נדל"ן

בועה בתל אביב? דירת 3 חד' במגדלי הצעירים עולה כמו קוטג' בהרצליה

Bizportal השווה איזה נכס תוכלו לקנות במחיר של 2.8-3.1 מיליון שקל ונדהם מפער המחירים בין "מדינת ת"א לשכנותיה הקרובות ביותר
לירן סהר | (14)

הביקוש הגדול לדירות בלב תל אביב גרם למחירים בשטח מצומצם זה לזנק למחירים חסרי תקדים. עבור 1 מ"ר תשלמו ב"מרכז העניינים" לא פעם מחירים העוברים את רף ה-55 אלף שקל, כרבע ממחירה של דירת 4 חדרים בדימונה.

אולם גם בהשוואה למחירי הדירות בישובים המבוקשים ביותר במרכז הארץ, אשר לא פעם נמצאים מרחק נסיעה של כרבע שעה ממרכז תל אביב, נמצא פער גדול מאוד במחירים. Bizportal בחן, באמצעות נתוני אתר מידע נדל"ן של רשות המיסים, אילו נכסים ניתן לרכוש במחיר של 2.8-3.1 מיליון שקל.

תל אביב

במגדלי הצעירים ברחוב מנחם בגין 158 נמכרה דירת 3 חדרים בשטח 72 מ"ר נטו בקומה ה-29 מתוך 50 ב-2.998 מיליון שקל

רמת גן

ברחוב המעגל 10 במרכז העיר נמכרה דירת גג 6 חדרים בשטח 136 מ"ר בקומה 4 מתוך 4, ב-3.07 מיליון שקל

קריית אונו

בדרך בר אילן 1 נמכרה דירת 5 חדרים בשטח 137 מ"ר, בקומה 6 מתוך 8, ב-3.077 מיליון שקל

הוד השרון

ברחוב אודם 14 בשכונת קריית מנחם נמכרה דירת גן 6 חדרים בשטח 150 מ"ר עם חצר בשטח של 114 מ"ר ב-2.94 מיליון שקל

נתניה

בשדרות ניצה 18, על הטיילת עם נוף לים, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 118 מ"ר בקומה 9 מתוך 18 ב-2.978 מיליון שקל

רמת השרון

ברחוב הנוטר 2 נמכרה דירת דופלקס גג 4.5 חדרים בשטח 94 מ"ר בקומה 5 מתוך 5 ב-2.9 מיליון שקל

הרצלייה

ברחוב פיוס 17 בשכונת גורדון נמכר קוטג' דו משפחתי בשטח 179 מ"ר ב-2.88 מיליון שקל

רעננה

ברחוב החרצית 1 בדרום העיר נמכרה דירת 5 חדרים חדשה בשטח 105 מ"ר ב-2.8 מיליון שקל

כתבות מעניינות נוספות:

לא למכירה: 5 בתים בת"א שהם נכסי צאן ברזל לעם ישראל - כמה הם שווים?

רחוב ה' באייר בשבע ערים שונות: סמל סטטוס לעשירים, מוקד משיכה לזוגות צעירים ושכונת מצוקה - צפו בתמונות

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    המחירים כמו במגדל בבל יקרסו (ל"ת)
    מחירי דירות לא שפויי 20/04/2013 12:52
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שלמה מאור מגיב מטעם ענבל בור? (ל"ת)
    אני רק שאלה 19/04/2013 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    זכיתי 18/04/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    אני הולך למכור
  • 10.
    מעל שנה דמגוגיה שקר להרצת פראייר=בועה בפיצוץ=סוף הניצול (ל"ת)
    פרסום נדלן=בלוףשיווק 18/04/2013 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    זה הפתרון הפשוט !!! 18/04/2013 10:56
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה דירות יקרות יותר,כנראה שבאמת אינו זקוק למשכנתא.
  • 8.
    א 18/04/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
    אני בחיים לא אקנה דירה : 1. בבניין עם שם לועזי 2. ברחוב על שם רבין.
  • תקנה בחול ולך לגור שם, מוותר על טיפוסים כמוך. (ל"ת)
    אזרח 18/04/2013 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תל אביבי 18/04/2013 10:39
    הגב לתגובה זו
    מוכרים דירות בפחות מ-2 מיליון באותו הגודל (בעצם מכרו לפני מספר חודשים. היום כבר אין). שילם עוד מיליון בשביל הליכה של 5 דקות ופיח מכביש ראשי נוסף ליד הבית. בכל מקרה, שני המגדלים הם באזורים שלא ראויים בעליל לגידול ילדים וגם סטודנטים/זוגות צעירים לא יגורו שם, ולכן שוק השכירויות שלהם מצומצם מאוד ל... לא יודע מי מעצם. אולי אנשי עסקים שבאים לכמה שבועות לת"א. בגלל זה לא השקעתי שם.
  • 6.
    איך קוראים למגדל שדירות בו עולות 3 מליון מגדל הצעירים?! (ל"ת)
    מחירים לא לצעירים 18/04/2013 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חני 18/04/2013 10:17
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבינה עבור מה משלמים כל כך הרבה כסף-אולי בגלל שיש להם את הכסף וזה שורף להם באצבעות? לגור על כביש ראשי זה לא יוקרה ולא בטיח. מכרו להם "לוקש" והם קנו אותו. חבל שאנשים לא חכמים. שיתחילו מכתה א' שוב.
  • 4.
    ב' המהנדס 18/04/2013 10:09
    הגב לתגובה זו
    הרי יש הגבלת בנק ישראל על 50% מינוף למשקיעים. לדוגמא, למי שיש 700,000 שקל פנויים: ההוראה לא מאפשרת להם לקנות דירה של 2.8 מיליון. לכן, הם כבר לא יכולים לרכוש דירות 5 חדרים בתל אביב, ובקושי 4 חדרים. לעומת זו, ה 700,000 מאפשרים להם לקבל עוד 700,000 ולרוץ לקנות בערים מסביב לתל אביב או בפריפריה. לכן נראה את המחירים בתל אביב יורדים מעט ואת המחירים בפריפריה עולים מעט. הדרך לעצירת בועת הנדל"ן (בועה= תופעה שקונים משהו כאשר המטרה העיקרית היא למכור ביותר יקר, או להינצל מקנייה מאוחרת מתוך פחד שכבר יהיה יותר יקר) היא להטיל מס ענקי על קניית דירות, שיופנה רק נגד משקיעי דירות. פשוט להגיד להם- המדינה לא רצו שתמשיכו לקנות דירות עכשיו, תשקיעו את הכסף במקום אחר. זה יוריד ביקוש מיד, וישארו רק זוגות צעירים. המחירים ירדו מ-י-י-ד-י-ת, וזה יתן זמן לממשלה להגדיל את היצע הדירות. בנוסף, הציבור יראה שמחירי נדלן לא תמיד "רק עולים" ושהממשלה נחושה. מבחינה פסיכולוגית, זה ירגיע את הזוגות הצעירים וההורים שלהם, הביקוש ירגע עוד, והמחיר ירד עוד. אחרי שההיצע יגדל, המדינה יכולה להסיר את המס המיוחד.
  • 3.
    נתי 18/04/2013 10:06
    הגב לתגובה זו
    בטווח של 70 ק"מ מהגראדים של עזה
  • 2.
    משה 18/04/2013 10:05
    הגב לתגובה זו
    בכל מקום בעולם משלמים הרבה עבור דירות יוקרה
  • 1.
    נדב 18/04/2013 10:05
    הגב לתגובה זו
    ועוד בקבוצת רכישה. זה יתפוצץ לכולנו בפרצוף
הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 1.65%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.

פינוי בינוי דירות
צילום: איציק יצחקי

רובי קפיטל תממן פרויקט פינוי-בינוי במעלה אדומים

החברה חתמה על הסכם מימון לקידום פרויקט “מגדלי אדומים” שיהיה הראשון במעלה האדומים לצאת לדרך. הוא כולל הריסה של 147 דירות ישנות ובניית כ-750 חדשות בשכונת כלי שיר; המהלך יתבצע בשיטת בינוי-פינוי-בינוי על ידי חברת בן דוד

צלי אהרון |

רובי קפיטל חתמה על הסכם למימון פרויקט “מגדלי אדומים”, פרויקט הפינוי-בינוי הראשון שמתקדם לביצוע במעלה אדומים. מדובר במהלך די משמעותי עבור השכונה הוותיקה כלי שיר, שבה ייהרסו 147 דירות ישנות לצד 17 חנויות, ובמקומן יוקם מתחם חדש שיכלול כ-750 דירות, מבני ציבור ושטחי מסחר. ההסכם מאפשר ליזמים להתחיל בפועל את שלבי התכנון המתקדמים, את ההיערכות לבנייה ואת הביצוע בשלבים - בהתאם למודל של בינוי-פינוי-בינוי.

הפרויקט מבוסס על שימוש ב"קרקע משלימה" שנרכשה מרמ"י. על הקרקע הזו יוקם המגדל הראשון במסגרת המתחם, והוא ישמש כפתרון מעבר לדיירי הבניינים הקיימים. המשמעות היא ששלב הפינוי יתבצע רק לאחר שהבנייה הראשונית תושלם, כך שהדיירים לא יידרשו לעזוב את העיר לתקופה ממושכת. מודל זה נמצא בשימוש במספר פרויקטים בארץ בשנים האחרונות, בעיקר באזורים שבהם המתחם הקיים אינו מאפשר תהליך פינוי כולל בתחילת הדרך. כאן, מדובר ביישום ראשון מסוג זה באזור יהודה ושומרון, מה שמוסיף שכבה נוספת של תכנון ובקרה בשל מאפיינים סטטוטוריים יחסית ייחודיים.

לפי התכנון, הפרויקט הכולל צפוי לכלול בנייה של מגדלים בני תשע עד שלושים ואחת קומות, לצד מערכות תשתית חדשות שיותאמו לצפיפות העתידית של השכונה. בין היתר, יוקמו חניונים תת־קרקעיים, שטחי מסחר בהיקף של כ-3,000 מ"ר, מבני ציבור, ופארק שכונתי. בנוסף, אושרה למתחם מערכת פינוי אשפה פניאומטית, מרכיב תשתיתי שמיועד להתמודד עם העלייה הצפויה בכמות התושבים בשכונה המתחדשת.

מבחינת המספרים, היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט מוערך בכ-1.36 מיליארד שקל. מדובר בהיקף שמייצר תזרים רב שנתי ומתפרס על שלבי ביצוע שונים, בהתאם להתקדמות הבנייה ולמכירת הדירות. ליווי פיננסי בדרך כלל מאפשר ליזמים לא רק להתחיל בעבודות בפועל, אלא בנוסף לייצר ודאות עבור מוכרי דירות פוטנציאליים, שרוצים להבין את יציבות הפרויקט. בשוק שבו ריביות גבוהות ומגבלות מימון מקשות על חלק מהחברות, יצירת מסגרות ליווי להפעלות ארוכות־טווח היא תנאי בסיסי לקידום פרויקטים גדולים.

המודל המתוכנן לביצוע בשלבים משפיע גם על לוחות הזמנים. בשלב הראשון תבוצע הבנייה על הקרקע המשלימה. לאחר איכלוסה, יועברו הדיירים מהבניינים הישנים אל המגדל החדש, ורק לאחר מכן יתחילו עבודות ההריסה ובניית המגדלים הנוספים. תהליך זה מצריך תיאום הדוק בין גורמי התכנון, גורמי המימון, הדיירים והעירייה. בנוסף, מרכיבי תשתית כמו הסדרי תחבורה, שדרוג כבישים ופתרונות חניה נבחנים במקביל, כדי לאפשר לתושבים החדשים והוותיקים שילוב חלק של השכונה במרקם העירוני.