מתחם העסקים ToHa
צילום: Viewpoint

אמות השקעות וגב ים משתפות פעולה - מקימות מגדל משרדים בלב תל אביב

גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה אמות גב ים

אמות השקעות מקבוצת אלוני חץ 0.11% וגב ים מקבוצת נכסים ובנין -0.15% , חשפו היום (ד') בארוע מתוקשר את מתחם העסקים ToHa בתל אביב, הנבנה בימים אלו בהשקעה של כ-850 מיליון שקל. מיקומו של הפרויקט בפינת הרחובות דרך השלום ויגאל אלון ובסמיכות לתחנת רכבת השלום. נתן חץ, יו"ר אמות השקעות, צופה כי התשואה על ההשקעה תעמוד על יותר מ-9% בשנה. 

ToHa, קיצור של 'תוצרת הארץ' (Tozeret Haaretz), שם הרחוב בו מוקם הפרויקט, מתיימר להיות סביבת עסקים שתשנה את פני האזור. המגדל מעוצב בצורה גיאומטרית השואבת השראה מקרחון חצוב כמעין יהלום שהונח בלב הצומת הסואן. השראתו הצורנית של המבנה היא מחציבה של גושים בקרח ושבירתו במישורים משופעים, כך שכל קומה תהיה שונה בשטחה וייחודית בעיצובה.

המגדל, שבנייתו כבר החלה (נמצאת בשלב זה בקומה ה-13) וצפויה להסתיים ב-2018, מתפרס על שטח של 55 אלף מ"ר לשיווק וכולל קומות משרדים גדולות בשטחים הנעים בין 2,500-3,400 מ"ר. למרגלות המגדל יוקמו 4 מפלסים תת קרקעיים אשר יכללו 1,000 מקומות חניה. נוסף למגדל המשרדים, על המגרש ששטחו 17 דונם, יוקם פארק ירוק לרווחת העובדים במגדל ויהווה ערך מוסף לסביבה כולה. פארק זה יכלול חורשות עצים ירוקות, ברכות מים שקטות ופינות ישיבה מוצלות.

בניסיון לשמר את המרחב הציבורי אדריכלי הפרויקט, רון ארד ואבנר ישר, ניסו ליצור מרחב גבוה מעל פני הקרקע כאשר הלובי יתפרש על שטח גדול ובגובה של 25 מ"ר. בשילוב קירות מסך זכוכית אור השמש הטבעי יאיר את קומות המגדל, שבקודקודו קומת הגג עם מרפסת פתוחה לשמיים, מסעדות ובתי קפה. חברת הביצוע של הפרויקט היא קבוצת בסט.

​אדוארדו אלשטיין, יו"ר אי.די.בי: ״אנחנו שמחים לחשוף היום את פרויקט ״תוצרת הארץ״. פרויקט שבאופן סמלי מבטא את הבשלת פירות ההשקעה שלנו באי די בי: מהשקת המרלוג המתקדם בישראל, דרך מהפכת המסחר האלקטרוני של שופרסל, הטכנולוגיה המתקדמת של אלרון בתחום הסייבר, הטלוויזיה החכמה של סלקום והמבנים המרשימים של גב ים בפארק הסייבר הלאומי בבאר שבע. כל אלה מבטאים מקצת הפירות שאנו נהנים מהם היום והם פרי עבודה מאומצת של ההנהלה המצוינת שלנו. אין מתאים יותר כאן מהפסוק בתהילים: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו״.

נתן חץ, יו"ר אמות ומנכ"ל אלוני חץ: "אמות שומרת כבר שנים רבות על מובילות בתחום הנדל"ן המניב בישראל עם פריסה ארצית רחבה ופרויקטי ענק שמשנים ומשפיעים על מרקם העסקים באזורים השונים. מדובר בפרויקט המציג חידושים אדריכליים ויצירתיות שטרם ראינו בנוף מגדלי המשרדים המשתנה בגוש דן ומתחרה בכבוד בפרויקטים בינלאומיים שקבוצת אלוני חץ שותפה להקמתם בלונדון ובוושינגטון. ההשקעה הכלכלית יוצאת הדופן בפרויקט מהווה עדות לאמון הרב שלנו בכלכלה הישראלית ובצמיחתה ההולכת וגוברת".

אבי מוסלר מנכ"ל אמות: "פרויקט ToHa הוא בין הפרויקטים הנדירים שנבנים היום בישראל. כמו מגדל אטריום שהציב סטנדרט חדש לכל האזור, גם פרויקט זה יהווה אייקון אדריכלי ברמה בינלאומית, בלב מרכז העסקים הראשי של תל אביב. מניסיוננו הרב ואחיזתנו הרבה באזור תל אביב והמרכז, למדנו שקיימים ביקושים גבוהים למוצר איכותי, חדשני ויוקרתי. התכנון הייחודי והלא מתפשר של ToHa בא לידי ביטוי בפארק ירוק רחב ידיים, בשטחי קומה גדולים במיוחד ובמיקום אסטרטגי, המספק נגישות מיידית לעורקי התחבורה הראשיים. כל אלה יאפשרו לחברות גדולות להתמקם ביעילות רבה וליהנות מסביבת עבודה נוחה ומתקדמת".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב-ים: "אנו משיקים היום את פרויקט ToHa, אשר ישנה את קו הרקיע של העיר תל-אביב ויהווה את 'טביעת האצבע' של העיר. ToHa, הממוקם בלב מרכז העסקים הראשי של תל-אביב, מכניס סטנדרט חדש ורף גבוה לעסקים ולמגדלי המשרדים בישראל. כמו בפארקי ההייטק המובילים של גב-ים, הפרויקט יעניק סביבת עבודה אופטימלית עבור השוכרים ומענה הוליסטי לצרכי העובדים והחברה, לרבות גני ToHa, פארק ייחודי אשר יקיף את הבניין, להשלמת ה-Ecosystem האידיאלי. הפרויקט יאוכלס, בין היתר, על ידי חברות הייטק, ישראליות ובינלאומיות, מהמובילות בתחומן, אשר תשאפנה להעניק לעובדיהן את כל היתרונות, מתוך רצון להיות חלק בלתי נפרד מהמטרופולין הפועם".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רואה נולד 24/05/2017 13:17
    הגב לתגובה זו
    מציע שהשם יהיה בעיברית . אבותינו מיבשי הביצות לחמו וחלמו על השפה העיברית . עיברית עכשיו למגדל .
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.