"ירידת הריבית והתפוגגות המחאה מחזירות את רוכשי הדירות לשוק"

כלכלני בנק לאומי מסבירים כי לעת עתה בנק ישראל הפחית את המשקל של ההתפתחויות בשוק הדיור בהחלטות הריבית, לאור אפקטיביות צעדי בנק ישראל והאוצר
לירן סהר | (4)

כלכלני בנק לאומי סבורים כי מהחלטת הריבית של בנק ישראל אשר הותירה את שיעורה על 2.5% ניתן ללמוד כי לעת עתה הפחית בנק ישראל את המשקל של ההתפתחויות בשוק הדיור בהחלטות הריבית, זאת לאור האפקטיביות של הצעדים שננקטו עד כה על ידי המפקח על הבנקים ומשרד האוצר לצינון הביקושים לרכישת דירות.

לפי הכלכלנים, בחודשים האחרונים התחדשה העלייה בביקושים לרכישת דירות, לאחר שאלו ירדו לרמתם הנמוכה ביותר בארבע השנים האחרונות. התחדשות זו באה לדבריהם בעקבות התחדשות הירידה של הריבית על המשכנתאות וכן על רקע התפוגגות הסנטינמנט הצרכני השלילי שנוצר בחודשי המחאה החברתית. עוד ניתן להסיק מהנתונים כי רמת הביקושים הנוכחית עדיין נמוכה משמעותית מרמת השיא שאפיינה את שנת 2010. ההסבר לכך נעוץ בירידה משמעותית בפעילות של רוכשי הדירות להשקעה בשוק הדיור. ביטוי ניתן לראות גם בנתוני האשראי לדיור מהבנקים, אשר גדל בקצב הולך ופוחת.

"בסקירותינו על שוק הדיור אנו מדגישים כי בעוד שמיתון הביקושים מאפשר הפחתה זמנית בלחצים לעליות מחירים בשוק הדיור, צד ההיצע הנו משתנה מפתח שיכול לאזן את רמות המחירים בשוק. מהודעת הריבית של בנק ישראל, ניתן ללמוד כי קצב התחלות הבנייה ב- 12 החודשים האחרונים שמר על רמה גבוהה של כ- 44.9 אלף יחידות במהלך ינואר ופברואר 2012. נזכיר כי ב- 2011 הסתכם היקף התחלות הבנייה ב- 44.6 אלף יחידות. איתות חיובי זה מצד ההיצע, הפועל לבלימת הלחץ לעליית מחירים, יכול להסביר את הירידה במשקלו של שוק הדיור בהחלטות הריבית, זאת למרות התחדשות מסוימת של הביקוש לדירות חדשות."

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש אפריל נמכרו 1,331 דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית (נתון מנוכה עונתיות), עלייה של כ- 9.1% בהשוואה להיקף המכירות הממוצע מאז ראשית 2012. הכלכלנים סבורים כי נתוני המגמה מצביעים בחודשים האחרונים על עלייה מתונה של הביקושים, זאת לצד עלייה מתונה של המלאי הבלתי מכור של דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מי יכול לקנות במחירים כאלו?פשוט חוסר אונים . (ל"ת)
    א.מ 31/05/2012 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פרסום להרצת פראייר=הבועה תתפוצץ=מיתון!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    הפרסום=בלוף שיווקי!! 31/05/2012 13:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עשו מיליארדים ע"ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,אוצר גנבים 31/05/2012 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    של הנדל"ן 31/05/2012 11:21
    הגב לתגובה זו
    לא יעזור להם המחירים יפלו וחזק מי שקונה דירה במחירי היום הופך להיות לעני במקרה הטוב.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.