יורם פישמן
צילום: יח"צ
דעה

מלחמת הסחר הסמויה של ישראל: מענקים במקום מכסים

כסף חכם: תייצאו 25% לחו"ל ותקבלו הטבת מס על כל פעילות העסק; איך ניתן לחצות את גבולות המדינה, לצלוח את תזרים המזומנים ולייצא לחו"ל את מוצרי החברה בצורה יעילה?
יורם פישמן | (2)

מלחמת הקיום בעולם העסקים חוצה גבולות, אנו פועלים בכפר גלובאלי אחד, והתחרות על שווקים חדשים גוררת לעיתים את מקבלי ההחלטות בחברות, לבצע מהלכים ברמת סיכון גבוהה, צל"ש או טר"ש. האם התנהלות זו חכמה או לחילופין האם היא מחויבת המציאות?

הממשלה מעודדת אתכם לייצא לחו"ל

במשרד הכלכלה והתעשיה קיים רצון כן ואמיתי לעודד חברות יצרניות ישראליות לייצא לחו"ל ובהיקפים גדולים. המשרד יצא בתוכנית שנקראת "כסף חכם" אשר במהותה נותנת מענקים כספיים לצרכי שיווק בחו"ל.

בכדי לספק קנה מידה, בשנת 2018 העניקה המדינה 80 מיליון שקל לחברות יצואניות לצורכי שיווק והגדלת המכירות בחו"ל. את ההטבה הזאת ניצלו רק כ-160 חברות. בכדי להיכנס למסלול המענקים המדינה קבעה מספר תנאי סף, מחזור עסקאות שנתי, היקפי יצוא ושווקים חדשים.

תייצאו 25% לחו"ל ותקבלו הטבת מס על כל הפעילות

מלבד ההטבה שמגיעה בצורת "מענק" שעליו נרחיב בהמשך, במידה ותוכנית השיווק שהחברה בחרה בה מצליחה והחברה מייצאת 25% ומעלה מסה"כ מחזור המכירות, החברה זכאית להיכנס למסלול חוק עידוד ולהנות מהטבת מס מופחתת על כל פעילותה, בניגוד לעבר שהטבת המס ניתנה רק למחזור הפעילות בחו"ל.

מה צריך לעשות בכדי לקבל את ההטבה?

המענק ניתן לחברות עבור פעולות שיווק לשווקי הייצוא וזאת בהסתמך על מספר קריטריונים שהעיקריים שבהם הם, מחזור עסקאות שנתי שאינו עולה על מאתיים מיליון שקל, היקף יצוא מינימלי לפני קבלת המענק של כמיליון שקל ובתנאי שמדובר ביעד יצוא חדש או לחילופין נקיטת מהלך שיווקי חדש.

המענק כאמור מיועד לפעילות שיווקית ויוענק לחברה כנגד השקעה זהה של החברה עד לתקרה של מיליון שקל. כלומר, על כל שקל שהחברה תוציא עד למגבלת מיליון שקל, בכפוף לעמידה בתנאי המענק, החברה תקבל שקל.

מה המדינה דורשת בתמורה?

כעת, יבחנו תוצאות פעילות הייצוא של החברה ובמידה ותוצאות הפעילות אכן הניבו הכנסות מיצוא לשוק החדש ישולמו למדינה תמלוגים בגובה 3% מהגידול ביצוא לתקופה של עד חמש שנים או החזר המענק כמוקדם מבניהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מטרתה העיקרית של החברה היא להצליח במהלך השיווקי וככל שתצליח יותר תוכל החברה להרוויח הן מגידול במכירות והן במידה וסה"כ הייצוא של החברה יגיע לכדי 25% ומעלה ממחזורה העסקי לשלם מס מופחת על כלל רווחי החברה, הן ממכירות לחו"ל והן ממכירות בארץ. המענק נועד להקל על חברות יצרניות בתחרות מול השווקים הבינלאומיים ולעודד פריצה לשווקים חדשים.

חשבונאות יצירתית עשויה לעזור להגיע ליעדים

ישנם לא מעט דרכים על מנת להקל על החברה בגיוס חלקה להוצאות השיווק, וכן מספר אפשרויות לתכנון חשבונאי על מנת להגיע במהירות לסה"כ של 25% הכנסות מייצוא, אולם כאן נדרשת בדיקה פרטנית אשר ניתן לתכנן עבור כל חברה בדרך המתאימה והנכונה לה וזאת בעזרת חברת ייעוץ המתמחה בתחומים הפיננסיים ובתחום המיסוי.

חברות שיכנסו למסלול מענקים ינהלו תקציב אשר יבוקר בתאם להוראות מסלול "כסף חכם" של משרד הכלכלה והתעשיה. חשוב לציין שכניסה למסלול מאפשרת תחת מסגרת הוצאות השיווק לשלם בעבור קמפיינים פרסומיים, שיווק דיגיטלי, השתתפות בתערוכות וכנסים, תשלום עבור יועצים והן עבור שכר עבודה בארץ ובחו"ל ובלבד שיהיה קשור לפעילות היצוא. כמו כן, המדינה תלווה את החברה ותדאג שהנספח המסחרי במדינת היעד יכווין וילווה את החברה.

הכותב הינו שותף מנהל תחום פיננסים AUREN ישראל ומייצג את דעותיו בלבד. AUREN ישראל עוסקת, בין היתר, בליווי חברות מול המדען, רשויות המס וליווי פיננסי לצורך צליחת התהליך והגעה ליעדי מסלול "כסף חכם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י 04/08/2019 14:51
    הגב לתגובה זו
    הורדת מיסים על היבוא ופתיחת השוק לתחרות!!! היום הצרכן הישראלי משלם על כל דולר כ10 שקלים בארץ ושלושה וחצי בחו"ל מה הפלא שכולם בורחים . הורדת מיסים תגרום לעידוד היבוא ועלית שער הדולר. מי שיפגע הם הטיקונים המונופולסיטים שפתאום יהיו צריכים להתחרות ועליהם מגינה המדיניות המגוחכת והשיטות הבולשביקיות של מענקים והטבות.
  • 1.
    חנניה 01/08/2019 21:44
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לייצר עם שערי דולר מנוסחים ולא ריאליים בכלל...הם יתנו לך הטבות שוליות של 3-2 אחוז הורידו את הדולר 10 אחוז אחיזת עיניים של לצנים
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.