הדולר היציג שמר על יציבות: בנקים זרים צופים החלשות ל-3.58 שקלים ברבעון הראשון
הדולר היציג נקבע לפני קצר ללא שינוי, במקביל להתחזקות שלו מול האירו בעולם. הדולר היציג נקבע על רמה של 3.792 שקלים ואילו האירו התחזק ב-0.62% לרמה של 5.63 שקלים. בעולם נחלש האירו ב-0.15% לרמה של 1.484 דולרים והיין היפני מתחזק ב-0.47% לרמה של 90.33 יין לדולר.
בזירת המאקרו, הבנק המרכזי של אנליה הותיר היום את הריבית על רמת שפל שיא של 0.5%, זאת בהתאם לקונצנזוס הכלכלנים. גם הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי (ECB) הותיר את הריבית על שיעור של 1%. שתי ההחלטות היו צפויות.
בבנק אוצר החייל ערכו סיכום של הערכות בנקים זרים לגבי שער השקל מול הדולר בסוף הרבעון הראשון של 2010. הממוצע עומד על 3.58 שקלים, כשבקצה התחתון נמצא בנק אוף אמריקה עם 3.35 שקל לדולר ובעליון ג'יי.פי.מורגן עם 3.70 שקל לדולר.
כלכלני בנק לאומי מציינים, בסקירה שפרסמו היום, כי הייסוף בשערו של השקל מול הדולר השנה מבטא היבט אחד של השפעה אפשרית על היצוא הישראלי. בפרט, מדובר בצמצום בהכנסות במונחים שיקליים מיצוא למדינות אשר מטבע הסחר עימן הוא הדולר. יחד עם זאת, לישראל קשרי סחר עם מדינות רבות בעולם להן מטבעות שונים.
שער החליפין הריאלי היה בחודש ספטמבר 2009 ברמה הנמוכה (פחות תחרותית) בכ-9% בהשוואה לממוצע בשנות השיא (2004-2007) ורק בכ-3% נמוך יותר מהממוצע בעשור האחרון. לכן, לפי מדד זה, שהוא רק אחד המדדים העוזרים לבחון את רווחיות היצוא, נראה כי קיימת פגיעה בהכנסות מיצוא. "אנו מדגישים את רכיב ההכנסות ולא דנים ברווחיות המושפעת גם מתחום ההוצאות הכוללות רכיבים כמו מחירי חומרי גלם, שכר עבודה וכיוב'. במבט ארוך טווח, לעת עתה אין מדובר בפגיעה חריפה במיוחד בשער הריאלי, כך שנראה שהפגיעה ביצוא בשנה האחרונה הושפעה באופן דומיננטי מפגיעה בביקוש לסחורות הישראליות, בעקבות המשבר בעולם ופחות מייסוף המטבע המקומי".
בתום ועידת השוק הפתוח (FOMC) שנערכה יומיים, הותיר אמש ה'פד' את שער הריבית במרווח ביטחון שבין 0-0.25% ובהתאם לצפי, אולם המשקיעים מתמקדים בדברי נגיד הבנק המרכזי. ברננקי הדגיש במהלך הכרזת הריבית כי הפעילות הכלכלית בארה"ב תמשיך להיות חלשה במשך זמן מה.
"הודעת הבנק הפדראלי הייתה מאכזבת. ההערכות היו שהנימה תהייה מעט חיובית יותר, בהשוואה להודעה הקודמת, בתיאור הסביבה הכלכלית, אך בפועל לא היה כמעט שינוי", כך אומר רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות, בתגובה שפרסם לאחר הודעת הפדרל ריזרב בנוגע למדיניות המוניטארית בארה"ב אתמול.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שלישי זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
