מתחם החשמל תל אביב
צילום: מנעד אדריכלים

אושרה להפקדה תכנית רמ"י במתחם החשמל בת"א - 120 דירות ייבנו

?התכנית שקידמה בתל אביב-יפו תכלול שטחי תעסוקה ומסחר, וגם מבנים לשימור
איציק יצחקי |

הוועדה המקומית תל אביב-יפו החליטה להפקיד את תוכנית "רמ"י מתחם החשמל" - במסגרתה יוקם מרחב מגורים חדש, הכולל גם שטחי תעסוקה ומבני ציבור. התוכנית מתפרשת על שטח של כ-21 דונם, בתמהיל מגורים מגוון הכולל כ-120 יח"ד (בשטח של כ-12,100 מ"ר בנוי) כולל דיור בהישג יד, כ-34,400 מ"ר לתעסוקה, מבני ומוסדות חינוך וציבור וכ-1,950 מ"ר למסחר.

הדמיות תוכנית מרחב בגין החשמל (מנעד אדריכלים)

את התוכנית יזמה רשות מקרקעי ישראל יחד עם עיריית תל אביב-יפו והיא ממוקמת במרחב חברת חשמל – בגין, בין הרחובות מנחם בגין, החשמל, מקווה ישראל ורחוב ברזילי בתל אביב-יפו. התכנית מציעה שיקום חלקים מהגן ההיסטורי של  "החווה" שהתקיימה במקום בעבר, ואת פתיחתו של המתחם (מרחב חברת החשמל) למעבר הציבור. לצורך כך התכנית כוללת מעברים המחברים בין דרך בגין ורחוב החשמל וכוללת מספר רחבות וכיכרות ציבוריות הנפתחות אל הרחובות הסובבים, מקשרות בין הרחובות למרחב העירוני ומנגישות לציבור את השטחים הפתוחים והמבנים לשימור הנמצאים בשטח התוכנית.

הבינוי במתחם כולל: בצפון המתחם, במגדל בן 30 קומות המכיל מסחר בקומת הקרקע, ומעליה שטחי תעסוקה ומגורים. בדרום, בדופן דרך בגין, מוצע מבנה תעסוקה בן 8 קומות המכיל גם הוא שטחי מסחר בקומת הקרקע. בדופן רחוב החשמל מוצע מבנה לצרכי ציבור בגובה 5 קומות.

התכנית מנגישה ומטפלת במספר מבנים ואתרים לשימור: מגדל מים ברחוב החשמל, בארות, מבנה ה"חווה לדוגמא" (דירקטוריון) ומבנה תחנת הכוח הראשונה (תחמ"ש) לרבות מערכת הגנים הצמודה לחלקם. היא מאפשרת גם את השארתו או החלפתו של מגדל המשרדים המשרת מאז ועד היום את חברת החשמל, אשר נבנה ב- 1980 בתכנונו של אדר' אברהם יסקי.

במסגרת התכנית ישודרגו הרחובות בגין והחשמל על ידי ארגון מחדש לטובת הולכי הרגל, נטיעות והפניית חזית פעילה אל הרחובות לעירוניות שוקקת. כמו כן התכנית דואגת לשמירה של מספר עצים בוגרים הקיימים במתחם ואלמנטים בעלי ערך היסטורי מתקופת הקמת תחנת הכוח הקיימים במקום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.