הדולר היציג שמר על יציבות: בנקים זרים צופים החלשות ל-3.58 שקלים ברבעון הראשון
הדולר היציג נקבע לפני קצר ללא שינוי, במקביל להתחזקות שלו מול האירו בעולם. הדולר היציג נקבע על רמה של 3.792 שקלים ואילו האירו התחזק ב-0.62% לרמה של 5.63 שקלים. בעולם נחלש האירו ב-0.15% לרמה של 1.484 דולרים והיין היפני מתחזק ב-0.47% לרמה של 90.33 יין לדולר.
בזירת המאקרו, הבנק המרכזי של אנליה הותיר היום את הריבית על רמת שפל שיא של 0.5%, זאת בהתאם לקונצנזוס הכלכלנים. גם הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי (ECB) הותיר את הריבית על שיעור של 1%. שתי ההחלטות היו צפויות.
בבנק אוצר החייל ערכו סיכום של הערכות בנקים זרים לגבי שער השקל מול הדולר בסוף הרבעון הראשון של 2010. הממוצע עומד על 3.58 שקלים, כשבקצה התחתון נמצא בנק אוף אמריקה עם 3.35 שקל לדולר ובעליון ג'יי.פי.מורגן עם 3.70 שקל לדולר.
כלכלני בנק לאומי מציינים, בסקירה שפרסמו היום, כי הייסוף בשערו של השקל מול הדולר השנה מבטא היבט אחד של השפעה אפשרית על היצוא הישראלי. בפרט, מדובר בצמצום בהכנסות במונחים שיקליים מיצוא למדינות אשר מטבע הסחר עימן הוא הדולר. יחד עם זאת, לישראל קשרי סחר עם מדינות רבות בעולם להן מטבעות שונים.
שער החליפין הריאלי היה בחודש ספטמבר 2009 ברמה הנמוכה (פחות תחרותית) בכ-9% בהשוואה לממוצע בשנות השיא (2004-2007) ורק בכ-3% נמוך יותר מהממוצע בעשור האחרון. לכן, לפי מדד זה, שהוא רק אחד המדדים העוזרים לבחון את רווחיות היצוא, נראה כי קיימת פגיעה בהכנסות מיצוא. "אנו מדגישים את רכיב ההכנסות ולא דנים ברווחיות המושפעת גם מתחום ההוצאות הכוללות רכיבים כמו מחירי חומרי גלם, שכר עבודה וכיוב'. במבט ארוך טווח, לעת עתה אין מדובר בפגיעה חריפה במיוחד בשער הריאלי, כך שנראה שהפגיעה ביצוא בשנה האחרונה הושפעה באופן דומיננטי מפגיעה בביקוש לסחורות הישראליות, בעקבות המשבר בעולם ופחות מייסוף המטבע המקומי".
בתום ועידת השוק הפתוח (FOMC) שנערכה יומיים, הותיר אמש ה'פד' את שער הריבית במרווח ביטחון שבין 0-0.25% ובהתאם לצפי, אולם המשקיעים מתמקדים בדברי נגיד הבנק המרכזי. ברננקי הדגיש במהלך הכרזת הריבית כי הפעילות הכלכלית בארה"ב תמשיך להיות חלשה במשך זמן מה.
"הודעת הבנק הפדראלי הייתה מאכזבת. ההערכות היו שהנימה תהייה מעט חיובית יותר, בהשוואה להודעה הקודמת, בתיאור הסביבה הכלכלית, אך בפועל לא היה כמעט שינוי", כך אומר רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות, בתגובה שפרסם לאחר הודעת הפדרל ריזרב בנוגע למדיניות המוניטארית בארה"ב אתמול.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
בנייה. קרדיט: Xמחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.
