גדי אליקם סלע נדלן
צילום: יחצ

ווליו בייס מעניק לסלע נדל"ן המלצת קנייה ואפסייד של 25%

בנק ההשקעות קובע לקרן הריט מחיר יעד של 13.53 ש' למניה על שער בסיס של 10.7 ש' וזאת על מכפיל FFO של 15. הבנק משמר את המלצת הקנייה שלו ומציין את יעדי החברה לשנת 2022 על רקע מכפיל ההון הנמוך ויחס הדיבידנד הגבוה
תומר אמן | (1)

אחרי הדוחות, ווליו בייס ממשיך להמליץ על מניית סלע נדלן 0% , משאיר את המלצת הקנייה ומעניק מחיר יעד של 13.53 שקל למניה, אפסייד של 25% על שער הבסיס שעמד הבוקר על 10.7 שקל למניה, זאת על סמך מכפיל FFO חזוי של 15 לשנת 2022.  

יש לזכור כי החזקה בקרן ריט מהווה השקעה בסיכון נמוך ובתשואות דיבידנד גבוהות. האנליסטית תום פינגולד מציינת כי לקרן פורטפוליו של 41 נכסים מניבים בישראל ששווים בספרים מוערך בכ-4 מיליארד שקל. עוד מציינת פינגולד כי תמהיל נכסי החברה כולל משרדים (46%), מסחר (27%), תעשייה ולוגיסטיקה (13%) וכן נכסים נוספים כמו חניונים, בתי מלון, בתי חולים ומקבצי דיור, בשטח כולל של 480 דונם.  האנליסטית צופה לשנת 2022 כי ה-NOI וה-FFO יעמדו על בין 256-260 מיליון שקל ובין 194-200 מיליון שקל בהתאמה. הדיבידנד המינימאלי הצפוי לשנת 2022 הוא 113 מיליון שקל המגלם תשואת FFO של 57%.  עוד מציינת האנליסטית כי קרן הריט שומרת על שיעור מינוף נמוך (60%) ביחס לשאר קרנות הריט בארץ, וכי מחלקת האחרונה דיבידנד שוטף בהתאם לדרישות הרגולטוריות ולמדיניות החברה. לקריאה נוספת: >>>  "בעשור האחרון חילקנו דיבידנד שנתי ממוצע של 7.5%; השנה נחלק כ-5%" >>>   סלע נדלן: ה-FFO קפץ ברבעון ב-33% והסתכם ב-50.2 מ' ש' שיעור התפוסה המשוקלל של נכסי החברה עלה לכ-97.75% בדוחות סוף השנה האחרונים של סלע, וזאת בהשוואה ל-95.8% בתקופה אשתקד. שערוך נכסיה של החברה עמד בסוף שנת 2021 על 231 מיליון שקל בעוד שבסוף השנה הקודמת עמד על 7 מיליון שקל.  עוד מציינת וואליו כי בשנת 2021 חידשה החברה 185 חוזי שכירות תוך עליה בשכר הדירה כאשר זה עלה 7% עבור המשרדים, 10% עבור המסחר ו-8% עבור מתחמי הלוגיסטיקה. בשנת 2021 רכשה החברה 6 נכסים בעלות מצרפית של 300 מיליון שקל, ושווי השוק שלה עומד על 2.4 מיליארד שקל המשקף Cap Rate של 6.2%.  לסיכום מציין ווליו בייס כי הוא מוצא פוטנציאל במניית החברה בעיקר בשל תחזית ה-FFO המשקפת גידול בכמות הנכסים ובשכר הדירה וכי מח"מ החברה יאפשר אף להגדיל נתון זה באמצעות מחזור החוב. נוסף לכך מציין בנק ההשקעות את העובדה כי החברה נמצאת בצמיחה וכאסטרטגיה מגדילה את תיק הנכסים המקומי שלה. עוד מוסיף הגוף כי הדיבידנדים אותם מחלקת החברה מגלמים לה תשואה אטרקטיבית של 4.9% וכי היא נסחרת במכפיל נמוך יחסית לקרנות ריט נוספות בשוק.   

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שירי 14/02/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
    אנשים פראיירים פרויקט פינוי בינוי בנווה ישראל הרצליה, אדמה ששווה מאות מיליונים נמכרה בנזיד עדשים. גם ככה אתם חלשים אז נחליש אותכם יותר! קבוצת רכישה לבעלי הקרקע. מה אתם צריכים יזמים, קבלנים, ומאכרים שייקחו ממכם. תעשו לבד אתם בעלי הקרקע!!!
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.