שימור מבנים: "הבירוקרטיה אדירה, אך ניתן לשלש את שווי הבית"

מנכ"ל חברת אמריקן וילג' מסביר את הכדאיות שבשימור מבנים למרות הקשיים שמטילה המדינה
לירן סהר | (1)

מגמת שימורם של בתים בעלי ערך היסטורי נמצאת בחיתוליה בארץ, ומלבד תל אביב, ובמידה קטנה יותר בירושלים ובחיפה, יזמים אינם ששים להתעסק עם ההגבלות התכנוניות הרבות והמחיר הגבוה שמיזמים מסוג זה דורשים.

להבדיל מארצות אירופה, בהן ניתנים תמריצים לשימור בתים ובניינים, בארץ התמריץ הכי גדול הינו הביורוקרטיה. בעוד הוצאת היתר בנייה רגיל אורכת שנה וחצי, הוצאת היתר בנייה לבניין לשימור תארך כשנתיים עד שנתיים וחצי. נוסיף לכך את עלויות השימור הגבוהות, אשר הינן כפליים מעלות בנייה רגילה, ונבין מדוע כל כך הרבה מבנים היסטוריים נשארים מוזנחים כמו שהם.

דרור קורן, מנכ"ל חברת אמריקן וילג', המקימה את פרויקט The Village במושבה האמריקאית בתל אביב, אומר כי גם גם בנייה חדשה בשכונה היסטורית היא מסובכת בישראל. "אני מחויב לבנות על פי תוכנית בניין העיר אשר מחייבת שהבנייה החדשה תהיה עם סממנים מרוח התקופה ההיסטורית המאפיינת את המושבה: עמודי עץ, מרפסות עץ, תריסי עץ, בתים בני שתי קומות בלבד ועליית גג. בנייה בסגנון זה מייקרת מאוד את העלויות."

"בשביל לטפל בנכס היסטורי או לבנות בשכונה היסטורית בארצנו, צריך אורך נשימה גדול", מוסיף קורן. "התלאות והביורוקרטיה יכולות להוציא בקלות את האוויר מהמפרשים ועם כל הרצון הטוב לא אחת בעלי בתים היסטוריים פשוט מחליטים להישמר מהשימור."

קורן מסביר כי "בשנים הבאות ילכו ויתמעטו הבתים לשימור והמודעות לאספנות בתים היסטוריים וההערכה אליהם רק תעלה. השאלה אם אותם בתים יזכו לשימור, תלויה ועומדת בחקיקה מקלה ובקיצור ההליכים הביורוקרטים. מה שבטוח אנשים אשר רכשו בניינים לשימור בשנות ה-80 ותחילת ה-90 ושימרו אותם, השביחו את נכסיהם עד היום ברמה של עד פי 3 ואפילו עד פי 4 משווי הנכס המקורי. למרות זאת, רובם אינם מוכנים להיפרד מהנכס גם לאחר השבחתו. גם מתי המעט שמוכרים, בדרך כלל עושים זאת על מנת להשקיע בנכס אחר לשימור."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן תל אביבי 12/02/2012 14:43
    הגב לתגובה זו
    טוב שיש קבלנים שיש להם את הסבלנות להתמודד עם המדינה הזאת. הרבה מתייאשים בדרך. אני כבר לא מדבר על אנשים פרטיים שאין להם את הכוחות להתמודד
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.6%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?