משרדי הממשלה יחוייבו בריבית פיגורים אם לא ישלמו לקבלנים בזמן

כדי להתמודד עם מוסר תשלומים בעייתי של גופים ממשלתיים חתמו התאחדות בוני הארץ וסגן החשבת הכללית באוצר על סיכום הבנות לפיו תשולם ריבית פיגורים על איחור בתשלום
לירן סהר |

חברות קבלניות רבות בתחומי הבניה החוזית והתשתיות מתמודדות עם מוסר תשלומים בעייתי של מזמיני העבודות. עיכובים חריגים בתשלום על פרויקטים גדולים יכולים לגרום גם לקריסת חברות.

גבי שוחט, סגן בכיר לחשבת הכללית במשרד האוצר, חתם על סיכום הבנות עם התאחדות בוני הארץ שבו הוא קובע מנגנון לתשלום בגין פיגורים בתשלום שעל פיו משרדי הממשלה ויחידות הסמך ישלמו ריבית בשלושה החודשים הראשונים ממועד התשלום ומעבר לשלושה חודשים יישא התשלום ריבית פיגורים.

סיכום ההבנות עם הקבלנים נולד בעקבות תביעה שהגישה התאחדות בוני הארץ נגד משרד האוצר בשנת 2010 בגין שינויים שנעשו בחוזה להתקשרות בין גופי ממשלה לקבלנים. הקבלנים טענו כי במשרד האוצר נעשו בשנים האחרונות שינויים בחוזה בניגוד לעמדת ההתאחדות ובניגוד להתחייבות שלטונית בנושא.

אשר גרין, סגן נשיא ההתאחדות: " אני שמח שמצאנו באגף החשכ"ל במשרד האוצר אוזן קשבת לבעיות שעימם מתמודדים הקבלנים שעובדים עבור המדינה, ועל כך תודתי לגבי שוחט. אני שמח שהצלחנו לשכנע את מר שוחט בצדקת טענתנו שחוזים לא הוגנים גורמים לסכסוכים ומחלוקות מיותרות ובסופו של דבר הנפגעים הם גם הקבלנים וגם המדינה בגלל עיכובים בבניית פרויקטים, החלפת קבלנים באמצע הפרויקט ולעיתים גם אי השלמת פרויקטים. חוזה הגון ומוסכם בין הצדדים יאפשר לקצר את לוחות הזמנים ולחסוך בכסף "

ואכן במסגרת סיכום ההבנות כתב שוחט כי : "מונה צוות לבחינת חוזה המדף והתאמתו לשינויים שחלו במהלך התקופה ככל הנדרש וכי באחריות הצוות להיוועץ עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ובכללם נציגי ההתאחדות " .

נושא בעייתי נוסף שהוסדר כחלק מהסיכום הוא סמכותו של מנהל הפרויקט - נקבע שמנהל הפרויקט יהיה רשאי לאשר שינויים ותוספות בסכום שהוגדר או שיעור אחוז שייקבע לפי הנמוך מבניהם תוך התנייה בנוהל וכללים המחייבים את הצדדים והנסיבות המחייבות.

בהתאחדות בוני הארץ מסבירים כי בהחלטה זו משרד האוצר נותן למנהלי הפרויקטים לאשר שינויים הכרחיים שנולדים בעת ביצוע הפרויקט ובכך לקצר הליכים ולקצר את לוחות הזמנים של סיום הפרויקט. החלטה זו תאפשר לקבלן לקבל את הסכומים המגיעים לו בגין ביצוע השינויים בלי הליכי בירוקרטיה ארוכים שנמשכים זמן רב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

"השוק יקר מאי פעם - אבל תחושת הביטחון חזרה, וזה משנה הכול"

רז דומב מלידר שוקי הון מסביר כי מניות הנדל״ן נסחרות קרוב לשיאים היסטוריים, אך המשקיעים מתמקדים פחות במחיר ויותר בתחושת היציבות: “מה שמניע עכשיו את השוק זה לא רק ריבית - זה חזרת האמון בכלכלה הישראלית”; בין החברות הבולטות לטובה הוא מציין את דמרי, ישראל-קנדה ודוניץ, שנהנות מפריסה רחבה ומביקושים חזקים

צלי אהרון |

לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות, תנודתיות גבוהה ומלחמה ששינתה את התמונה לרעה - שוק ההון המקומי משדר שוב ביטחון: מניות הנדל״ן, שבמשך חודשים היו בין הנפגעות העיקריות, אשר פיגרו אחרי המדדים המובילים בבורסה, מציגות בשבועיים האחרונים התאוששות חדה, אשר משקפת שינוי במצב הרוח של המשקיעים. מי שעד לא מזמן חשש מחשיפה לענף המגורים והמניב, חוזר בהדרגה אל המניות הללו - גם במחירים שנראים על פניו גבוהים היסטורית.

התחושה המרכזית שמניעה את השוק כעת היא יציבות. המשקיעים, כך נראה, בוחנים פחות את תווית המחיר ומסתכלים יותר על התמונה הכוללת - כלכלה שמתייצבת, סביבה ביטחונית רגועה יותר, וציפייה גוברת לתחילת תהליך של הורדת ריבית. הירידה בתשואות האג"ח, יחד עם ההתבהרות בזירה הגיאו-פוליטית, יוצרת אפקט פסיכולוגי של "חזרה לשגרה", שבמונחי שוק ההון מתורגם למומנטום חיובי.

במקביל, ענף הדיור עצמו ניצב בצומת: קבלנים ששרדו את תקופת הקיפאון מחזיקים היום בצבר קרקעות רחב ובפרויקטים מתקדמים לקראת שיווק, בעוד הריבית הגבוהה מתחילה לאבד מכוחה כגורם מעכב - במידה מסוימת יש לומר.גם בתחום הנדל״ן המניב, התמונה מתפצלת בין אזורי הביקוש החזקים לבין השוליים. תל אביב, הרצליה והערים הסמוכות ממשיכות להציג תפוסות גבוהות, בעוד ששווקים משניים כמו ראשון לציון, חולון ובני ברק נותרו מאתגרים. עם זאת, בסך הכול, התחושה בענף היא של מעבר הדרגתי ממצב של בלימה למצב של זהירות אופטימית - בדיוק כפי שמשתקף גם במדדי המניות בבורסה.

שוחחנו עם אנליסט הנדל״ן רז דומב - מלידר שוקי הון


אנליסט הנדל״ן רז דומב, צילום: איה בן עזרי


לאחר גל העליות האחרון שראינו במניות הנדל״ן - מה בעצם משקפים המחירים הנוכחיים?

"קודם כל, צריך לומר שסביבת המחירים כיום רחוקה מלהיות מפוכחת. אם מסתכלים היסטורית, רוב המניות כבר קרובות מאוד לשיאים של כל הזמנים, חלקן אפילו מגרדות אותם. אבל אחרי שנתיים קשות - עם מלחמה, חוסר יציבות פנימית וכלכלית. המשקיעים מחפשים דבר אחד: ודאות. וברגע שהתחושה הזו חוזרת, השוק מגיב בהתאם. היציבות הכלכלית והביטחונית משדרות למשקיעים שאנחנו חוזרים למסלול נורמלי, וזה מתבטא ישירות במחירי המניות״.

אז מה בעצם צפוי לשוק הדירות בתקופה הקרובה?