כלכלני איזיפורקס: הדולר עדיין חזק, כל עוד האירו מתחת ל-1.32 דולר מגמת הירידה תימשך
הדולר התחזק במהלך שבוע המסחר שחלף מול מרבית המטבעות העיקריים. לאחר ימים של עליות שערים, השווקים הפיננסיים התאפיינו בירידות והתגברה שנאת הסיכון בקרב הסוחרים, דבר שסיפק רוח גבית למטבע האמריקאי.
בנאום שנשא חבר הפדרל ריזרב, וורש, נאמר כי הכלכלה האמריקאית סובלת מבהלה שתלווה אותה עוד תקופה ארוכה, דבר שצפוי להעיב על התאוששותה של הכלכלה המקומית. כלכלני איזיפורקס אומרים בסקירה השבועית כי "למרות שהקורלציה בין אהבת הסיכון לדולר התפוגגה קצת לאחרונה, אפשר להגיד כי לאחר שבוע המסחר האחרון היא חיה ובועטת".
בדו"ח ישיבת הבנק המרכזי נאמר כי שיעור האבטלה צפוי להמשיך לגדול בתקופה הקרובה נוכח המצב השורר בכלכלה הגלובלית. חיזוק לכך אפשר למצוא בנתוני התעסוקה שיצאו טובים מהצפי אך עדיין קרובים מאוד לשיא כל הזמנים של 674,000 שנרשם בשבוע שעבר. נתון מאזן הסחר יצא טוב מהצפי גם כן, זאת לאור הירידה בהיקף הייבוא. השבוע צפוי נגיד הבנק המרכזי, ברננקי, לנאום ואמורים להתפרסם נתוני התחלות בניה ותעסוקה.
לאחר סוף השבוע הארוך בשווקים הפיננסיים העולמיים בעקבות חג הפסחא יתקיים שבוע מסחר מקוצר ברב הבורסות אך יתפרסמו מספר רב של נתונים כלכליים בעיקר בארה"ב. הסוחרים יתמקדו בנתוני האינפלציה בארה"ב ובגוש האירו ובנתוני בתפוקה התעשייתית. בנוסף יתפרסמו נתונים על שוק הבתים בארה"ב והסוחרים ירצו לדעת האם ההתאוששות שנרשמה בשוק הבתים בחודש פברואר המשיכה גם בחודש מרץ. במהלך השבוע ינאם נגיד הבנק הפדראלי בן ברננקי פעמיים בנאומים שיכולים להשפיע על המסחר המטבע האמריקאי.
האירו נחלש בשבוע שעבר מול המטבע האמריקאי. חבר הבנק המרכזי של גוש האירו, ג'ורג' פרובופולוס, התבטא ואמר כי לעניות דעתו הריבית תופחת ב-0.25% לרמה שפל היסטורי של 0.75%. זאת במידה ואנו נמשיך להיות עדים להתדרדרות הכלכלית. באיזיפורקס מציינים כי "ללא צל של ספק התבטאות שכזו לא סיפקה לסוחרים סיבה לרכוש את האירו והחלישה אותו".
מבחינת נתונים, נתון המכירות הקמעונאיות הצביע על ירידה נוכח החמרת המצב הכלכלי ואיתו הירידה בביקושים. מדד המחירים ליצרן הצביע על הירידה החדה ביותר מאז 1999. "הנתונים השליליים רק מעלים את הסיכויים לקיומה של דפלציה בגוש האירו". השבוע צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן,תפוקה תעשייתית ואת שבוע המסחר יחתום נאום של נגיד הבנק המרכזי, טרישה.
מבחינה טכנית, האירו ירד מתחת לרמת התמיכה ב- 1.3200 וכל עוד הוא נמצא מתחתיה מגמת הירידה בערכו של האירו בכל הטווחים נמשכת. עליה מחודשת של האירו מעל לרמה זו תשנה את התמונה לטווח הקצר בלבד ותחזיר אותו לטווח המחירים בו שהה בתקופה האחרונה 1.3200-1.3700. ירידה מתחת ל-1.3100 תחזק את מגמת הירידה, אומרים באיזיפורקס.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
השבוע נמכרה דירה על הנייר ב-58 מיליון שקל, המחיר למ"ר 200 אלף שקל; מה קורה כשנדל"ן הופך ליצירת אומנות ולמה ייתכן שזה דווקא החלטה נכונה לרוכש?
דירה בת 275 מ"ר בקומה העשירית בפרויקט הרברט סמואל על חוף תל אביב נמכרה השבוע תמורת 58 מיליון שקל - 200 אלף שקל למ"ר. זה קורה כשברקע הישראלי הממוצע במתח לגבי החלטת הריבית ביום שני הקרוב, שאם תרד תשפיע על המשכנתא של כולנו. נראה כאילו מדובר בעולם מקביל אבל זה דווקא קורה מתחת לאף של כולנו וזו לא עסקה יחידה: לאחרונה רואים עוד ועוד עסקאות ברמות מחיר של למעלה מ-150 אלף שקל למ"ר. הקונים של נכסים אלה הם אנשים אמידים מאוד שלא נעזרים במשכנתא ולכן גם לא מעניין אותם סביבת הריבית. השאלה הגדולה היא למה לקנות במחירים כאלה? נראה שהסיבה העיקרית היא הייחודיות של נכסים אלה והמחסור שיהיה בהם בעתיד. בעוד שדירות רגילות בונים עוד ועוד. כמה נכסים כבר יהיו בקומה גבוהה על הים עם נוף ששום דבר לא יכול להפריע לו? כנראה שלא הרבה.
בזמן שרוכשי הדירות מתמקדים בשאלות של ריבית, משכנתאות ותשואה, קיים שוק קטן של נכסים שבהם השיקולים האלה כמעט ולא רלוונטיים. מדובר בדירות על קו הים, פנטהאוזים בלב תל אביב, נכסים היסטוריים ומבנים לשימור בשכונות מבוקשות - נכסים שהמכנה המשותף שלהם הוא נדירות מוחלטת. נראה כי לא מדובר על שוק של היצע וביקוש במובן הברור שלו, כשיש 50 דירות כאלה בלבד בכל הארץ, ויש 500 אנשים שמסוגלים לשלם עבורן, המחיר נקבע לפי גורמים אחרים לגמרי. זה יותר דומה לשוק האמנות מאשר לשוק הדיור.
מי הקונים?
בחזרה לדוגמא שלנו, פרויקט הרברט סמואל שעדיין בשלב ראשוני יכלול בעתיד 50 דירות בלבד. מיקום על קו החוף, שירותי קונסיירז', בריכה על הגג, עיצוב של פטרישיה אורקיולה, ובעיקר - ודאות שלא יוקם שם פרויקט דומה בעתיד הנראה לעין. ברגע שהקו הראשון לים נבנה, הוא לא חוזר להיבנות. ועדיין, מי בכלל קונה דירה במחיר כזה? נראה שחלק מהקונים הם ישראלים עשירים במיוחד: יזמים מצליחים, בעלי עסקים, משפחות ממעמד עם הון ותיק. חלקם משקיעים זרים שרואים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, מקלט בטוחות למול חוסר יציבות כלכלית במדינות אחרות. אבל מעבר לפרופיל הדמוגרפי, יש משהו מהותי יותר: אלו קונים שלא מחשבים תשואה במובן שאנחנו מכירים. גם הודעת השיווק של הפרויקט נשמעת מזמינה: "הפרויקט נהנה מנוף עוצר נשימה על קו ראשון של הים, תצפית על יפו העתיקה, קרבה למרכז העיר ושכונת נווה צדק". אפשר להבין איך זה שעשירי העולם גם יבחרו דווקא בפרויקט של חברת אביב כשהם מחפשים היכן לרכוש נכס נדיר בישראל.
הם לא בודקים כמה הם יקבלו בשכירות או מה תהיה התשואה השנתית מהנכס. השאלה שהם שואלים היא האם הנכס הזה יהיה נדיר יותר בעוד 10, 20 או 30 שנה? ההגיון הכלכלי מאחורי המחירים היא שדירה על קו הים בתל אביב היא נכס נדיר במיוחד. בניגוד לדירות בשכונות חדשות שניתן לבנות עוד ועוד ממנו, לא ניתן ליצור עוד קו ים. אין עוד אדמה זמינה, התכנון והבניה מוגבלים, ותהליכי האישורים הולכים ונעשים מורכבים יותר.
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה יהיה בשנת 2055?
נניח שהדירה שנמכרה היום ב-200 אלף שקל למ"ר תישאר באותו מצב, ושהביקוש לנכסים נדירים בתל אביב לא ירד אלא ישאר קבוע. בעוד 30 שנה, כשכל קו הים של תל אביב יהיה בנוי במלואו, ולא תהיה אפילו אפשרות לבנות עוד פרויקט דומה, מה יהיה המחיר? בערכים נומינליים ובהתחשב באינפלציה ממוצעת של 2%, לא יהיה מפתיע אם דירות אלו יימכרו גם ב-800 אלף שקל למ"ר ויותר מכך. זה נשמע אולי מופרך אבל זה יכול בהחלט להתרחש מפני שתמיד יהיה את מי שישלם על סטטוס ויוקרה מחירים כאלה. בעיקר על יצירת אומנות כמו נכס שמשקיף על הים התיכון מדירה של קרוב ל-300 מ"ר בתל אביב.
