספות. זאת לא התחזית המרכזית שלנו, אך הסיכון לכך עלה".
לעומת זאת, בשוק אג"ח החברות סיכונים אלה כמעט לא באים לידי ביטוי. "המרווח הממוצע ברמות הדירוג השונות נמצא קרוב לממוצע היסטורי. באג"ח החברות ששייכות לענפי הנדל"ן והבנייה המרווחים אף נמוכים מהממוצע ההיסטורי מאז 2010. בחברות הבנייה והנדל"ן המדורגות A מינוס ומטה המרווח עומד כעת על כ- 4.6% לעומת הממוצע ההיסטורי של 6.2% (תרשים 7). בדירוגים הגבוהים יותר המרווח עומד על 1.8% לעומת הממוצע של 2.1% (תרשים 8). המרווח של חברות הבנייה בלבד עומד על כ-2.1%, לעומת הממוצע של 1.9% בשנתיים האחרונות", הוא מסכם. "קשה לחבר בין הממצאים אותם מציג בנק ישראל לגבי הסיכון בענפי הבינוי והנדל"ן עם 'רוגע' שמשתקפת במרווחי האג"ח בענפים אלו. אם באופן כללי המרווחים בשוק הקונצרני נראים נמוכים מדי, על אחת כמה וכמה לאור משקל הגבוה של ענף הבינוי והנדל"ן בסך האשראי העסקי".
- 17.דבורי 21/10/2023 13:20הגב לתגובה זומאחר וזה הקיום של הבנקים למשכנתאות אני בטוח שיפנו לפסיכולוגיה הכי טובים בעולם וישלמו להם הרבה כסף לפיתוח שיטות פירסום הכי מתוחכמות כדי להכניס בחזרה את העדר למיכלאה שלהם אז שווה ולמתין ולראות
- 16.מפיסטו 12/08/2023 16:59הגב לתגובה זוממשלה של נוכלים מע"מ 17 אחוז על דירה אין בשום מדינה נאורה בעולם . בנוסף מספסרים במחיר הקרקע . ויש לנו גם את הקבלנים תאבי הבצע מרוויחים אחוזים גבוהים מאוד על ההשקעתם. והאזרח הקטן נעשק על ידי ממשלתו והקבלנים .
- 15.My grandmizer smartu 08/08/2023 13:06הגב לתגובה זוגם אתם יוצרים תבהלה , חשבתי שזה רק השמאל
- שמעון לביא 08/08/2023 13:59הגב לתגובה זוביזפורטל רק מהדהדים את האנליסטים בארץ שחוששים. הם לא יוצרים שום תבהלה. הם כן הרבה יותר אובייקטיביים מכלכליסט ודה מרקר השמאלנים
- 14.צפונית 08/08/2023 10:17הגב לתגובה זובתל אביב כבר כמה חודשים יש ירידה של 10 אחוז במחיר שזה ירידה של כמה מאות אלפי שח כשמדובר בדירה של 4 מיליון אבל זה עדיין מאוד גבוה ביחס לשנת 2012 לפני הקפיצה הגדולה. משפיע כמובן גם על הערים מסביב, ירידה של 15 אחוז מהמחיר, אבל עדיין המחיר מאוד גבוה לאור העלייה המאסיבית במחיר שהיתה בשנים האחרונות
- 13.אזרח צופה מהצד 08/08/2023 09:06הגב לתגובה זותרשמו ביומן! עוד שלוש שנים, נקנה 2 דירות במחיר של דירה אחת כיום!!! עוד שנה שנתיים הבנקים יתחילו למכור את הדירות של החייבים ואז המדרון לצניחה במחירים יתחיל באמת!
- יוסי 08/08/2023 23:12הגב לתגובה זוכדי שזה יקרה וזה צריך להיות כדי שהזוגות הצערים לא יעזבו את הארץ.ה נגיד צריך ןחייב לעלות את הריבית בעוד 1 אחוז מנימום
- א 08/08/2023 13:10הגב לתגובה זובמקומות שטופי קרקע - ייתכן מאוד שאתה צודק, שהרי המחיר גבוה בלא סיבה - הביקוש לא יעלה על ההיצע. ויש פוטנציאל ירידה. מאידך באזורי ביקוש גבוה, אז אכן קיים ביקוש עצור שעשוי להתפרץ
- א 08/08/2023 13:07הגב לתגובה זווהביקושים העצורים של השנה האחרונה (מדינת ישראל מדינה צומחת עם ילודה חיובית) יפרצו בבת אחת כמו אחרי הקורונה - ומה תקבל? עלייה של 20%
- 12.7 08/08/2023 08:17הגב לתגובה זואזרחים שבורים יורקים דם להחזיר הלואות הייטק מרוסק.נדלן מת.הריבית קפצה ללא הפסקה וללא פרופורציות אנחנו כבר במיתון .מטורפים . וכולם שותקים . ביבי תעיף את הנגיד עוד היום .ומשפט צדק לנגיד . הבנקים חוגגים ואזרחים גוססים
- משה 21/10/2023 12:10הגב לתגובה זוהוא הציל את הכלכלה.תראה מה קרה לטורקיה. שם הורידו את הריבית. זה עבד כמה שנים ואז אינפלציה וקריסה כלכלית
- שמעון לביא 08/08/2023 13:56הגב לתגובה זוהאינפלציה היא הסכנה הכי גדולה. הבעיה היא שבנק ישראל לא יודע להסביר את זה. אבל אינפלציה גבוהה זה אומר שכל הכסף שלך הולך לפח. הוא לא שווה כלום. זה מה שאתה רוצה?
- אין לך מושג מה זאת הלוואה.אתה בטח בעשירון או האלפיון. (ל"ת)ח 08/08/2023 15:19
- אתה חי בעולם אחר.אנחנו בתוך אסון כלכלי.החיים שלך דבש. (ל"ת)8 08/08/2023 14:55
- קודם להעיף את ביבי מחריב המדינה (ל"ת)אור 08/08/2023 10:42הגב לתגובה זו
- 11.אוהד 07/08/2023 21:00הגב לתגובה זוהקבלנים נאחזים בקרנות המזבח ומתעקשים לנסות למכור דירות בפריפריה בשני מיליון וצפונה. בזמן שהשוק קפוא החובות שלהם ממשיכים להערם ..
- י 08/08/2023 11:44הגב לתגובה זותאמין לי אני חי את השוק. אין בכלל פניות לכל דירה שהיא בכל מחיר. בדוק אותי . הריבית ריסקה את כלכלת ישראל והנדלן . הנגיד שלנו לדעתי איבד את השפיות. העלה ריבית בצורה מטורפת. וחייב לפרוש עכשיו או לקבל בעיטה דחוף
- שוק מת => ירידת מחירים. עדיין מת ? - התרסקות מחירים (ל"ת)המגיב 08/08/2023 13:23
- 10.72 07/08/2023 19:27הגב לתגובה זוהריבית היא אל העניין ואחרי שאמרו בתקשורת והבנקים שתעלה רק חצי אחוז עלתנ כבר 6. שינוי מגמה מנדלן תמיד עולה והכל ענין של היצע וביקוש להכל ענין של ריבית. אולם. ברבור שחור נוסף לחגיגה. מהפיכה משפטית. אף אחד לא רוצה לקנות. וגם ככה ירידה של 80 אחוז בביקוש. אז... ברוך הבא לשינוי מגמה אוראנוס ופלוטו מתכננים זאת זמן רב. לפחטת לשלושים שנה הבאות. עשרות אחוזים מטה וריהית מעלה עוד ועוד גם אם התקשורת תגיד אחרת
- 9.המגיב 07/08/2023 18:54הגב לתגובה זוובכל מקרה - הבנקים לא יפסידו. יקחו כסף מהאזרחים, ויחלקו לבנקאים. כמו שעשו בארה"ב מאז 2008.
- 8.30 אחוז מכלל האוכלוסיה, שהם 80 אלוז מהצעירחם, שוכרים די (ל"ת)שרה 07/08/2023 18:08הגב לתגובה זו
- 7.אחד שיודע 07/08/2023 14:22הגב לתגובה זובעלי-ההון שולטים על התקשורת אבל לא לעולם חוסן בקרוב תקום מפלגת הייטקיסטים שתגרוף 10-12 מנדטים ואז השוק הישראלי יהיה חופשי באמת, חוקי פרטיות נוקשים יחולו ויאפשרו לאזרחים שמעוניינים למכור את המידע שלהם לחברות מסחריות בתמורה לכסף, הממסד ובנק ישראל לא יוכלו להשתמש במידע אישי של האזרחים כדי לגרוף מהם מיליארדרים לקופת המדינה.
- 6.הבנקים מעולם לא הפסידו בלווי בינוי מגורים (ל"ת)לילי 07/08/2023 13:45הגב לתגובה זו
- 5.חסר דירה 07/08/2023 12:54הגב לתגובה זוזה הזמן לשבת על הגדר ולראות את מגדל הקלפים נופל עוד שנה יהיו אלפי דירות מכוהסי נכסים בחצי מחיר מהמחיר כיום
- אנונימי 08/08/2023 00:15הגב לתגובה זואת ה"עוד שנה" הזה אני שומע כבר 15 שנים.. בהצלחה באוהל
- ההסטוריה מכילה קצת יותר שנים מאשר 15 השנים האחרונות (ל"ת)מוטי 08/08/2023 08:16
- 4.אנונימי 07/08/2023 12:37הגב לתגובה זוזה עכשיו הזמן לשבת על הגדר ותוך שנה יהיו אלפי דרחות מכונסי נכסיםהמחירים יחזרו אחורה 10 שניםהסבלנות משתלמת ככול שתמתינו על הגדר החבל על צוואר הקבלנים וימיים מתאדק
- קראנו על כך משנת 1993... אנחנו כבר זקנים בלי דירה (ל"ת)אורי 07/08/2023 18:08הגב לתגובה זו
- סתם אחד 07/08/2023 22:01הניתוק חוגג
- 3.הדברים ברורים ולא מפתיעים- קריסה פעילה של בועת הנדל"ן (ל"ת)הכל פועל כמו שעון 07/08/2023 12:06הגב לתגובה זו
- 2.לא לעולם חוסן (ל"ת)שי 07/08/2023 10:58הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 07/08/2023 10:52הגב לתגובה זוהניתוח הזה לא מחדש כלוםידוע כבר במניות הגיבו בירידה .לכן אין משמעות לכתבה בעת הזו

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"
שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית.
מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.
התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה.
עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?
"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."
עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?