עובדי הגופים הציבוריים מרוויחים כ-57% יותר מהשכר הממוצע במשק

דו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפורסם מראה שאמנם השכר הממוצע עלה בכ-14%, אולם חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהמוצע במשק וכן השכר לנשים נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר
לימור זילבר | (4)

השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של עובדי הגופים המתוקצבים והנתמכים עמד בשנת 2019 על כ-16,365 שקל, לעומת השכר הממוצע במשק שעמד על 10,428 שקל לחודש, כלומר 57% יותר. כך עולה מדו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפרסם היום אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים עלה בכ-14% בעשור האחרון, לעומת עלייה של כ-20% בשכר הממוצע במשק, כאשר שיעור העלייה הגבוה ביותר היה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת הבריאות,  בממוצע של כ-24 אלף שקל. אולם, חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובשכרם של עובדים המקבלים השלמה לשכר מינימום. בנוסף, שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר.

השכר הממוצע במשק בהשוואה לעובדי הגופים הציבוריים. מקור: משרד האוצר

גמישות בהיקף המשרה

העובדים בגופים הציבוריים נהנים מגמישות בשיעור המשרה: שיעור המשרה הממוצעת לעובד בגוף ציבורי היא כ-80% ולא 100%, כאשר שיעור המשרה יחד בעשור האחרון ב-5%.

השכר הממוצע לפי מגזרים למשרה מלאה:

  • בחברות הממשלתיות עומד על 23,930  שקל וגבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי.
  •  בשלטון המקומי עומד על 11,073 שקל. השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ-31,842 שקל.
  • במערכת הבריאות הציבורית עומד על כ- 24,400 שקל למשרה מלאה, כאשר בעשור האחרון חלה עליה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, זאת לצד גידול של 19% באוכלוסייה.
  • שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בכ-37%  בעשור האחרו ועומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה.
  • במערכת ההשכלה הגבוהה, השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ- 17,309 שקל.
  • עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ-23% מסך במשרות במערכת ההשכלה הגבוהה. שכר עובדים אלו עומד על כ- 30,555 שקל.
עובדי תאגידים

השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים עומד על כ- 19,400 שקל ועלה בשיעור ריאלי של כ- 15% בעשור האחרון, כ- 2% בשנה האחרונה בלבד. שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה של העובדים בתאגידי רווחה וכלכלה גדל בעשור האחרון בשיעור ריאלי של כ- 17%. עם זאת, שיעור העלייה עומד על כ 10%- בלבד בניכוי של עובדי רשות שדות התעופה, ששכרם הריאלי עלה בכ- 26% בעשור האחרון.

כ-26% מהעובדים בתאגידים השתכרו בשנת 2019 שכר ממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.  שכרם הממוצע עמד על 7,076 שקל למשרה מלאה,  ירידה של 2% בהשוואה לשנה הקודמת.

תאגיד השידור הישראלי- כאן

בחינת נתוני תאגיד השידור הישראלי מעלה כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, השכר הממוצע ופערי השכר המגדריים נמוכים משמעותית מכפי שהיו ברשות השידור וירדו בכ-50%, השווים לכ-220 מיליון שקל בשנה. בנוסף, שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי 3 בתאגיד השידור לעומת רשות השידור. השכר החציוני עומד על כ-14 אלף שקל לעומת כ-19 אלף שקל בתאגיד השידור הישן והשכר הממוצע בתאגיד כאן עומד על כ- 16 אלף שקל לעומת 22 אלף שקל בתאגיד השידור הישן.

עובדי המגזר הציבורי היוו ב-2019 כ-56%  מכלל עובדי המגזר הציבורי, כאשר בשנה זו דיווחו לממונה על השכר 793 גופים ציבוריים על העסקה של כ-410 אלף עובדים בכ-330 אלף משרות. סה"כ עלות ההעסקה בגופים הציבוריים מהווה כ-50% מהוצאות השכר במגזר הציבורי ומוערכת בכ-83 מיליארד שקל לשנת 2019, המתחלקים בין: שלטון מקומי (31%), גופים ציבוריים במערכת הבריאות (28%), חברות ממשלתיות (23%), גופים ציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות-12%) ותאגידים (6%).

 

 

על רקע הדו"ח, אמר ​הממונה על השכר, קובי בר נתן: "המגזר הציבורי, ככלל המשק, התמודד עם שנה קשה ומאתגרת שדרשה מעובדים רבים במגזר הציבורי שינויים וגמישויות רבות, ומכאן נדרש מאגף השכר מתן פתרונות מורכבים בתנאי אי וודאות. המשבר הבריאותי זימן לנו גם הזדמנויות חדשות כשתקופה זו אפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, דוגמת ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צרכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית. כעת עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם ביחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי. שינויים אלו חיוניים לטובת התאמת המגזר הציבורי לשוק העבודה העתידי מתוך מחויבותנו לשיפור הפריון במגזר הציבורי ולמתן שירות מיטיבי לאזרחי ישראל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 05/05/2021 11:41
    הגב לתגובה זו
    גם בקושי עובד וגם מרוויח יותר עם פנסיה יפה.
  • 2.
    אבנר 04/05/2021 14:03
    הגב לתגובה זו
    זה מה שעושים מהכסף שלכם נותנים לאוכלי חינם מ-9 עד 4 עם פנסיה תקציבית שלא עושים כלום ומקבלים על טיס אוטומטי תוספת של 3% בשנה בוא נמשיך לעלות מיסים שנוכל לממן את הארכת ההשתלמות שלהם במלון באילת 5 כוכבים כל שנה , שילכו פעמים בשנה על חשבונינו
  • משלם מיסים 04/05/2021 16:13
    הגב לתגובה זו
    ...זה יצטרך להיות אקסטרא גבוה כדי שיוכלו לגלם גם את העלאת המיסים מבלי לפגוע בשכר של המגזר הציבורי.
  • 1.
    רוני 04/05/2021 13:08
    הגב לתגובה זו
    והמגזר הציבורי רק משמין ומפוצץ בקומבינות ובאבטלה סמויה.

צ'או למבורגיני: איטלקים מוותרים על רכבי היוקרה שמושכים את מס הכנסה

משטרת איטליה מגבירה האכיפה: החרימה מעל 350 רכבי יוקרה בחשד שבעליהן לא משמלמים מסים כראוי. 42 בעלי מכוניות יוקרה דיווחו על הכנסות של 30 אלף אירו בלבד
יעל גרונטמן |

האיטלקים ידועים כאוהבי החיים הטובים בכלל וכאוהבי מכוניות יוקרה בפרט, אך לאחרונה רבים מהם איבדו את העניין בהחזקתה של מכונית יוקרה, לאחר ששלטונות המס במדינה עמוסת החובות החלו לעצור מכוניות יוקרה כגון פררי ולמבורגיני באתרים יוקרתיים כדוגמת אתר הסקי הידוע בקורטינה שבדולומיטים או בעיירות העשירות של אגם קומו מצפון למילאנו, והחלו לבחון את תצהירי המס שמגישים בעליהן.עד כה דווח כי משטרת איטליה החרימה מעל 350 רכבי יוקרה בחשד שבעליהן לא משמלמים מסים כראוי. בפשיטה שערכו שלטונות המס בעיירה קורטינה התגלה כי 42 בעלי מכוניות יוקרה דיווחו על הכנסות של 30 אלף אירו בלבד בשנת 2010. 19 מכוניות יוקרה נוספות היו רשומות על שם חברות שדיווחו באותה השנה על הפסדים. "הדילרים מלאים במכוניות יוקרתיות שאף אחד לא רוצה לקנות כעת" אמר לבלומברג איש עסקים שמבקש למכור את מכונית היוקרה שקנה במאי האחרון בתמורה ליותר מ-100 אלף אירו בתמורה ל-40 אלף אירו לכל היותר. ממשלת איטליה מעריכה כי העלמות המס במדינה מסתכמו בכ-120 מיליארד אירו בשנה. המאמצים להגברת גביית המסים באיטליה הינה חלק ממאמציו של ראש ממשלת איטליה הנכנס, מריו מונטי, להפחית את חובותיה של איטליה המסתכמים בכ-1.9 טריליון אירו ולהימנע ממצב אליה הגיעו יוון, פורטוגל ואירלנד, שנאלצו לבקש חבילות חילוץ. "הבעלות על כלי רכב יוקרתי מעידה על רמת הוצאות ועל רמת חיים שפעמים רבות אינה עומדת בקנה אחד עם רמת ההכנסות המוצהרת של בעליהן" אמר כרמלו פיאנצ'לדיני, מפקח על מבצעי האכיפה ברשות המסים האיטלקית והוסיף "מי שמדווח בשקיפות על הכנסותיו ומחזיק במכונית יוקרה - אינו צריך לדאוג". מונטי גם העלה את המס על מוצרי יוקרה כולל את המס על מכויות יוקרה, כך שבעליה של למבורגיני אבנטדור ששווה כ-316 אלף אירו יצטרך לשלם כעת כ-8,400 אירו מסים שנתיים, עלייה של 6,600 אירו ביחס למה ששילם לפני העלאת המס.