אבי ג'וזף-כהן: "חינוך איכותי משפיע על כלכלה לטווח הארוך"
האנליסטית הראשית של גולדמן-זאקס דיברה במושב חבר הנאמנים של הטכניון. על פי נתונים שהציגה 50% מתושבי ישראל שהם בעלי 8 שנות לימוד ומטה חיים מתחת לקו העוני
יואב כהן |
אבי ג'וזף-כהן, אנליסטית ראשית בבנק ההשקעות גולדמן-זאקס, דיברה היום (ד'), במושב חבר הנאמנים של הטכניון על "חדשנות וצמיחה כלכלית" במסגרת ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה לזכרו של יצחק מודעי.
במהלך נאומה הציגה את המיזם המשותף לאוניברסיטת קורנל-טכניון שכולל הקמת מרכז מחקר מדעי-הנדסי יישומי בניו-יורק, הממזג משאבים פרטיים וציבוריים לטובת קידומו של החינוך המדעי-טכנולוגי.
"כלכלנים אוהבים לדבר על תמ"ג, על מצב שוק ההון ועל משתנים אחרים כמדדים למצבה הכלכלי של מדינה," אמרה. "אבל אני מדברת כאן על מדדים שמשפיעים על הכלכלה בטווח הארוך, וחינוך איכותי הוא הגורם הבודד המשמעותי ביותר בהשפעה על צמיחה כלכלית. לכן עלינו להבין שהשכלה היא חלק בלתי נפרד ממדיניות כלכלית אפקטיבית".
צילום: מסך חדשות 2
הממשלה מקדמת הקלות לחברות אשראי חוץ בנקאי ופינטק לשם הגברת התחרות
שתי הצעות חוק שקידם המשרד בכנסת הקודמת ואושרו בקריאה ראשונה, יובאו כעת לקריאה שניה ושלישית. בין היתר המליץ צוות בין משרדי בראשות האוצר להרחיב את מגבלת מקורות המימון של החברות, מגיוס חוב בסך 5 מיליארד ש' ל-15 מיליארד
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת שר האוצר אביגדור ליברמן, להחלת דין רציפות על שתי הצעות שקידם משרדו בכנסת הקודמת, תחתה אושרו בקריאה ראשונה, שעניינן מתן הקלות רגולטורית לגופי אשראי חוץ בנקאי ופינטק כדי לעודד את התחרות בתחום. המשמעות היא שהליך החקיקה בהן לא יחל מחדש, אלא ימשך מהמקום בו נפסק, קרי אלה תובאנה לקריאה שניה ושלישית.
"ההצעה הראשונה תוביל להקמת תכנית ייחודית, מעין 'מגרש משחקים רגולטורי' ('Regulatory Sandbox')", הוסבר בהודעת משרד האוצר. "במסגרת התכנית יוכלו הרגולטורים לתת הקלות רגולטוריות לגופים אלו תוך גידור הסיכונים ובכך זו תאפשר להם לנסות את מוצריהן החדשניים בשוק הישראלי ולהטיב עם הצרכנים". בנוסף, נכתב, "כל חברה שתשתתף בתכנית תלווה באופן צמוד על מנת להבטיח את הצלחת התכנית".
התכנית תפעל בהתאם למסקנות הצוות הבין משרדי שבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה המותאמת לחברות הפינטק. הצוות רוכז בידי משרד האוצר ומשרד המשפטים וכלל נציגים מרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המסים.
תחום הפינטק טומן שם עידוד תעסוקה במקצועות בעלי פריון גבוה וייעול הסביבה העסקית בישראל, מסבירים במשרד האוצר, ועל כן אומרים שם כי הצעת החוק צפויה לתת תנופה להטמעת המוצרים של חברות הפינטק בשוק הישראלי ולמימוש היתרונות של אלה.
הצעת החוק השנייה תאפשר לנותני האשראי לגוון ולהרחיב את מקורות המימון לצורך מתן אשראי ובכך תוזיל את עלויות המימון ותרחיב את אפשרויות התחרות של גופים אלו במערכת הבנקאית. לפי הצעת החוק יתאפשר לנותני אשראי חוץ-בנקאי גדולים שעומדים בהוראות החוק להגדיל את תקרת הגיוס של אגרות חוב מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל וכן לגייס חוב באמצעות ניירות ערך מסחריים.
בנוסף, יוסרו מגבלות שונות לעניין גיוס תעודות התחייבות מכלל נותני האשראי החוץ בנקאי. מגבלות אלו הגבילו את מרחב ההתנהלות העסקית של נותני האשראי ולמעשה מנעו מחלקם לגייס חוב באמצעות אגרות חוב.
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "מדובר בצעדים שיפחיתו את הרגולציה על הגופים החוץ-בנקאיים במערכת הפיננסית ויקדמו חדשנות ותחרות אפקטיבית בשוק הפיננסי. אנחנו נמשיך להוביל צעדים שיובילו לשיפור השירות לצרכן, הפחתת עלויות וקידום התחרות בישראל".
