מירב פירק
צילום: יח"צ

צריך להשקיע בגיוס עובדים – אבל גם בשימורם

תחלופה גבוהה של עובדים יכולה להוות בעיה קשה לפעילות החברה. היא גם יכולה להעיד על תרבות ארגונית לקויה. אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את זה? המון. 
מירב פירק |

 סקר של חברת Delloite קבע שהעלות הממוצעת להחלפת עובד היא כ-7,000 דולר. אבל המספר שבאמת מפתיע, וכזה שיותר קשה לראות בדוחות הפיננסיים, הוא המחיר של הפסדים בפרודוקטיביות, שמוערכים בכ-120,000 דולר פר עובד.

 

לא מזמן נועדתי עם מנהלת משאבי אנוש בארגון תעשייתי גדול והיא הלינה בפניי על קשייה בתחום שימור העובדים. "אני מפרטת הכל לגבי המשרה בראיון, מזמינה לסיור בארגון, ועדיין – עובדים פורשים אחד אחרי השני אחרי השבוע הראשון. זה גורר הוצאות כבדות של גיוס, הכשרה ותחלופה של עובדים שלא לדבר על זה שיש אפס יציבות בצוותי העבודה ומרמור של הוותיקים" .

 

אז מה אפשר לעשות?

 

עובדים שלא נשארים מהווים בעיה לביזנס

נניח שאתם יזמים בהייטק. אתם משקיעים המון בהקמת סטארט-אפ, בתוכנית עסקית ובמוצר עצמו. אבל בשורה התחתונה, אם העובדים רק יבצעו את התפקיד שלהם, מבלי לראות את התמונה הגדולה, כלומר להירתם למטרות הארגון - לא משנה עד כמה חדשני המוצר, זה לא יחזיק מים.

 

כאשר אנחנו רואים תחלופה גבוהה של עובדים ובעיות בתהליך הגיוס – צריך להגיע שורש הבעיה אחרת לא יהיו פתרונות ארוכי טווח. אם נשים את הפוקוס על מחוברות של העובדים (engagement) ניתן להפחית תחלופה של עובדים, שבתורה משפיעה לחיוב על בעיות גיוס, כי יש פחות משרות לאייש.

 

עובדים שמרגישים חיבור גבוה יותר למשימות ומטרות הארגון, הם שגרירים יותר חזקים של המותג. הם יוצרים קשרי עבודה חזקים יותר עם לקוחות, עוזרים לארגון לקדם את הרווחיות שלו.

 

איך משפרים את המחוברות הארגונית?

הכרה - לעובד קשה להישאר בארגון כאשר הוא מרגיש שלא מעריכים אותו. השתדלו לתת הערכה פומבית לעבודה שנעשתה כמו שצריך. אפשר לבנות תוכניות כדי לעשות זאת מסודר, ברמה הצוותית כל תקופה מסוימת או פשוט אפשר להתחיל להנחיל תרבות בה אומרים תודה לעובדים שתרמו בבוקר יום העבודה, בתחילת הישיבות וכו'.

 

תחושת משמעות - תחושת משמעות, מתחילה להיות הגורם המבדל ההכרחי בין תפקידים וחברות נחשבות שנלחמות על טאלנטים, ולא תנאי ההעסקה. שורת מחקרים קושרים בין תחושת משמעות בעבודה עם שיפור במעורבות העובדים (engagement), שביעות רצון, מחויבות למקום העבודה ופרודוקטיביות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אזהרה: אסור שמשמעות תיהפך למס שפתיים

אם האימפקט של החברה אמיתי, אם לעובדים ברור למה הם עושים את מה שהם עושים ולשם איזו מטרה, וככל שיש להם חשיפה משמעותית יומיומית ללקוחות - כך מתגברת תחושת המשמעות.

ניתן גם כחברה לעסוק באופן משמעותי בפרויקטים של התנדבות או מעורבות חברתית, כדרך להעלאת תחושת המשמעות בעבודה, אם כי לרוב מדובר באקטים נקודתיים.

דרך נוספת להשיג תחושת משמעות והיא כבר אסטרטגיה אישית שתלויה בעובד עצמו (ולא תמיד קלה ליישום), היא דרך עיצוב תפקיד (Job Crafting). כאשר עובדים משנים ביזמתם מאפיינים נבחרים של תפקידם ותורמים בעצמם להגדרה מחדש של גבולות התפקיד שלהם.

המטאמורפוזה של העובד בשינוי תפקיד

עיצוב תפקיד ניתן להמשגה כשינוי פיזי, קוגניטיבי, או חברתי שפרטים מבצעים ביחס להגדרות וגבולות משימותיהם בעבודה, על מנת לאזן את דרישות העבודה עם המשאבים, היכולות האישיות, הערכים או הצרכים שלהם.

 

לדוגמא, רואה חשבון שמייעץ לעסקים קטנים איך להתנהל ורואה את עבודתו כמסייע לעצמאיים בתחילת דרכם להוציא לפועל את הייעוד שלהם, כלומר מצליח לחשוב אחרת על התפקיד והערך שלו – חווה תחושת משמעות גדולה יותר בעבודה.

אנחנו כמעסיקים יכולים לעודד התנהגויות מסוג זה, שלרוב יבואו ביחס ישר עם "הגדלת ראש" בתפקיד.

מה העובדים מחפשים?

התפתחות - דרכי התפתחות ברורות לעובדים הם כלי חיוני לשמירה על מחוברות עובדים גבוהה. אנשים היום אוהבים ללמוד ולהתפתח ורוצים להישאר במקומות שמאפשרים להם את זה. עדיף לכם לזהות את הצרכים הייחודיים לעובדים שאותם אתם רוצים לשמר ולבנות יחד איתם תכנית בתוך הארגון שתעזור להם להשיג יעדים אישיים מקצועיים, לעומת מצב בו הם ימצאו את המימוש של התוכנית שלהם מחוצה לו.

 

תרבות - התרבות הנוצרת בעבודה צריכה להזכיר לאנשים מדוע הם רוצים להיות שם. הדבר הזה יכול להתנהג אחרת בכל ארגון, אבל הוא תחת האחריות שלכם כמעסיק, לשים לב, להגדיר, לאפיין ולהוציא לפועל את סוג התרבות הארגונית שתעודד תחושה שרוצים להגיע למקום העבודה בבוקר.

 

מעבר לתנאים כמו ארוחות או צ'ופרים, מדובר גם ביצירת תרבות שמכבדת את העובדים, שמאפשרת שיחה בגובה העיניים, הקשבה אמיתית ומקום לביטוי.

 

לסיכום, שימור עובדים הוא עסק שכדאי לכם לתת לו מענה. שיפור המחוברות של עובדים יכולה גם לעזור בשימור, וגם לשפר את הפרודוקטיביות ושביעות הרצון של העובדים. קחו צעדים פרואקטיביים כדי לשפר מעורבות עובדים, תחושת משמעות בעבודה, יצירת אפשרויות התפתחות ותרבות ארגונית מאפשרת.

 

אם כבר השקעתם משאבים בגיוס ההון האנושי המתאים, השקיעו משאבים בשימור  שלו, אחרת יצאתם בהפסד.

 

 

הכותבת היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית במיון והערכת עובדים ובייעוץ קריירה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.