כלכלני איזיפורקס: הדולר עדיין חזק, כל עוד האירו מתחת ל-1.32 דולר מגמת הירידה תימשך

במסחר שקל-דולר, רמות המפתח נשארות 4.0200 ו- 4.2500 שקל לדולר, כאשר פריצה של אחת מאלו תאשר את המשך המגמה בכיוון הפריצה
קובי ישעיהו |

הדולר התחזק במהלך שבוע המסחר שחלף מול מרבית המטבעות העיקריים. לאחר ימים של עליות שערים, השווקים הפיננסיים התאפיינו בירידות והתגברה שנאת הסיכון בקרב הסוחרים, דבר שסיפק רוח גבית למטבע האמריקאי.

בנאום שנשא חבר הפדרל ריזרב, וורש, נאמר כי הכלכלה האמריקאית סובלת מבהלה שתלווה אותה עוד תקופה ארוכה, דבר שצפוי להעיב על התאוששותה של הכלכלה המקומית. כלכלני איזיפורקס אומרים בסקירה השבועית כי "למרות שהקורלציה בין אהבת הסיכון לדולר התפוגגה קצת לאחרונה, אפשר להגיד כי לאחר שבוע המסחר האחרון היא חיה ובועטת".

בדו"ח ישיבת הבנק המרכזי נאמר כי שיעור האבטלה צפוי להמשיך לגדול בתקופה הקרובה נוכח המצב השורר בכלכלה הגלובלית. חיזוק לכך אפשר למצוא בנתוני התעסוקה שיצאו טובים מהצפי אך עדיין קרובים מאוד לשיא כל הזמנים של 674,000 שנרשם בשבוע שעבר. נתון מאזן הסחר יצא טוב מהצפי גם כן, זאת לאור הירידה בהיקף הייבוא. השבוע צפוי נגיד הבנק המרכזי, ברננקי, לנאום ואמורים להתפרסם נתוני התחלות בניה ותעסוקה.

לאחר סוף השבוע הארוך בשווקים הפיננסיים העולמיים בעקבות חג הפסחא יתקיים שבוע מסחר מקוצר ברב הבורסות אך יתפרסמו מספר רב של נתונים כלכליים בעיקר בארה"ב. הסוחרים יתמקדו בנתוני האינפלציה בארה"ב ובגוש האירו ובנתוני בתפוקה התעשייתית. בנוסף יתפרסמו נתונים על שוק הבתים בארה"ב והסוחרים ירצו לדעת האם ההתאוששות שנרשמה בשוק הבתים בחודש פברואר המשיכה גם בחודש מרץ. במהלך השבוע ינאם נגיד הבנק הפדראלי בן ברננקי פעמיים בנאומים שיכולים להשפיע על המסחר המטבע האמריקאי.

האירו נחלש בשבוע שעבר מול המטבע האמריקאי. חבר הבנק המרכזי של גוש האירו, ג'ורג' פרובופולוס, התבטא ואמר כי לעניות דעתו הריבית תופחת ב-0.25% לרמה שפל היסטורי של 0.75%. זאת במידה ואנו נמשיך להיות עדים להתדרדרות הכלכלית. באיזיפורקס מציינים כי "ללא צל של ספק התבטאות שכזו לא סיפקה לסוחרים סיבה לרכוש את האירו והחלישה אותו".

מבחינת נתונים, נתון המכירות הקמעונאיות הצביע על ירידה נוכח החמרת המצב הכלכלי ואיתו הירידה בביקושים. מדד המחירים ליצרן הצביע על הירידה החדה ביותר מאז 1999. "הנתונים השליליים רק מעלים את הסיכויים לקיומה של דפלציה בגוש האירו". השבוע צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן,תפוקה תעשייתית ואת שבוע המסחר יחתום נאום של נגיד הבנק המרכזי, טרישה.

מבחינה טכנית, האירו ירד מתחת לרמת התמיכה ב- 1.3200 וכל עוד הוא נמצא מתחתיה מגמת הירידה בערכו של האירו בכל הטווחים נמשכת. עליה מחודשת של האירו מעל לרמה זו תשנה את התמונה לטווח הקצר בלבד ותחזיר אותו לטווח המחירים בו שהה בתקופה האחרונה 1.3200-1.3700. ירידה מתחת ל-1.3100 תחזק את מגמת הירידה, אומרים באיזיפורקס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.